ש"ס דליטא – יעקב לופו-ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו

ש"ס דליטא –ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו – יעקב לופו

הוצאת הקיבוץ המאוחד

ז. ההקצנה בנוסח החרדים במזרח אירופהשס דליטא

הרב הלפרין הועיד את עצמו באופן היסטורי למלא תפקיד של ״מציל״ יהודי מרוקו שאינם מסוגלים לטפל בעצמם בגורלם. גישה זו היא שהנחתה אותו לייסד במרוקו את חברת ״מחזיקי הדת״ שתעמוד נגד סכנות המודרניזציה. בר״ח שבט תרע״ג(1913) הוא החתים את רבני העיר מקנאס על כרוז שהופץ בקרב הקהילות היהודיות ברחבי המדינה. בכרוז זה קרא לכל הקהילות לייסד חברה שתטפל בענייני היהודים על פי בסיס התורה, להקים ישיבות ולארגן בלילות חוגים ללימוד, וכן להדפיס ספרי דינים במוסר בעברית ובערבית־יהודית. עיקר המאמץ של ״מחזיקי הדת״ היה מכוון לשמירה על הנוער היהודי באמצעות החינוך המסורתי. הכרוז פתח בתיאור קודר: …וכעת עומדים אנו על פרשת דרכים, על אם הדרך, באה העת לחשוב מחשבות בצרכי הכלל והפרט בראותנו לדאבון לבנו איך התורה הקדושה משתכחת ח״ו. כל בתי כנסיות ומדרשים ריקים וכולם תחת מסווה הצטדקות שמוכרחים לבקש בסיס לפרנסה וסוף הדבר אשר לאט לאט ירחקו מתוה״ק ומשמרת הדת. ובכל עבר ופינה רבה העזובה בקרב הדור הצעיר ואם לא נמהר לבקש איזה עצה ותרופה יסחפו ח״ו כל נערי ב״י בשטף כליון ח״ו. משמרת הדת והיהדות הנאמנה תמס והלוך מהדור החדש ח״ו. היער ה׳ את רוחנו ות״ל התאחדנו כאיש אחד בלב בדעה אחת במצב העת הנוראה הזאת למען הפיח זיק אהבת תורתנו הקדושה ולהחזקת הדת בין שדרות העם בכלל ובפרט בחינוך הבנים בדרך שתפארת לו מן הקב״ה ותפארת לו מן האדם לתקן איזה תקנות אשר על ידן ב״ה תוכל תוה״ק לשוב ולהתחבב על צעירי עמנו…

קריאה זו, שמציגה מצב חירום, מהווה את הבסיס וההצדקה לפעולה מעשית של חברת ״מחזיקי הדת״ אשר תוכננה לפעול בחזית רחבה לפי ההנחיות הבאות:

א.           הפריסה של חברת ״מחזיקי הדת״ היא ארצית והמאבק הוא על כל אורח החיים היהודי ללא פשרה.

ב.           בכל עיר ועיר יוקמו אגודות חרדים אשר ראשית מטרתן תהיה ״לעבוד בעד כל ענייני היהודים רק על פי התורה והמצווה״…

הערת המחבר :    ״חרדים״ – מונח זה של יהודים יראי שמים הלקוח מהשיח האשכנזי המזרח אירופי לא היה קיים בשיח המקובל במרוקו. הוא הוכנס כנראה לראשונה לשיח היהודי במרוקו בכרוז זה שהרב זאב הלפרין חיברו והפיצו. ו/. בן שמחון רפאל. שם.

ג. לייסד ישיבות גדולות… מכולכלים ומוחזקים בכבוד מקופת המוסד­

ר. לקבץ ולסדר את נפוצות שלמי אמוני ישראל לאגודה אחת, לקרב לבותיהם…

ה. להחזיק במידה מרובה את למוד תוה״ק על ידי חברות, ללמוד בלילות ולהעתיק ולהדפיס ספרים בלשון המדוברת, דינים, מוסר ודרך ארץ.״

הכרוז קובע גם תקנות ונהלים לגבי החברות הכלולות בחברת ״מחזיקי הדת״, דרכי הפעולה והבחירה, גיוס הכספים והתרומות, פרסום שמות התורמים וכו'. הכרוז מציין את שמות חברי ההנהלה שנבחרו לחברת ״מחזיקי הדת״ שנשיאה הוא הרב זאב הלפרין. סוג פעולה כזה היה חידוש שלא היה קיים לפני כן במרוקו. יש לציין את הביצוע למרות הקושי הטכני כיוון שבכל מרוקו היה באותה עת רק בית דפוס עברי יחיד, בטנג׳יר.

הקמת חברת ״מחזיקי הדת״ במרוקו היא העתק של התארגנות שנעשתה במזרח אירופה בעשור הקודם. הסגנון, השיח וצורת ההתארגנות לקוחים בין היתר מאופי השיח וההחלטות של הכינוס הגדול של ״אגודת ישראל״ בוועידתה בקטוביץ.

הרב הלפרין ביקש ליצור בכל עיר במרוקו את אפקט כדור השלג של אגודות ״מחזיקי הדת״ כפי שאירע ברוסיה בעשור הקודם. אגודות אלו פתחו במאבק נגד הציונות, נגד הרוחות החדשות ו״החדרים המתוקנים״ וחתרו לטהר את ״קיני הכפירה״ שבתוך עולם הישיבות. המהלך כולו היה מלווה במרוקו באותה אווירת חירום, אותו להט ומאבק קנאי בלתי מתפשר כמו זה שנוהל במזרח אירופה. פעילות אינטנסיבית זו שינתה את התגובה ה״טבעית״ של רבני מרוקו שניתן לכנותה, לפי הטיפולוגיה של פיטר ברגר, תגובה  סתגלנית. רוח הקרב שהרב הלפרין החדיר הורגשה במעבר מהתנגדות פאסיבית וקבלה מבוקרת של המודרניזם, להתנגדות אקטיבית בלתי מתפשרת עד כדי מלחמת תרבות קנאית.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

דצמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר