נשים יהודיות במרוקו-א.בשן-נשים יהודיות במרוקו – דמותן בראי מכתבים בין השנים 1733 – 1905

נשים יהודיות במרוקו – דמותן בראי מכתבים בין השנים 1733 – 1905

פרופסור אליעזר בשן.

המללאח :

 בימי שושלת בני מרין הוקם בפאס המללאח הראשון במרוקו. בשנת 1438 פקד הסולטאן אבו יוסוף עבד אלחק בן אבו סעיד – שלט בשנים 1421 – 1465, על יהודי פאס שגרו עד אז עם המוסלמים, לעבור לשטח בפאס החדשה הסמוך לארמון המלכות, וכך נוצר המללאח הראשון.

המללאח הוקף חומה, על שערו הופקדו שומרים, ואת שכרם שילמו היהודים. השער ננעל בלילות, בשבתות ובחגים ובמועדי החדים המוסלמים, שבהם יהודים אינם יוצאים למסחרם ולמלאכתם ב " מדינה " – העיר – המוסלמית.

היה בכך משום תקדים, ובדורות שלאחר מכן חויבו גם יהודים בערים אחרות לגור במללאח, נימוקים שונים ניתנו למדיניות זו, בהם הרצון לבודד את היהודים מהמוסלמים ולהשפילם. המלמדים סנגוריה על המוסלמים טוענים שהיה זה לטובת היהודים – כדי להגן עליהם מפני פורעים.

ואמנם, בדורות הבאים, כשנשקפה סכנה של התנפלות שבטים מרדניים על היהודים, ננעל השער והיהודים חשו בטוחים. המללאח נבנה לפי הדגם של ה – JUDERIAS – שבספרד. ככל מיעוט נטו היהודים לחיות יחדיו, בגלל מוסדות הקהילה המשותפים.

במאה ה-19 התעוררה בעיית הצפיפות, כי שטח המללאח היה מוגבל ולא גדל על אף הריבוי הטבעי. במוגדור גרו היהודים העשירים מחוץ לשטח המללאח. היו ערים, כמו טנג'יר, שבהן גרו יהודים עם מוסלמים ונוצרים, ולא הוקם מללאח.

 הגירה מאירופה :

 לפי מקורות חיצוניים, מן המאה ה-13 ואילך הגיעו יהודים יחידים ( שלא במסגרת קהילות ) מאירופה למרוקו בעקבות רדיפות, מהם יהודים מאנגליה, מצרפת, מאיטליה ומהולנד. תקופה חדשה מתחילה במרוקו עם הגירתם של מגורשי ספר בשנת 142, ושל גולי פורטוגל אחרי 1497, מהם אנוסים שחזרו ליהדות.

כשני שלישים מ200.000 מגורשי ספרד היגרו לאימפריה העול'מאניטת וכשליש למרוקו. " המגורשים " – כך כינו את עצמם דורות רבים אחרי הגירוש – התיישבו בתחילה בפאס, בערי החוף של הים התיכון ושל האוקיינוס – טנג'יר, תיטואן, ארזילה, לאראש, סלא, רבאט, סאפי, מוגדור.

ועוד בערים הפנימיות, פאס, צפרו ומכנאס. רק מיעוטם התיישבו במראכש. כאן – כמו במקומות אחרים, ובכללם פאס –פעלו קהילות של " תושבים. אלה היו יהודים ותיקים שחיו במרוקו דורות רבים לפני גירוש ספרד.

שפתם ומנהגיהם – בין היתר בתפילות, בדיני שחיטה, ובדיני אישות – היו שונים מאלה של המגורשים. בפאס פעל בעת כנסת של " תושבים " עד שנות הששים של המאה ה-20. המגורשים היו הגורם הדומיננטי, המשכיל ובעל היוזמה הכלכלית, ל עומת התושבים. הם שמרו על שפה המכונה " חקתיה " – דיאלקט ספרדי עם מילים עבריות, שדיברו בה בעיקר בערי החוף של הים התיכון ובערים הצפוניות שלחוף האוקיינוס.

ערים שלחוף הים התיכון ולחוף האוקיינוס היו נתונות לשליטתן של ספרד ושל פורטוגל במאות ה-15-18, ובריטניה שלטה על טנג'יר בשנים 1661 – 1684. יהודים השתלבו במערכת הכלכלית המסחרית תחת שלטונם של הזרים, כמתווכים, כסוכנים וכתורגמנים. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

פברואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
רשימת הנושאים באתר