השירה היהודית העממית – לערובי-י.לסרי-אהבת בן שושן

מחבבת בן שושןבן שושן

אהבת בן שושן

וואזבתני בטטיש ווקצוחאת לשאן, כלליני ראני פי דררי

השיבה לי בזעם וקשיחות הלשון, הנח אותי בתוך כאבי

 

חתתא לחדד זזאי אילא סחאווזייאן, סוף אש מולאנא ידרי

עד לראשון הבא אם בהיר וצח, נראה מה יחפוץ האל אבי

 

סוף אש מולאנא ידרי

ונראה מה יחפוץ ויקבע האל אבי

 

כלליתהא וורחת בקליבי גידאן, כל מו יכללמני מא נוואזבו בחסאן

השארתיה והסתלקתי בלבי נדאב, כל המדובב אותי לא קיבל עניין

 

אנא גשים מאזלת גריי, אנא ללי מתחחנת מן סגרי

אני פתי עודני בער, אני שהתייסרתי מנעורי

 

 

ייא ערוצא בכי עלא ערוצכּ, מא ייפעכ לא כאכ וואלא לוסכ

הוי כלה שאי בכי על חתנך, לא אח ולא חותן יועילו

 

האדי לילת לעיד אכלא דאר בבאכ, מן יבארכ לקידושן

זהו ערב החג, או ואבוי, ואין מברך על יין קידוש אפילו

 

כלליתהא ווראחת מכין, הייאם גאיים פי הבאלי

השארתיה ונעלמתי משם, נרגש ושקוע בטירוף דעתי

 

פקל בנעל שייטאן פלחין, סרת נתרכו מן באלי

התפכחתי ובשטן גערתי על רן, וניסיתי להסיחו ממחשבתי

 

כרית וודכלת ללי זארי, נרא חדד מא סמע קולי

שכרתי ונכנסתי למקום קרוב, ראיתי כי איש לא שמע קולי

 

חתתא נדדרת פי ווסט דדאכלין, כלילתי מעא ספניולי

עד שראיתי בתוככי הנכנסים אהובתי ען האיספניולי

 

תממא דכת ווגדאת זמרי

שם הסתחרחרתי, שם יקדה התבערה גחלי

 

ייא לחפפארין לקבור בלמנייא ארפפאדין ננאס בתמנייא

אתם הכורים קברים לפי מידה, והנושאים גופות מספרכם שמונה

 

האדכ שבאב סגיר אכלא דאר באבאה, מא שבע פדדנייא

זהו יפה נפש צעיר, אוי ואבוי, לא שבע ממנעמי העולם הזה

 

מא כלת מא סממת מא טללעת דככאן, כללית כייתהא פי קלבי

לא אכלתי וטבק לא נפחתי, ולא תימרתי עשן, נותרה צריבתה בלב החזה

 

בכית גיר נראהא כודד גסן לבאב, מטבועת לכדוד בלעכרי

הוספתי לראותה כמו ענף הליבנה, חתומת הלחיים בארגמן

 

מטבועה לכדוד בלעכרי

חתומת הלחיים באודם נארגמן

 

 תנהדדת ייא כאיי ותנית בנעל שיטאן, נפשי קאלתלי

נאנחתי, הו אחי, ושוב גערתי בשטן, נפשי אמרה לי, התעודד

 

סבר ייא בן שושן, אנא גשים מאזלת גררי

המתן וסבול, הוי בן שושן, אני פתי עודני נער

 

וואנא ללי תמחחנת מן סגרי

אני שהתייסרתי מנעורי

 

 

עטיני וואחד דדאר פאז ננוח, ותכון עאלייא וושקפהא דללוח

תנו לי בית אחד בו אצווח בקינה, ויהיה גבוה ומעץ תקרתו

 

וותבכי מאעייא אכלא דאר באבא, ללי קלבהא מזרוח

וגם תבכנ עמי, אוי לי ואבוי, כל אשר לבה שותת בפציעתו

 

וואנא מא תדדתלכסי א ייממא, ווקת ווקת כראז ררוח

אני לא נוכחתי לידך, הוי, אמא, בעת יציאת הנשמה

 

תנההדת ייא כאיי ווכרזץ מן תממ, קבל מא ייכלט למלעך

נאנחתי אחי, ויצאתי משם, בטרם הגיע המלאך בדממה

המשך…………………….

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 140 מנויים נוספים

ינואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר