ש"ס דליטא – יעקב לופו-ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו

 

ש"ס דליטא –ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו – יעקב לופו

הוצאת הקיבוץ המאוחדשס דליטא

על השינוי בדרכי המאבק ובקיצוניותו החריגה ניתן ללמוד מתוך קריאת דוחות של מנהלי בתי הספר של ״אליאנס״ בערים השונות בהן פעל הרב הלפרין במישרין.

מדוחות אלה, הנפרשים על פני מספר שנים בסמוך ובמקביל לשנים בהן פעל הרב הלפרין בתחילת המאה ה־20, מצטיירת תמונה אחידה למדי, למעט ניואנסים המתבקשים מהאופי השונה של המנהלים ואופי המקום. באופן כללי ״אליאנס״ נתקלה בהתנגדותם של החוגים השמרניים בכל המקומות בהם פעלה. קשה היה למנהלים לחדור לפלח החינוכי המצוי בתוך ה״חדרים״, עולם סגור וחשוך תרתי משמע, שמסרב להיפתח. דוחות המנהלים שעסקו במצב ה״חדרים״ ונשלחו לפאריז, מתארים מצב פיזי ומנטאלי ירוד וקשה ביותר. ״חדרים״ קטנים ששטחם כעשרים מטרים מרובעים, עם פתח אחד קטן לכניסה, ללא אוורור ואור. עשרות תלמידים מצטופפים על מחצלות מהשעה שבע בבוקר עד שש בערב ומשננים באופן אוטומטי ומכני פסוקי תורה שאינם מבינים את תוכנם. התלמידים מוזנחים, לבושים בבגדים בלויים, בחדר עומדת צחנה, ותלמידים לוקים במחלות עיניים ובמחלות אחרות. פרק נכבד בכל דו״ח יוחס למצב ההגיינה של התלמידים שתואר בצבעים קודרים ביותר. שינוי הרגלי הגיינה והמאבק בתופעת הנישואין בגיל מוקדם מאוד חייבו מערכה קשה בפני עצמה. על המתרחש ב״חדרים״ ניצחו רבנים שחששו למסור את הילדים ללימודים ב״אליאנס״, ולו באופן חלקי בלבד, שמא ״יעקרו מהם ויאבדו את האמונה״. הרבנים התייחסו בחשדנות רבה למנהלי בתי הספר של ״אליאנס״ ולהתנהגותם האישית.

מנהל בית הספר לבנים במלאח בראבאט מר קונקי, מספר בדו״ח השנתי שלו על שנת הלימודים 1918-1917: …נעשיתי נקודת המטרה של ה״עמיתים״ שלי. בקר וערב בכל המבטים בוחנים אותי, ועוקבים אחר כל תנועותי, חוקרים תדיר את המשרתת שלי לגבי אורחות חיי על מנת שתהיה השגחה וימולאו הוראות הכשרות, שמירת השבת וכו'. בקיצור לא פוסחים על שום דבר וזאת על מנת לתופשני בעבירות על הדת. אולם הדבר היחידי שהעירו לי היה על כך שאני מגלח את הזקן…

Rapport Annuel Ecole de garcon. Rabat 10.9.1918. Archive

כבר הוזכר כי בכל דו״ח היה סעיף מיוחד שדן ב״מצב המוסרי״. מנהלי בתי הספר דיווחו האם חל שינוי במנטאליות היהודית בסביבתם, כיוון שהם הרי באו לשנות אותה מתוך תחושת שליחות אידיאולוגית, באמצעות הפצת ערכי הציוויליזציה המערבית. המנהלים האמינו שכך יצליחו להחדיר את השינוי בקרב ״אחיהם״ במרוקו.

הדוחות גדושים בתיאורים של גילויי התנגדות מצד הרבנים וחלק מציבור ההורים לקידמה המערבית. הקושי העיקרי היה מנטאלי, מעין אי יכולת ואי הסכמה לספוג את הערכים ש״אליאנס״ ביקשה להנחילם. כגודל המשימה שהוטלה על מנהלי בתי הספר כן גודל הקושי. בדו״ח מהעיר רבאט, שנכתב ב־1 לאוקטובר 1922, סוקר מנהל בית הספר מר קונקי את ״המצב המוסרי״, ואת מצב השינויים בנושא זה מאז שנת 1903. סקירתו נפרשת על כעשרים שנות פעילות: …לכל אורך התקופה חברינו לאמונה מצויים בחשכת הבערות, ספוגים באמונות טפלות, ופנאטיים באופן קיצוני. הם מתייחסים לבית הספר בחשדנות, ומתייחסים אליו כאל מכונה הרוצה לכרות מתוכם את יסודות האמונה…

תיאור המצב בשנת 1922 דומה למה שנכתב בדו״ח של אותו מנהל בשנת 1917-1916, ובדו״ח של 1918, והדיווחים דומים לאלה שכתבו קודמיו בשנת 1903, השנה בה הוקם בית הספר של ״אליאנס״ ברבאט. התופעות היו דומות ומושרשות עמוק בהוויית הקהילות למרות עשרים שנות הפעילות החינוכית של ״אליאנס״ בתוכן.

אולם יש לומר כי חלו גם שינויים שהם פרי הפעולה החינוכית הארוכה והמתמשכת. בדו״ח של שנת 1922 מספר המנהל בגאווה שבוגרי בית הספר זנחו את הרגליהם הרעים ואת הפנאטיות, והם פתוחים לרעיונות חדשים שמאפשרים להם נגישות לחברה האירופית המתגבשת. הוא מספר בגאווה על קליטתם הטובה בתעסוקה המודרנית, בחברות המסחר והמינהל. הוא גאה על כך שבמהלך עשרים השנים, תרם בית הספר במידה חלקית (הוא הדגיש את התרומה החלקית) לשינוי שחל בחברה היהודית. הקהילה פתוחה יותר ומתבוללת, והדברים באים לידי ביטוי גם בלבוש (חליפות אירופיות), בניקיון ובהליכות הנימוס.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

ינואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר