אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל

פט

פ׳ תולדות, לרב אחד.

•אדוני! בהרשימה שהעתקתי לכבודו מלקוטיו, זכורני שכתב משם גדול אחד, בדין ראובן שאמר לשמעון פרעתי לך חובי ביד המשרת שלך, והמשרת מכחיש, דלא מיקרי פרעון, וצריך לפרוע ולשתעי דינא בהדי המשרת, ע״כ. ואתמול בלילה ראיתי בס׳ ליצחק ריח אות ג׳ בחחו״מ דיני גביית חוב סי׳ מ״ז, שכתב משם הפוסקים להפך, דישבע שמעון והמשרת, וראובן יפסיד את חובו, ע״ש. ושלום.

אני היו״ם ס״ט.

צ

פ׳ הנז׳. ש׳ תרס׳׳ט.

למעלת החכם השלם והכולל, החסיד העניו, וכו'וכוי, כמוהר״ר יהושע אדרעי י״ץ.

 אדוני! זכורני מה שהקשה כבודו בשבת שעבר אחר עלות המנחה, בתוך אסיפת חכמים ישצ״ו, דמאחר שאליהו ז״ל היה נגלה לחכמי הגמרא כדאיתא בכמה דוכתי, מפני מה לא פשט להם כל הבעיות שעמדו בתיקו? ולא נשמע שום תרוץ על זה, ועתה ראיתי בס׳ מדבר קדמות להרב חיד״א ז״ל אות א׳ סי׳ ס״א, שהקשה כן משם הראשונים, ותרץ, שלא היה נגלה לאמוראים בכל בחינותיו (ר״ל בכל כחתיו האלהיים), אבל לעתיד יתגלה בכל בחינותיו ויפשוט ויתרץ הכל, ע״ש. ושלום.

אני היו״ם ס׳׳ט

צא

פ׳ ויצא. ש׳ תרפ״ט לפ״ק. ידידי, החה״ש כמוהר״ש הלוי ישצ״ו. שלום, שלום.

קח נא עוד ידידי מן המוכן. במבוי המערה, יש עוד ביהכ״נ אחרת פתוחה בדרומה למבוי, ובמזרחה לחצר שבצדה מימין, היא מרובעת, יש בה ב׳ היכלות, אחד במערבה ואחד בדרומה, התיבה באמצע, פני הש״צ לצפון, יש בה כוסות וספסלים וכד בחברותיה, נקראת עד עתה ע״ש הרה״ג והקדוש כמוהר״ר יוסף בירדוגו זיע״א, בכמוהר״ר יהודה זצ״ל, נתבש״מ ש׳ תרי״ז לפ״ק, כאשר שמעתי, אומרים שהיא עתיקה מאד, מימי אבותיהם הראשונים זיע״א שבאו מגלות ספרד, ושמשה גם ישיבה לת״ת כמה שנים, ועתה היא רק לתפלת שמ״ע, ולחברת תקון חצות בלילות החורף הארוכים, ש״צ ששמשו בה, הרה״ג הנ״ל ובנו הרב כמוהר״ר משה זלה״ה, והרה״ג כמוהר״ר שלמה בירדוגו זלה״ה בכמוהר״ר דניאל זלה״ה, נתבש״מ בניסן תרס״ו לפ״ק, ועתה משרתים בה בניהם ישצ״ו, ועל צבאם אדמו״ר כמוהר״ר חיים בירדוגו ישצ״ו, כשמנים נפש מתפללים בה. יש בה לבדה מנהג אחד תמוה, שבכל יום שמחת תורה עושים השמשים צורת אשד, יפה על הסדינים ומקשטים אותה בבגדי נשים, ומעמידים אותה בראש התיבה, ואומרים שהוא אצלם מנהג קדמון, זכר לתורה שנקראת בשם כלה, ואין מוחה מיראה ממחלת הדמיון לבטל איזה מנהג, אף שהוא אותיות גהנם. ושלום.

אני היו״ם ס׳׳ט

צב

פ׳ הנז׳. לרב אחד.

אדוני! בחנם כעסת עלי היום בבקר, ולא רציתי להשיב דבר בפני העומדים, שלא אהיה נראה כנוצח ח״ו, וגם שכחתי המקום שבו למדתי אותו הדבר, ועתה בקשתי ומצאתי, והוא במדבר קדמות אות ן׳ סי׳ כ״ג וז״ל: התלמידי חכמים נקראו נשים, כמ״ש ביומא דף ע״א, אליכם אישים אקרא, א״ר ברכיה אלו ת״ח שיושבים ודומין לנשים, ועושים גבורה כאנשים, ופירש״י לנשים, ענותנים ותשושי כח ועושים גבורה כאנשים לכפות יצרם, וכפי״ז אישים פירושו נשים, ומעין דוגמא בש״ס דסנהדרין קאמר, אשה יראת ה׳, זה פלטי בן ליש, ובמדרש אמרו, אשת חיל זה משה, וכיוצא, עכ״ל ע״ש. ושלום.

דל ורזה, היו״ם הזה, ס״ט

צג

פ׳ וישלח. שני תרפ״ט לפ״ק.

ידידי החה״ש, כמהר״ש הלוי ישצ״ו. שלום, שלום. קח נא עוד ידידי מן המוכן אצלי, והוא: במבוי המערה, יש עוד ביהכ״נ אחרת, פתחה במזרחה בתוך בית שער של חצר אחת, ארכה יתר הרבה על רחבה, יש בה היכל אחד בצפונה, ותיבה באמצע, פני הש״צ למזרח, יש בה כוסות וספסלים וכו׳ כהראשונים, נקראת ע״ש החכם כמוה״ר יוסף חלואה זלה״ה, אומרים שהיא עתיקה מימי הרה״ג כמוהר״ר משה חלואה זיע״א, שבא עם מגורשי ספרד הראשונים ז״ל, הש״צ שבה עתה, הוא החכם כמוה״ר חיים חלואה ישצ״ו (הוא תלמידו של אבא מארי זיע״א). וקודם לו היו אבותיו מדור לדור מנהיגיה וחזניה, כשבעים נפש מתפללים בה, אומרים ששמשה ישיבה לת״ת בזמן הקודם, והיום היא רק התפלות שמ״ע, וכמוהר״ח הנז׳ מלמד בה לרבים מדרש רבה ע״ס הפרשיות משבת לשבת, אחר סעודת היום ועד הערב. ושלום.

אני היו״ם ס״ט

צד

ס' הנז׳.

ידיד החה״ש, כהה״ר יעים מלכא ישצ״ו, שלום, שלום. מכתבו הבהיר הגיעני, ותוכו רצוף אהבה ותשואות חן על מכתבי הקודם, תודה רבה ידידי. ראיתי עוד חדושי תורה שהעתיק לי מאותו הספר, והם: א׳, בפי השבוע, וישלח יעקב וכו., שהקשה, למה שלח יעקב מלאכים לעשו תכף למריבתו עם לבן ו ב/ הלא יצחק היה עדין חי, ועשו אמר יקרבו ימי אבל וכו', והיה ליעקב להמתין עד אבל אביו, ויהיה עשו עמו בבית, ויעשה שלום? ואפשר שיעקב שמע באותו זמן שמועת שקר שמת יצחק, כאשר יקרו לפעמים שמועות כאלה, עכ״ל. ולדעתך התרוץ דחוק. ואני אומר, שנוסיף עוד להקשות, למה כששמע יעקב שעשו בא לקראתו, ויירא מאד ויצר לו, והלא הוא ששלח אליו? ומעיקרא מאי סבר? ועוד למה הוליך עמו נשיו ובניו הטובים ולא חשש שמא יקח אותם? ולכן אפשר לומר, כי יעקב ודאי הגיד ללבן שעשו מבקש להרגו, ובעת נפרד מלבן ע״י מריבה, חשב יעקב, פן ילך לבן להסית את עשו לשלח בו חרון אפו, ולכן רצה הוא להקדים תכף לעשות עמו שלום, ולספר לו רמאות לבן עמו, וזה שאמר, עם לבן גרתי וכוי ויהי לי שור וכו', כלומר כל אותו הזמן הארוך שעבדתי עמו לא שלם לי שכרי כראוי, רק מגמלא אוניה, וכאשר שמע שבא לקראתו עם ת׳ איש, חשב שודאי לבן עם אנשיו כבר נתחברו עם עשו ואנשיו, ולכן המחנה גדול כל כך, ולכן ייירא יעקב וכוי, ולזה הוליך עמו נשיו ובניו, שיעשה לבן בשבילם, ולא ירע לו, ובזה יתורץ הכל לדעתי המעט. ׳ועוד לכשאפנה אודיעך דעתי על שאר החדושים בעה״ו, ושלום.

הצעיר אני היו״ם ס״ט