הערצת הקדו.-יהודי מרוקו-י.בן עמי

 

שיר על ר׳ מאיר בעל הנסרבי מאיר בעל הנס

 

אנא נשכר ונרפד עלאם. ונזיד פשכראני ונדדם

לכלאם. פוזה לחכם ר׳ מאיר עליה סלאם

סללמו עליה יא נאם לעאלאם.         רבי מאיר (פזמון)

 

אני אשבח וארים דגל, אוסיף להלל ולחרוז דברים למען

 החכם ר׳ מאיר עליו השלום. דרשו בשלומו הו תושבי

 העולם   רבי מאיר

 

ברשותכם נקול כלמא. עלאס בעל הנס תשמא. מיילו

אודניכוס למואלין לחוכמא. יא לגאלס פשמא. זכותו

תכון מעא לעאלאם.          רבי מאיר

ברשותכ אגיד מלה, למה בעל הנס נקרא, הטו אוזניכם

לבעלי החוכמה, הוא יושב בשמים, זכותו תעמוד לדרי העולם רבי מאיר

 

רדו באלכּום להאד לקצייא. לוקת די תשאבת כתהא די

ברוריה. חב רבי מאיר יפכהא בנייא. חב יבדקהא ואס

 הייא נקייה, וטהורה קדאם מול לעולם.        רבי מאיר

 

שימו לב למעשה הזה, בעת שנשבתה אחותה של ברוריה, רצה

 ר׳ מאיר לשחרר אותה באמת, רצה לבדוק אם היא נקייה וטהורה

לפני בורא עולם

רבי מאיר

 

התחכם באס יגויהא. לדבר עבירה תבעהא. באש יזרבהא.

קאלתלו פנדה דייאלהא. אסידי מא ענדי מעאך כלאם.  רבי מאיר

 

התחכם כדי לפתותה, לדבר עבירה שידלה,

כדי לנסותה, ענתה לו שהיא בנידתה, אדוני אין לי מה לדבר אתך רבי מאיר

 

מערוף טריק נסא יאם שבעה. תעדהום מלוקת לוקת ומשאעה

 לשעה, עטאהא רבי עקל ושפאעה. באס ואזבת האד לחכם.      רבי מאיר

 

ידוע שדרך הנשים, ימים שבעה, תספור אותם מזמן לזמן

ומשעה לשעה, אלוהים נתן לה שכל ורצון כדי להשיב בטעם לחכם רבי מאיר

 

אמת בפמו קאל והודה. צדיקת הייא וטהורה וחסידה, קאל

יפכהא בזמיע לפדדא. יכרזהא מדין לחראם.  רבי מאיר

 

אמת מפיו יצאה והודה כי צדיקה היא וטהורה וחסידה,

החליט שיצילה בכל סכום כסף, יוציאה מן החטא                                 רבי מאיר

 

מאל כתיר עבא פידו. לבואב דנסא באס ירגבו וישוחדו.

עטאה למאל באם יתלקהא מענדו. יכררזהא מן דלאם. רבי מאיר

 

כסף רב לקח איתו לשוער הנשים, כדי לבקשו ולשחדו

נתן לו כסף כדי שישחררה, יוציאה מהחושך                                       רבי מאיר

 

סאף לבואב וקאל אנא כאייף מן אסידי אצולטאן. לאמא

יקטע ראצו בסאייף. הז עיניה בעל הנס ודמוע מן עינו

 חאייף. צללא קדאם מול לעולם.     רבי מאיר

 

ראה השוער ואמר אני מפחד מאדוני המלך שמא יערוף את ראשו, הרים עיניו בעל הנס ודמעות זורמות מעיניו התפלל לאדון עולם                                                                                  רבי מאיר

 

לסוף קאללו זרבני. רפד חזרא ודרב ביהא סי כלאב וזראו

 וחאבו יאכלוני. אלהא דמאיר עניני הרבו בעד סמעו האד לכלאם.          רבי מאיר

 

לוזאב קאללו אפהמני. האגדא תקול ישמי והאגדא תדכרני.

אלהא דמאיר עניני ראה עיטתך ישמעהא מול לעולם.   רבי מאיר

 

מן די סאף לבואב כלאם משתאמנין. לכלאב מא נבחו, מא

 הזו פיה לעינין. לאמאנא רדהא פלחין מסאת מעא

רבי מאיר עליה סאלאם.    רבי מאיר

 

משראה השומר שדבריו אמת, הכלבים לא נבחו ולא הרימו עיניהם, אליו החזיר את המשכון כאשר הלכה עם

רבי מאיר עליו השלום                                                                   רבי מאיר

 

טאל לייאם וטאל זמאן. נפדח לכלאם. ונשמע פידאר צלטאן.

זאבו לבואב מן דאך לוטאן. קאלו עאודלינא כלאם.      רבי מאיר

 

לבסוף אמר לו נסני, קח אבן וזרוק על הכלב רצו ורצו לאכול אותו, אלהא דמאיר ענני ברחו

בשמעם מלים אלה                                                                        רבי מאיר

 

עאוד לכואב כיף סאר. קאל האד יתעלק. ויקצם בלמיצאר.

בעד תעללק דבר שים תדכאר. אלהא דמאיד עניני יא מול לעולם,           רבי מאיר

 

אמר לו הסבר לי בטוי זה, כך תאמר את שמי וכך תזכרני, אלהא דמאיר ענני, אדון עולם ישמע

את צעקתך                                                                                   רבי מאיר

 

רדו לצולטאן לוזאב, קאלולו אזי תסוף האד לעזאב, בעד

תעללק דכר לחיזאב. שרטאן טארו וסיף נכצאר. האדא

הווא תחקיק לכלאם.         רבי מאיר

מסרו לשולטן, אמרו לו בוא ותראה את הפלא, בשעת התלייה

הזכיר משפט, החבלים עפו והחרב נשברה, זוהי האמת                         רבי מאיר

 

צלטאן טלע פיה לגדב ויתנהאד. קאל סחאר רצמו צורתו פי

באב לבלאד, בעד תחכמוה כונו שדאר. דאז רבי מאיר וראיהום נעדאם.   רבי מאיר

 

עלה כעסו של המלך ונאנח, אמר למשרתים, ציירו תמונתו על שער העיר וכאשר תתפסו אותו תהיו גבורים, עבר ר׳ מאיר ועצתם הופרה רבי מאיר

 

אליהו פשביהת מרא תשבאה. חכם פרבי מאיר וקאללו

 ידזע מעאה. מא יסופו נאס די חדאה. בעיניהום יסופו ומא ירדו לכלאם.   רבי מאיר

 

אליהו בדמות אשה הופיע, החזיק בר׳ מאיר ואמר לו, חזור אתי,

אנשים לא יבחינו מה שלידו, עיניהן תראנה ולא יוכלו לדבר רבי מאיר

 

תמא מן סיאדנא קאלו קולא, רבי מאיר דאייז וסאף טעאם

 דנבילה מד צבעו ודאק לאכור בלחילא. באס מא יערפוה

 אומות העולם.     רבי מאיר

 

כמה מרבותינו אמרו מאמר, ר׳ מאיר עבר וראה אוכל של נבלה,

הושיט אצבע זו וטעם באחרת בזריזות, כדי שלא יכירוהו אנשים רבי מאיר

 

פהאדיך שאעה מסא בזרבא. לבלאד בבל קרית ליאמה

 ולכתאבא תחת דללו נדלל דאבה אנא וישראל די פלעאלם

מערוף ישמו פלמדון. סתם משנה הוא רבי מאיר האדון.

 ברוריה בנת ר׳ חנניה בן תרדיון כולהום עליהום סאלאם.

בזכות התנא רבי מאיר יתנקם מן עדייאנא דאייר סאייר.

ויקרב ביאת הגואל. ואלינו פניו יאיר. זכות המאיר לעולם.

 ע״ה אברהם אמסללם הי״ו

 

באותה שעה הלך בבהילו לבבל, קרית החכמים והסופרים, תחת צילו נחסה עכשיו, אני וכל עם ישראל, שמו ידוע במדינות, סתם משנה היא ר׳ מאיר האדון, ברוריה בת ר׳ חנניה בן תרדיון, על כולם השלום, בזכות התנא ר׳ מאיר יתנקם באויבנו שמסביב, ויקרב ביאת הגואל, ואלינו פניו יאיר, זכות המאיר לעולם — ע׳׳ה אברהם אמסללם הי״ו

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר