הספרייה הפרטית של אלי פילו-יהודי קזבלנקה : עיונים במודרניזציה של הנהגה יהודית בתפוצה קולוניאלית ירון צור . הגר הלל

יהודי קזבלנקה : עיונים במודרניזציה של הנהגה יהודית

בתפוצה קולוניאלית

ירון צור . הגר הלל

האוניברסיטה הפתוחה

הגר הלל : 

עם התבססות המשטר הקולוניאלי במרוקו, ניצבה יהדות מרוקו מול מציאות חדשה. המעבר ממרוקו הנשלטת בידי סולטאן מוסלמי־עצמאי למרוקו הנתונה בצל הפרוטקטורט הצרפתי, וכן המעבר מחברה מסורתית לחברה בתהליכי מודרניזציה ועיור מואצים, חייבו את מרבית הקהילה היהודית לקחת חלק בתהליכי הסתגלות קשים. המבוכה לנוכח האתגרים שנוצרו בעקבות מציאות זו, הכשירה את הקרקע לקליטתן של אידיאולוגיות מודרניות, אשר היכו שורשים בעיקר בריכוזים יהודיים בערים מודרניות, כמו קזבלנקה. סוד משיכתן היה בכך שהן הציעו מערכות פוליטיות, חברתיות, או תרבותיות, אשר נענו לצרכים המשתנים ובאו לפתור את הבעיות של הציבור היהודי בעידן החדש.

בשנות העשרים והשלושים, נקרע הרחוב היהודי בין שתי אידיאולוגיות מודרניות עיקריות: הלאומיות הציונית וזו של הרפורמיזם היהודי־המערבי. ביקשנו לבדוק את דרכה של התנועה הציונית בקזבלנקה בין שתי מלחמות עולם: שורשיה, מסריה, מאבקיה, אופיו הסוציו־אקונומי של גרעין תומכיה, וכן דפוסי התארגנותה ואופני פעולתה.

איתורם של כל חברי התנועה חייב חיפוש אחר אירוע שבו הם היו עשויים להשתתף. עברנו על המקורות שבידינו, שנה אחר שנה, אך רק בשנת 1936 נמצא מבוקשנו – ועידה, שלראשונה נוסדה בה הסתדרות מרוקנית ציונית־ארצית, ובראשה ועד מקומי ייצוגי שנבחר לשרת את מטרות הציונות: איסוף כספים לבניין הבית הלאומי, הפצת השפה העברית העלייה. כאשר חיפשנו את קבוצת היוזמים של ועידה היסטורית זו, נתקלנו בתא ציוני קטן בקזבלנקה, המאכלס קבוצה שונה בתכלית מזו שהכרנו בראשית התקופה הקולוניאלית הצרפתית ושונה מזו שאנו עתידים לפגוש בשלהיה. גילוי זה עורר בנו תמיהה ואת פשרה ננסה להבין בפרקים הבאים.

עיון במקורות העלה שהתא הציוני בקזבלנקה עסק מדי פעם בגיוס כספים למען הקרנות הציוניות, אך עיקר מאמציו הושקעו בעריכת עיתון מקומי, ליאתניר אילוסטרה L'Avenir illustre, שפירושו – העתיד (עיתון עם איורים) ואילו מערכת העיתון תירגמה את שמו – ל־העתיד המצויר.

העיתון נוסד בקזבלנקה, בשנת 1926, בידי יונתן טורש(J. Thursz), מהגר מאירופה המזרחית, ששיקם את התא הציוני בקזבלנקה לאחר מלחמת העולם הראשונה. אומנם, מערכת העיתון גילתה נטיות פרו־ציוניות ברורות. ואולם, דומה כי על־פי המודל שהוצע בחלקו הראשון של הספר המגמה השלטת בעיתון בתקופה הנדונה כאן אינה ציונית קלאסית אלא רפורמיסטית־לאומית.

הגוון הרפורמיסטי של ליאווניר אילוסטרה בא לביטוי באידיאולוגיית השיקום של החברה היהודית בקזבלנקה במטרה לגאול אותה ממצוקתה הכלכלית, החברתית, הארגונית והרוחנית לפי עקרונות ההשכלה והליברליזם. בניגוד לזרם הציוני הקלאסי, שראה בקיבוץ גלויות ובבניית בית לאומי בארץ־ישראל אפשרות יחידה לשיקום העם היהודי, הרי שהתפיסה שעמדה ביסוד הזרם הרפורמיסטי־הלאומי, היתה שניתן לשקם את העם היוהודי גם במקום מושבו – בתפוצה. הגוון הלאומי באותו עיתון השתקף בניסיון להתאים את החברה היהודית לזמנים המשתנים ולשלב אותה בסביבתה הנוכרית בלי לוותר על ייחודה היהודי ועל מוסדותיה האוטונומיים. לעומת זאת, הגוון הציוני של העיתון בא לביטוי בזיקתו לתהליך הקמת הבית הלאומי בארץ־ישראל. תהליך זה נתפס כמוקד השראה למדד ההתעוררות הלאומית בעולם היהודי כולו, והוכחה שאפשר לקיים ישות לאומית יהודית בעידן המודרני.

הדיון בזרם אידיאולוגי אחד, הזרם הרפורמיסטי־הלאומי ובמאבקיו נגד מתחרהו – הזרם הרפורמיסטי־היהודי־המערבי־הקלאסי – יפגיש אותנו עם הקבוצות החברתיות בקזבלנקה שתמכו באידיאולוגיות אלה, וכן עם האמצעים שהשתמשו בהם כדי להפיצן. כידוע, אחד האמצעים להפצתן היה ייסוד עיתונות יהודית־מקומית שדרכה נלמד על הצורות שבהן עובדו האידיאולוגיות המערביות והותאמו לצרכים הייחודיים של קהילת קזבלנקה ועל האופן שבו הונחלו לציבור המקומי.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר