היחסים הבין־עדתיים באימפריה העותמאנית-יעקב גלד

מקדם ומים – חלק ב'

מחקרים על החברה היהודית בארצות האסלאם ובפזורה הספרדית

הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת חיפה – תשמ"ו

עריכה : יוסף שיטרית וצבי יהודה

היחסים הבין־עדתיים באימפריה העותמאנית

יעקב גלד

לעילוי נשמתו של אבי־מורי ר׳ אליעזר ב״ר בן־ציון ומרים גלד ז״ל, ולעילוי נשמתה של אמי־מורתי יהודית־איטה בת ר׳ חיים הלוי ובתיה ראבינוביץ ז״ל. ת.נ.צ.ב.ה.

מאמר זה הוא נסיון לבדוק את היחסים שבין הקהלים הרומאניוטים הוותיקים, האוטוכטוניים, בקיסרות העותמאנית ובין הקהלים הספרדיים, שהחלו להתיישב באימפריה לאחר גירוש ספרד(רב״ב – 1492).

המחקר מבוסס בעיקרו על חומר היסטורי, המפוזר בספרות השאלות והתשובות של הדורות ההם.

היהודים הרומאניוטים ישבו באנטוליה, בתורכיה, בבלקאן ובאיים שסביב עוד מימי יוון ורומי. הם נקראו בשם ״בני רומניאה״ ע״ש מלכות רומי המזרחית. היהודים הספרדים קראו להם ״גריגוש״ (יוונים) מפני שדיברו בלשון יוונית. בספרות השאלות והתשובות הם מופיעים גם בשם ״תושבים״, מפני היותם התושבים הוותיקים, לעומת הספרדים שמקרוב באו לקיסרות. המקורות ההיסטוריים על עדה זו ועל ארגונה הקהילתי לפני הכיבוש העותמאני דלים הם.

ר׳ בנימין מטודילה מוסר לנו, שהיו שם קהילות גדולות וביניהן תיבאש (טיוה, תבץ׳) – ״עיר גדולה ובה כמו אלפים יהודים… ובהם חכמים גדולים במשנה ובתלמוד וגם גדולי הדור… ואין כמותם בכל ארץ יוון חוץ ממדינת קוסטנטיני".

הוא מזכיר גם קהילות רומאניוטיות בסלוניקי(סלוסיקי), איגריפו, גליפולי (קליפולי) ועוד. בראש כל קהילה עמדו חמישה, ארבעה, או שלושה חכמים, וכן היה ממונה על היהודים תחת יד המלך.

מקור נוסף שכנראה דן על עדה זו נמצא בצורת הסכמה עתיקה מוידין (בידין) שבבולגריה, שמביא הרב הרומאניוטי ר׳ שלמה הכהן(מהרש״ך) – חכם בן המאה השש־עשרה משאלוניקי – משנת 5137, דהיינו 1377. זהו מסמך יחיד במינו מתקופה זו המפיץ אור על קהל הרומאניוטים בוידין ובביזנץ בכלל. מניתוח הסכמה זו אנו למדים, שהקהילה הרומאניוטית נהנתה מאוטונומיה פנימית וכבר בשנת 1377 היו קהילות רומאניוטיות בסביבת וידין. קהל וידין הנו קהל המתקן תקנות ומסדיר את החיים הכלכליים בצורה מאורגנת. את ההסכם תיקנו בנוכחות "תושבי אנשי הקהל״, שחתמו בסוף כתב ההסכמה. אחרי הכיבוש העותמאני, הוסר הצעיף שהיה פרוש על עדה זו. מתוךמקורות השאלות והתשובות מהמאה השש־עשרה ואילך, החל להצטייר לנגד עינינו אירגון קהילה זו. בתוף ספרות זו משוקע חומר לא מועט על קהליהם, רבניהם, פרנסיהם, מנהיגיהם, יחסיהם עם הספרדים ומאבקיהם לשמירה על עצמאותם הקהילתית.

רומניוטים (Romaniots או Romagnotes) הוא הכינוי שניתן לעדה יהודית לא אשכנזית ולאספרדית שבניה חיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה. נכון לתחילת המאה ה-21 מתגוררים חברי העדה בעיקר ביוון, במדינת ישראל ובעיר ניו יורק.

על פי המסורת הרומניוטית, מקור הקהילה מיהודים שיצאו מארץ ישראל לאחר חורבן הבית השניוהתיישבו באזורי אסיה הקטנה והבלקן. הרומניוטים דיברו ניב יווני קדום שנקרא יווניטיקה, ותפוצתם כללה את יוון, איי יוון, אסיה הקטנה, אלבניה ובולגריה. קהילות גדולות חיו בסלוניקי, בקורפו וביאנינה.

באיסטנבול ובאיזמיר נקברו הרומניוטים בנפרד משאר הקהלים ממגורשי ספרד (שכללו את הספרדים והפורטוגלים), יחד עם המוסתערבים והאשכנזים.

נוסח התפילה

ליהודים הרומניוטים נוסח תפילה ייחודי הקרוי נוסח הרומניוטים, המאופיין בקרבה לנוסח הארץ ישראלי הקדום.

לאחר הגעת מגורשי ספרד לאזורי הבלקנים, התערבבו העדות היהודיות השונות זו בזו, וכך התבוללו חלק מהרומניוטים בין היהודים הספרדיים. חלק מהקהילות הרומניוטיות שנשארו, כמו בקורפו ובסלוניקי, הושמדו על ידי הנאצים, בעוד שבני קהילות אחרות, כגון בני קהילת יהודי אלבניה, עלו לישראל ונטמעו בתוך הציבור היהודי הכללי. בשכונת אהל משה בנחלאות שבירושלים קיים עד היום בית כנסת של רומניוטים יוצאי יאנינה בשם "בית אברהם ואהל שרה לקהילת יאנינה". בית כנסת זה משמר חלק מהפיוטים מהמחזור הרומניוטי והמנגינות של בני קהילת העיר יאנינה שביוון אך נוסח התפילה בו הוא נוסח הספרדים.

מקור השם

בהרצאה על הנושא "Romaniote Jews of Ioannina Greece" בכנס:"Lecture presented on August 15, 2006 at the International Jewish Genealogical  מובא דיון על מקור השם.

בעוד המונחים יהדות אשכנז או יהדות ספרד מעידים על ארץ המוצא הגאוגרפי של היהודים, לא כן לגבי ה"רומניוטים". מקורו במאה ה-4, כאשר בירת הקיסרות הרומית עברה לקונסטנטינופול, היו בה יהודים אזרחי רומא. הם כונו: Romaniotes-citizens of Roman. המונח בא לציין כי העדה היהודית היא ממוצא "הלניסטי" – מדובר ביהודים דוברי יוונית, אשר קלטו את תרבותם, סגנון החיים ומסורות מהסביבה הרומלית, כמו רוב קהילות המיעוטים באותם הזמנים: נוצרים או עובדי אלילים.

ביטוי לעובדת התאקלמותם של היהודים בסביבתם אפשר למצוא גם בשמות. אחד משמות המשפחה של יהודי יוון הוא: Moskos – שם ממוצא הלניסטי, המופיע במצבות בגרסאות שונות, כמו: Mordos, Molhos

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 158 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר