אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל

סימן צה כרך א'

סימן וישב, שנת תרס"ט.

ידיד החכם החשוב כמוהר"ש הלוי ישצ"ו, שלום, שלום.

קח נא עוד מהמזומן אצלי, והוא, בסוף מבוי המערה, יש מבוי קטן וצר משמאל, שממנו נכנסים למבוי גדול, הנקרא אטו"ב ( אבנים בעברית ) על שם גלי אבנים שיש בו מכמה בתים וחצרות שנפלו מזוקן.

בקרן זווית המבוי הזה הסמוכה למבוי הקטן הנזכר, יש בית כנסת כמין גם גדולה, היא עמוקה ויורדים לה בשני מעלות, פתחה במערבה, ההיכל במזרח, התיבה באמצע, פני שליח הציבור לצפון, יש בה כוסות וספסלים כחברותיה, כמאה אנשים מתפללים בה, היא נקראת על שם הצדיר הידוע כנוהר"ר דוד בוסידאן זיע"א.

הוא היה מנהיג בני כפר אחד מכפרי מדבר סחר"א, הנקרא בשם תמלילת, ובשנת תק"ן – 1790, שללו אותם הברברים וגרשו אותם, ובא עם כל בני קהלו למקנאס, ומקום בית הכנסת היה תל עפר מבית הכנסת עתיקה מאוד שנפלה מזוקן.

והיה המקום של הרב הגאון כמוהר"ר רפאל בירדוגו זיע"א, והצדיק עם בני קהלו קנו אותו ממנו, ובנו אותו בית הכנסת, ונקראת על שם. כל זה שמעתי מרב אחד זקן כמוהר"ר דודו בירדוגו ישצ"ו, וזרע הצדיק הנזכר, הם שהיו שליחי ציבור ומנהיגים עד היום.

ועמהם ובראשם החכם הגדול כמוהר"ר יהושע טולידאנו ישצ"ו, בן כמוהר"ר שלמה זלה"ה, שגם לו יש חלק בה, שהוציאה לו אשתו בנדונייתה, שהיא מזרעו של שם הצדיק הנ"ל זיע"א, ונפל לו אותו החלק ירושה מאביה, היא שימשה ישיבה לתלמוד תודה, לצדיק הנ"ל ולזרעו, ועתה היא רק לפילות שחרית, מנחה וערבית ושלום

הצעיר אני היו"ם ס"ט

צו

פ׳ הנז׳. ש׳ תרפ״ט לפ״ק.

ידידי החה״ש, כהה״ר יעיס מלכא ישצ״ו, שלום, שלום.

עתה באתי, לגלות דעתי, על שאר החדושים ששלח לי במכתבו הקודם, והם: א' בפי השבוע, ע״פ וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, שהקשה, למה הוצרך להודיענו בארץ כנען? ואפשר, מפני שבפרשה דלעיל הודיענו שבחר עשו ארץ שעיר, הודיענו כאן שיעקב בחר בארץ כנען, עכ״ל. והנה ראיתי שכן פי׳ הראב״ע והרמב״ן ז״ל ע״ש, ולדעתי המעט גר׳ לומר, שהיא נתינת טעם למה בחר יעקב לישב בארץ מגורי אביו, מפני שהיא בארץ כנען, אבל אם היה אביו דר בארץ אחרת, לא היה דר עמו, רק היה הולך לארץ כנען שבחר בה ה׳, ועתה בצדקתו זכה לתרתי מצות כבוד או״א ומצות ארץ כנען. ובדרך אגב מה שנתחדש לי עתה רמז נכון בנוטריקון בכל הכתוב, כמ״ש רש״י שם ע״פ אלה תולדות יעקב וכוי, ע״ש בסופו, והוא: ובקש יעקב שישב בשלוה יתירה עליו קפץ בלבול כנו, אמר רם (הקב״ה) צדיקים מלבד גדלה וכבוד רב יתיד אשר בו ישבו וינוחו בעדן אלא רוצים צדיקים כבוד נעיפ עודם נעורים דהיינו חיים, ע״כ.

ב.   כתב, פסים, לשון ידים כמו פס ידא, ור״ל כתנת שעבדו בה ידים הרבה, שעשה אורג ומעשה רוקם,

עכ״ל. והוא פירוש נכון, וכבר קדמו הראב״ע ז״ל, ע׳׳ש. ועי׳ רש״י בשם רז״ל, שרמזו בה צרותיו בנוטריקון, פוטיפר סוחרים ישמעאלים מדינים, ע״ש. ולדעתי המעט נר׳ עוד לומר שהיא נוטריקון פעלה פבבדז ירידת מצרים, כמ״ש רז״ל במגילה דף ט״ז ע״ב, בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. ע״ש.

ג.   על חלומותיו ועל דבריו, הקשה, והלא חלום אחד הוא, שעדין לא חלם השני? ואפשר שספר להם

החלום הרבה פעמים כדרך הנערים, עכ״ל. ולדעתי יש חזוק לדבריו ממ״ש ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנא אותו, ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה וכד, והנה אנחנו וכוי, הרי שני פעמים אמור. ואפשר עוד לדעתי, שאחיו היו אומרים לו רעיוניו על משכביו סליק ו, שביום חושב שימלוך עליהם, ובלילה חולם מחשבת היום, ולכן כתיב חלומותיו, חלום הלילה, ומחשבת היום שדומה לחלום, ע״כ.

ד.   בפי ויצא, ושבתי בשלום וכו׳ והיה ה׳ לי לאלהים, וקשה, וכי לא יהיה ה׳ לו לאלהים רק עד שישוב

לבית אביו? ואפשר ע״פ מ״ש רז״ל (כתובות דף ק״י ע״א) כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו״ל דומה כמי שאין לו אלוה, עכ״ל. גם אני הצעיר פירשתי כן בשנה שעברה, ושוב מצאתי שכן פי׳ הרמב״ן ז״ל, ושמחתי.

ה.         ע״פ ואלה תולדות נח נח, הקשה, למה כפל שמו פעמים? ואפשר להראות חבתו, כמו אברהם, אברהם, וכיוצא בו. עכ׳יל. ואפשר עוד לומר ששמו היה כפול, אחד, ע״ש זה ינחמנו וכוי, ואחד, ע״ש ונח מצא חן וכו', כי חן ונח חד אינון. ועוד אפשר להודיע שהיה גבור, כמ״ש במדר׳ פ׳ צ״ה כל שכפל שמו בברכתו של משה היה גבור, ע״ש. ובדרך אגב רמזתי בסמיכות אלה תולדות נח וכו׳ ונח מצא חן וכו׳ ע״פ מ״ש רז״ל בסוכה דף מ״ט ע״ב, כל אדם שיש עליו חן בידוע שיש בו יראת שמים, ע״ש. עוד בדרך אגב פירשתי ע״ש ויולד נח וכו', שהקשו המפרשים, והלא כבר נאמר זה בפי בראשית? ועי׳ רמב״ן ז״ל ושאר מפרשים, ולדעתי נראה, שהוא מכלל ספור שבחיו של נח, שהוליד בנים, הפך בני דורו שהיו נותנים כוס עקרות לנשיהם שלא יתעברו ויכחיש יפין,

כמ״ש רש״י ע״פ ויקח לו למך וכו׳, ע״ש. ו. ע״פ וישלח את העורב, הקשה, למה לא אמר לראות הקלו המים כמ״ש ביונה ? ואפשר, שהעורב הבין מאליו שלכך שלחו, והיונה לא הבינה עד שאמר לה בפירוש לראות הקלו המים, עכ״ל. והנה עשה את העורב חכם יותר מהיונה, ואינו אלא טפש, שהרי חשד את נח בבת זוגו, כמ׳׳ש רש״י ע״פ ויצא יצא ושוב, ע״ש, ואין לך טפשות גדולה מזו? ולכן אני אומר, דפי׳ וישלח את העורב, כמו ושלחתה לנפשה, שנח כעס עליו ושלחו מן התיבה, מפני ששמש בתיבה (סנהדרין ק״ח) ואף שגם הכלב וחם שמשו? אפשר שלא ידע מהם, או אפשר שחס עליהם שלא ימותו, אבל העורב יש לו כנסים לעוף ע״פ התיבה, ועוד מפני שהעורב אכזרי על בניו (כתובות מ״ט ע״ב, וברש׳׳י תהלים מזמור קמ״ז ע״פ לבני עורב אשר יקראו, ע״ש) לכן נתאכזר גם הוא עליו, מדה כנגד מדה, זהו הנלע״ד בכל זה. ושלום.

הצעיר אני היו״ם ס״ט