מה נשתנה הלילה הזה מליל תְּרַאנְת נוף ? אבישי בר אשר-פעמים 114 – 115

פעמים 114 – 115

אבישי בר-אשר

מה נשתנה הלילה הזה מליל תְּרַאנְת נוף ?

הגדה די היטליר ממרוקו

בפתח הדברים ברצוני להודות לפרוסור דויד רוסקיס, שדרכו התוודעתי לראשונה אל החיבור הנדון כאן, ושבעידודו החלטתי להעמיד תרגום עברי של החיבור. תודה רבה מקרב הלב להוריי היקרים, רות ומאיר, שסייעוני במלאכת התרגום ובפענוח מושגים קשים במקומות רבים.

 תודה רבה גם לדודי, פרופסור משה בר־אשר, שקרא כתב־יד של התרגום והשיא לי עצות חשובות ומועילות. תודתי נתונה גם לפרום׳ מיכאל אביטבול, לד"ר חיים סעדון ולקורא האנונימי מטעם המערכת, על הערותיהם המחכימות.

הגדה די היטלר, שנתחברה במרוקו במהלך מלחמת העולם השנייה, שייכת לקבוצה של יצירות ספרותיות וחיבורים עממיים שנכתבו בצפון אפריקה באותה עת. חלק הארי של חיבורים אלה נתחבר בצורה מובחנת יותר לציון מאורעות השיא במלחמה ־ אירועים קשים ושמחים כאחד.

 המאפיין המובהק ש לחיבורים אלה הוא עיצוב של תיאור היסטוריוגרפי של המאורעות, כפי שהכירום מחבריהם, במסגרת סוגות דתיות ועממיות, על פי רוב סוגות המעוגנות במסורת התפילה או טקסטים אחרים הנקראים במעגל השנה

 עם הסוגות הבולטות שבהן בחרו מחברים וסופרים יהודים בצפון אפריקה נמנים הקינה, הקצירה וסיפורי מעשה, אשר הולבשו בדרך כלל בצורות ספרותיות מסורתיות, כגון קינות לתשעה באב ומגילת אסתר.

 לעומת זאת כבל הידוע לבד מן ה׳ הגרה די היטליר ׳ לא נתחברה במרוקו יצירה שבסיסה הספרותי הוא ההגדה של פסח, ומבחינה זו היצירה שלפנינו ייחודית הבחירה הספרותית בהגדה של פסח כטקסט היסוד לחיבור וכמופת לחיקוי, כפי שמעידה גם היצמדותו הקשיחה של המחבר למבנה הצורני של ההגדה, מעוררת שאלות שונות, והמרכזית שבהן נוגעת לתוכן הבחירה: מה צורך ראה המחבר לבחור בטקסט דתי מסורתי ? ומשבחר בטקסט כזה, מדוע ביכר דווקא את ההגדד ב­פסה ?

עיון בחיבורים הרבים מן הסוגה הספרותית שאליה שייכת ׳הגדה די היטליר׳ מלמד על ההתלהבות הרבה שהניעה יהודים להעמיד חיבורים חדשים בנוסחאות מסורתיות, אשר באמצעותם יוכלו לציין לדורות את המאורעות הכבירים ורבי הרושם שאירעו לבני עמם.

בחלק מן המקרים אפשר להצביע על קשר ישיר בין הדחף הספרותי לבין המגמה הדתית־התרבותית לקבוע בלוח השנה ימי חג וזיכרון חדשים לציון המאורעות לדורות, כדוגמת ׳פורים היטליר שניתָקן ונחוג בקזבלנקה, ושהונהגה בו קריאת מגילה מיוחדת המגוללת את  פרשת הצלת היהודים ב־11 בנובמבר 1942 ( ב׳ בכסלו תש״ג ) בעקבות נחיתת כוחות בעלות הברית במרוקו ובאלג׳יריה.

מעמדו המסורתי של " פורים שני "  וחיבור שתי מגילות שונות לקריאה בבתי הכנסת ביום זה, הם עדות לכוונה  הדתית שבבסיס כתיבת החיבורים ברוח זו. וכפי שהציעה מיכל שרף, " כבודה של המגילה הותיקה שרה גם על החדשות "  עד שהנוהג לקרוא בה במעמד דתי נתקבל על הקהל.

ואולם נראה כי דינה של " הגדה די היטליר " אינו כן, ומבחינות רבות היא חורגת מן האווירה המסורתית שאפיינה חיבורים אחרים. ראשית, ככל הידוע לא נקבע מעולם בלוח השנה ׳פסח די היטליר׳ או מועד מעין זה.

 שנית, כפי כ­שיובהר בהמשך, החיבור שלפנינו אינו מתהדר בכמה מן הסממנים המסורתיים  והשמרניים הצפויים להימצא בטקסט שנועד לעצב תודעה מסורתית, ומבחינות  רבות אפשר לראות בו ניגוד גמור לכך.

 לפיכך אין הכרח להניח שמחבר ׳הגדה די היטליר׳ ביקש לייסד באמצעותה מנהג חדש שייקבע לדורות, ונדמה לי  שהמניע לכתיבתה היה ספרותי הרבה יותר מאשר מסורתי או דתי. מנגד אם תכלית בחירתו של המחבר הייתה ספרותית גרדא ולא נבעה מכוונות דתיות או מסורתיות, נשאלת השאלה מדוע בחר דווקא באחד הטקסטים המוכרים והשגורים ביותר ועם זאת התאוצנטריים ביותר במחזור הקריאה היהודי כטקסט היסוד לחיבורו.

שאלה זו מעוררת שאלה אחרת, באשר ליחסו של המחבר להגדה של פסח ולפונקצייה הדיסקורסיבית –

שמילאה בעבורו ההגדה אם אכן מילאה בעבורו פונקצייה כזאת – לצורך מסירת רעיונותיו. זאת ועוד האם אכן מדובר ב׳סטירה על מלחמת העולם השנייה והשלכותיה על יהודימרוקו׳ וב׳פרודיה ביזארית ואקזוטית׳, בהגדרותיהם של מיכל שרף ויוסף חיים ירושלמי?

דיסְקוּרְסִיבִי

ל (ת') [מלטינית: discursus דיון 
1. מַחְשַׁבְתִּי, הֶגְיוֹנִי, שֶׁנַּעֲשָׂה מִתּוֹךְ שִׁקּוּל דַּעַת.
2. [בתורת ההיגיון] הַמֻּרְכָּב מִשּׁוּרַת הֲנָחוֹת שֶׁכָּל אַחַת תְּלוּיָה בְּקוֹדַמְתָּהּ וּמַתְנָה אֶת זוֹ הַבָּאָה אַחֲרֶיהָ: חֲשִׁיבָה דִּיסְקוּרְסִיבִית.

[דִּיסְקוּרְסִיבִית, דִּיסְקוּרְסִיבִיִּים, דִּיסְקוּרְסִיבִיּוֹת]

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

פברואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
רשימת הנושאים באתר