עליית הנוער ותנועת ש.נטר-י.ש

הנוער בעלייה.

תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.שרל נטר 111

סיפורה של תנועת " שרל נטר " אינו רק סיפור של תנועת נוער. הוא סיפור של מסד יסודי שעליו כוננה פעילות חינוכית חברתית ופעילות ציונית כללית ודתית – ארוכת טווח ורבת השלכות.

עקיבא קשת ( קסטנבוים )

יליד העיירה מיכלובצה במזרח סלובקיה 1915. למד שפות שמיות – עברית, ערבית וסורית – ותנ"ך באוניברסיטת פראג הצ'כית. כמו כן למד בבית הספר התיכון ובאוניברסיטה צרפתית – שפה שלימים סייעה בידו רבות בשליחותיו החינוכיות, שלא כמו שליחים ישראלים רבים אחרים שלא שלטו די הצורך בשפה, שבר שהיווה מגבלה לא קטנה.

לימודי הדוקטורט שלו נקטעו באבם בשל מלחמת העולם השנייה והשואה שהכחידה את כל משפחתו. עקיבא קשת הוא איש חינוך והוראה מובהק, איש אשכולות ותלמיד חכם, מחברם של מאמרים וספר בתחום התנ"ך ופרשנותו.

הוא עלה ארצה בשנת 1940, ועבד במקווה ישראל כמדריך חקלאי. ב-1944 נשלח מכפר עציון למצרים והרצה שם על יהדות. שב לארץ למקווה ישראל במסגרת הקיבוץ הדתי, ושהה שם עד 1949. בשנה זו ייסד את חוות הנוער במבואות אל עריש וביפו, ולאחר מכן היה בין מייסדי " גבעת ושינגטון ".

בשנת 1952 נשלח למרוקו בשליחות המחלקה התורנית של ההסתדרות הציונית העולמית, כראש המחלקה לצפון אפריקה, וכיהן בתפקיד עד שנת 1956. לימים חזר לאגף הדתי של הסוכנות היהודית ולבסוף שימש כנציג מחלקת העלייה בג'נבה לענייני העלייה מאפריקה הצפונית ומרומניה. במסגרת זו היה שותף לעלייה ההמונית ממרוקו בשנת 1961.

עם הגיעו למרוקו, בשבת " פרשת אמור ", התוודע לתנועת " שרל נטר ", דווקא בבית התפילה של התנועה. הוא התפלל בבית הכנסת שבסניף " שרל נטר ", תוך שהוא מתוודע לציבור דובר ספרדית, שרובו הגיע ממרוקו הספרדית ( בעיקר מטנג'יר ).

הוא מרבה בשבח התפילה המסודרת ובשבח הקריאה בתורה ללא רבב של בעל קריאה מתיטואן, הוא דניאל לוי. בית כנסת זה פעל בעיקר בשבתות, בראשי חודשים, בחגים ובימים הנוראים. בימים אלה היה מלא מפה לפה. היה בו ציבור גדול שנטה להיות אירופאי, דובר ספרדית וצרפתית. מעטים בקהל דברו מרוקאית ערבית.

עקיבא קשת התערה היטב בציבור זה. הוא נתבקש לשאת דרשות בצרפתית, השגורה על פיו היטב מימי לימודיו בצ'כוסלובקיה ; הוא נתן שיעורים בשבתות בפרשת השבוע ; הוא הורה את הפרשנים רש"י והרמב"ן ומעט ראב"ע.  

עקיבא קשת…..

הוא מרבה בשבח התפילה המסודרת ובשבח הקריאה בתורה ללא רבב של בעל קריאה מתיטואן, הוא דניאל לוי. בית כנסת זה פעל בעיקר בשבתות, בראשי חודשים, בחגים ובימים הנוראים. בימים אלה היה מלא מפה לפה. היה בו ציבור גדול שנטה להיות אירופאי, דובר ספרדית וצרפתית. מעטים בקהל דברו מרוקאית ערבית.

עקיבא קשת התערה היטב בציבור זה. הוא נתבקש לשאת דרשות בצרפתית, השגורה על פיו היטב מימי לימודיו בצ'כוסלובקיה ; הוא נתן שיעורים בשבתות בפרשת השבוע ; הוא הורה את הפרשנים רש"י והרמב"ן ומעט ראב"ע.  

במיוחד דרך הרמב"ן, הפילוסוף והוגה הדעות, ביקש להחדיר בהם את " מורשת אבות ספרד ". הוא הורה תלמוד לאנשים מבוגרים, בתוכם גם מורים ממתפללי בית הכנסת של " שרל נטר " ו " בית המדרש למורים "

מתוך ויקיפדיה.

רמב"ן נולד בגירונהקטלוניה, צפון מזרח ספרד המודרנית, בשנת 1194, ונפטר בשנת 1270 בארץ ישראל. שמו הרשמי (בקטלאנית) Bonastruc ça Porta, ועם זאת בספרדית הוא קרוי כמו ברוב השפות הלטיניות Nahmánides.

רמב"ן נמנה בין גדולי רבני ישראל בימי הביניים. גם בתקופת תור הזהב של גדולי הראשונים, אך מעטים השתוו להתפרסותו על מקצועותיה השונים של תורת ישראל ולהשפעתו העמוקה על עולם התורה. ספריו וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, תופסים מקום חשוב ומרכזי הן בלימוד התורה והן בתחום ההלכה הפסוקה.

 תלמידו הרשב"א כותב עליו "לא היה גדול ממנו בחכמה במנין וביראת החטא", החיד"א כתב שהוא "אחד מיוחד ברבוותא קמאי אשר משאתו יגורו אלים… והאמת היא דגבהו דרכי הרמב"ן ודעתו הרחבה והעמוקה דכולא תלמודא כמאן דמנח בכיסתיה דמי", והריב"ש מוסיף "ועליו סומכין בכל גלילות קטלוניא כמשה מפי הגבורה".

הרמב"ן שלח ידו במספר רב של תחומים – היה פרשן מקרא, חכם תלמודירופאהוגה דעותמקובל ואף שלח ידו מעט בשירה.

האזור בו חי ופעל רמב"ן נמצא בין ספרד הנוצרית לספרד המוסלמית ולכן ניכרים עקבות השתיים בהגותו. הוא ממזג בכתיבתו את הפילוסופיה הספרדית יחד עם שיטת הניתוח של חכמי אשכנז.

הוא היה בן דודו של רבי יונה גירונדי וקיים אתו קשרי התכתבות. תלמידיו המפורסמים היו רבי שלמה בן אדרת(רשב"א) ורבי אהרן בן יוסף הלוי מברצלונה (הרא"ה). רמב"ן שימש כרב הראשי של קטלוניה לאחר מותו של רבייונה גירונדי ב-1264. הוא שימש גם יועץ למלך חיימה הראשון והשתתף כמפשר בוויכוח על ספרי הרמב"ם.

הרמב"ן הותיר ארבעה בנים: נחמן, שלמה, יוסף ויהודה ומספר בנות שלא נודע לנו שמן. עד כאן מויקיפדיה.

עקיבא קשת מציין כי האפיק של " שרל נטר " היווה את הדרך האופטימאלית ליצור קשרים עם אנשי הציונות הדתית ברחבי מרוקו, מבלי לנסות להכניס אותם למסגרות הפולטיות הצרות כפי שנתגבשו בארץ ישראל.

כשם שלא עודד את כניסתם לקלחת הפוליטית הישראלית, כן מנע מגורמים ארץ ישראליים לא דתיים מלחדור ל " שרל נטר " : " לי היה עניין יותר לשמור על מהותם המרוקאית המסורתית, שהיא ציונית דתית בעיקרה.

בהשראת " שרל נטר , התקיים חוג אינטלקטואלי, שהתכנס ארבע פעמים בשנה, ובמסגרתו נערכו הרצאות וחילופי דעות. עקיבא קשת היה מהמרצים המבוקשים בחוג זה. מרצה לא פחות מבוקש היה במחנות הקיץ של התנועה על מרכיביה השונים, בסמינר למדריכים. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

ינואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר