פרופסור אלימלך וסטרייך על תקנות חכמי ורבני מרוקו

והיום, האם יש בכל זאת משהו מתוך המסורת המשפטית הייחודית של חכמי מרוקו שכן נכנס למשפט העבריבבית הדין הרבני או בבית המשפט האזרחי ?.%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%9c%d7%9a-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9a-2

לא שום דבר ממשי לא נכנס. יחד עם זאת, הנוכחות המרוקאית באה לידי ביטוי אצל דיינים מסויימים, שהיו מוכנים לעשות צעדים מאוד מרחיקי לכת, ואני מייחס את זה למסורת המרוקאית, לא רק בחקיקה, אני חושב שגם בפסיקה הם היו נכונים לנקוט צעדים רדיקאלים, אבל על זה לא עשיתי מחקרים.

זאת אומרת שיש קשר לשיטה שמוכנה להתמודד עם בעיות בדרך מהפבנית של חקיקה, לזה שגם דיינים יהיו מוכנים לנקוט אקטיביזם שיפוטי, לא רק אקטיביזם חקיקתי. זו השערה שלי, ואין לי הוכחות לכך. אתן לך דוגמא את פסק דינו של הרב מלכה מפתח תקווה בעניין כהן שחי עם גיורת ללא נישואין וביקש לחזור בתשובה. על פי הדין אסור לכהן לשאת גיורת, אבל האיש קרוע, הוא רוצה לחזור בתשובה ולא רוצה לוותר על האישה.

בפסק דינו שנתן הרב מלכה, ושאותו לא חשש לפרסם, הציע הרב לכהן לחיות עם האישה ללא נישואין, בהתאם למודל הפילגש הדומה למוסד הידועים בציבור הישראלי. פתרון זה מונע לדעת הרב מלכה את בעיית האיסור של כהן עם גרושה מצד אחד, ובהתחשב בעמדת רוב הפוסקים, אף אינו מקיים את האיסור של חיי אישות ללא נישואין.

היה גם מקרה של ממזרות, שעבר והתגלגל מבית דין אחד לשני, עד שהגיע לרב משאש בירושלים, שמצא פתרון וקיבל את ברכתו של הרב עובדיה יוסף. פה באמת צריך לעשות מחקרים ולבדוק כיצד פסקו דיינים מרוקאים, במרוקאי אני לא מתכוון לדיין שעלה כילד לארץ או שהוא דור שני בארץ, אלא למי, שגדל על ברכי המסורת במרוקו והפנים אותה ולאחר מכן הגיע ארצה ( בן ארבעים ומעלה ) אחרי שכיהן שם בתור דיין שנים ארוכות ולהשוות את העמדות שלו עם עמדות של דיינים אחרים. האינטואיציה שלי אומרת, שהם יותר מרחיקי לכת, מהאשכנזים בוודאי, אבל גם מהספרדים ובני עדות המזרח.

האם אתה חושב שהנוכחות הגבוהה כיום של דיינים ממוצא מרוקאי בבתי הדין הרבניים ביחד עם העומד בראש בית הדין הגדול לערעורים, הרב שלמה משה עמאר, יש בה כדי להשפיע על אימוץ המודל המרוקאי בנוגע לאקטיביזם משפטי ?

הלוואי וזה היה קורה, אבל אני חושש שלא. יש לכך סיבות רבות. הסיבה העיקרית נעוצה אולי בכך, שגם אם הם לא אשכנזים במוצאם, הם מקבלים כיום את השיטה האשכנזית וחלקם אף את החינוך האשכנזי, על כל מה שמשתמע מכך. זה אולי עצוב, שהנושא נשאר בעיקר תחום עניין של החוקרים במשפט העברי, אבל, כמסורת חיה, חוששני שמסורת מיוחדת ומבורכת זו שקעה.

סוף………………….

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
פברואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
רשימת הנושאים באתר