אלף שנות יצירה – פאס וערים אחרות

שמעון שרביט

 איגרת ר״י בן קוריש ליהודי קהילת פאסאלף שנות יצירה...פאס וערים אחרות במרוקו

האיגרת נתפרסמה(בתרגום עברי) לראשונה בירי מ׳ כ״ץ: ספר אגרת רבי יהודה בן קוריש, ירושלים תשי״ב

ספר מצוות קטן(לר׳ יצחק ב״ר יוסף מקורבייל, צרפת, המאה ה-י״ג): ״גם בכל שבוע יסדר הפרש׳ שקורין בבית הכנסת כאשר צוו חכמים שנים מקרא ואחד תרגום ומי שאינו יודע לתרגם יקרא הפירושים ואם אינו יודע לתרגם יקרא הפירושים…״(הקדמה ותוכן העניינים).

אור זרוע(לד׳ יצחק ב״ר משה, וינה, המאה ה-י״ג): ״וראיתי את מורי הרב רבי׳ יהודה החסיד זצ״ל ואת מורי הרב רבי׳ אברהם זצ״ל בן הרב ר׳ משה זצ״ל שהיו קורין שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת שליח ציבור את ספר תורה. ואומר אני כי זה מותר לכ״ע הואיל דבאותו עניין קא עסיק״( ח״א סימן יא)."… לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור… יש מפרשים דהוא הדין לכל לועזים שיפרשוהו בלשון שלהם הרי הוא בתרגום שהרי תרגום אינו אלא פירוש בעלמא לעם הארץ שאינו מבין עברית והוא הדין לכל לשון למכיר בו. ואין זה נראה למורי רבינו יהודה בר יצחק של״י שהרי תרגום מפרש כמה דברים מה שאין להבין מן המקרא מיהו נראה בעיני דאם אמר כל התרגום כל אחד בלשונו דשפיר נמי״(שם, סימן יב).

קרית ספר(לר׳ מנחם המאירי, פרובנס, המאה ה־י״ג): ״כלומר שיקרא בביתו בכל שבת ושבת סדר הפרשה הנקראת בציבור ויוסיף בביתו שיקרא ב׳ מקרא וא׳ תרגום… ״(מאמר חמישי ח״א).

תשב״ץ קטן(לר׳ שמשון ב״ר צדוק, גרמניה, המאה ה-י״ג-י״ד): ״נראה למהר״ם ז״ל שאינו מועיל כל כך שחוזר שלשה פעמים מקרא כמו שיחזור שנים מקרא ואחד תרגום, כי מן הדין היה לנו לחזור את הסדר בתרגום ירושלמי לפי שמפרש את העברי יותר בטוב מתרגום שלנו אך אין מצוי בינינו. ואף כי אנו נמשכים אחר מנהג הבבליים…״(סימן קפד).

הטור לר׳ יעקב בן הרא״ש (גרמניה וספרד, המאה ה-י״ד): ״בימי חכמי התלמוד היו רגילין לתרגם, כדי שיבינו העם כי לשונם היה ארמי… התוספות כתבו על… משמע שגם בימי חכמי התלמוד היו מקומות שלא היו מתרגמין. מכאן סעד למנהג שלנו שאין אנו רגילין לתרגם … ונראה שהם היו רגילין לפרש להמון העם שהיו מדברים ארמית, אבל לדידן מה תועלת בתרגום כיון שאין אנו מבינים אותו. ואין לומר נלמוד מהם לפרש לעם בלשון שיבינו, די״ל תרגום שאני שנתקן ברוח הקודש״(אורח חיים סימן קמה).

כלבו(לר׳ אהרן ב״ר יעקב הכהן, נרבונה, המאה ה-י״ד): ״בשבת בשחרית נהגו להשכים ולסדר כל אחד סדר השבוע איש בביתו שנים מקרא ואחד תרגום… וכתב ה״ר מאיר מי שלא חזר הסדר שנים מקרא ואחד תרגום או בשבת עצמה יכול לחזרה בשבת עד יום ארבע ואינו קרוי עבר זמנו… ״(סימן לז).

תרומת הדשן לר׳ ישראל איסרליין(וינה, המאה ה־ט״ו): ״וי״ל נמי דלדידן כיון דלא נהגינן לתרגום בצבור, לא חיישינן לטירוף דעת. והאי דקאמר תלמודא אין מדלגין היינו דווקא במקומות שהיו נוהגין לתרגם, דגם בימיהם היו מקומות שלא מתרגמים״(סימן כ).

לקט יושר(לר׳ יוסף בן משה, בוואריה, המאה ה-ט״ו): ״…והיה מעביר הסדרא שנים מקרא ואחד תרגום ופירש״י ואמר שתרגום עיקר להעביר יותר מפרש״י. וכן שמעתי בשם מהר״ר יעקב ווילא זצ״ל שטוב להעביר התרגום יותר מפרש״י… ואם אין לו תרגום אז יכול להעביר הסדרא פ״א עברי ואח״ב כשיש לו תרגום מעביר פסוק אחד עברי ואחד תרגומן״(ח״א או״ח, עמי נד, ענין ג).

שו״ת הרמ״א, לר׳ משה איסרליש (פולין, המאה ה-ט״ז): ״…ולכן מה שכתבו הפוסקים הראשונים שהתרגום ניתן בסיני, לא היתה הכוונה שלשון התרגום ניתן בסיני… ואם כן על כרחינו יש לתרגום מעלה מצד לשונו דוקא, והוא הניתן בסיני וברוח הקודש״(סימן קל).

שולחן ערוך, לר׳ יוסף קארו(צפת, המאה ה-ט״ז): ״האידנא לא נהגו לתרגם משום דמה תועלת בתרגום כיון שאין מבינים אותו״(או״ח סימן קמה, סעיף ג) וכתב המשנה ברורה: ״ואין לומר נלמוד מהם לפרש גם אנחנו לעם בלשון שיבינו דשאני תרגום שנתקן ברוח הקודש… שגם עתה רשות לתרגם בלשון תרגום אף שאין מבינין אותו משום שנתקן ברוח הקודש, אלא שאין התרגום מעכב״(או״ח סימן קמה, סעיף ד). ״אע״פ שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בצבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע שנים מקרא ואחד תרגום, אפילו עטרות ודיבן. אם למד הפרשה בפירוש רש״י חשוב כמו תרגום וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש״י״(או״ח סימן רפה).

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

פברואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
רשימת הנושאים באתר