ישראל בערב – ח.ז.הירשברג

ישראל בערב ח.ז. הירשברג. הספר נדפס בשנת תש"ו – 1946

קורות היהודים בחמיר ובחיג'אז – מחורבן בית שני ועד מסעי הצלב. 

ארבע הממלכות בתימן

מתוך עיון בתכנית של מסע הכיבוש אל דרום־ערב, שתיכנו אלכסנדר מוקדון ומפקדיו, הסיקו סופרי התקופה ההלניסטית, כי בדרום-דערב היו קיימות מדינות שמשטרן קבוע. עוד ארטוסתינֶס, הספדן המלומד של אלכסנדריה, שחי במאה השלישית לפסה״ג, השתמש בחומר זה בספרו הגיאוגרפי. חיבורו זה אבד, אבל דבריו נשתמרו בספרו של סקרבו, הגיאוגרף היווני הגדול, שחי משנת 63 לפסה״נ עד שנת 19 לספירה. בשם ארטוסתינס מוסר סטרבו, שבתימן גרים ארבעה עמים גדולים: המעינים — על חוף ים סוף (בירתם קֵרְנו); סמוכים להם — השְבָאים (בירתם מארב); מאחריהם, עד באב אלמנדב הקתָבאנים (מרכזם העיר תמנע); ובמזרח גרו החצ׳רמותים (בירתם שבות).

יוסף הלוי גילה את חורבות קרנו, ליד המקום הנקרא כיום מעין. הוא מצא שם הרבה כתובות בכתב שהוא שונה בצורתו מן הכתב השמי שבצפון. כמה שנים לאחר תגלית זו מצא איויטינג כתובות דומות לאלו בצפון, במקום ששמו הקדום, הנזכר גם בתנ״ך, היה דֶדָן; הכתובות האלה הביאו את המלומדים לכלל דעה, שהמעינים הקימו בדדן מושבה מסחרית .

 ויבאו אלה הכתובים בשמות בימי יחזקיהו מלך יהודה ויכו את אהליהם ואת המעינים[המעונים] אשר נמצאו שמה ויחרימם עד היום הזה וישבו תחתיהם כי מרעה לצאנם שם

בחקר מארב, בירת שבה הקדומה, עסק גלזר. הוא לימד את הבדוים להכין העתקי־נייר מן הכתובות, ובמקומות שאליהם לא יכול להגיע בעצמו מחמת סכנת־נפשות, נעשתה מלאכתו על־ידיהם. ארבע פעמים נסע גלזד לתימן, והצליח לגלות עתיקות, שלא ראה אותם אדם מערבי מעולם .

נתגלו כתובות מתקופה של 1500 שנה לפחות, וכן נמצאו כתובות של הקתבאנים •החצ׳רמותים; בדרך זו נתאמתו דברי ארטוסתינס ושאר הסופרים הקלסיים. ואולם חוץ מן השמות האלה הופיעו גם שמותיהם של עמים אחרים, שנזכרו בספרות המערבית של המאות הראשונות לספה"נ, והחשובים שבהם הם בני חִמְיֵר. לדעת פליניוס, הסומך על עדותו של א. גלוס, היו הם הגדול בעממי תימן, והעיר טַ׳פאר היתה בירתם.

המקורות האלה פתחו אפקים חדשים בחקר קורות תימן הקדומה ותולדות העמים שישבו בה. נודעו שמותיהם של נסיכים־כהנים ושל מלכים, שמשלו במדינות גדולות, נתגלה הפנתיאיון התימני: האלילים השונים וסדרי הקרבת הקרבנות;נודע שבממלכות תימן היתה קיימת חלוקת־עבודה בין בני־המעמדות השונים, והמדינה היתה מוציאה לפועל עבודות ציבוריות גדולות לטובת הכלל, כגון בנין בריכות סכרים ומקדשים. כן נודע שהמדינות השכנות נלחמו זו בזו, שהחיים הציבוריים היו מפותחים, שהיתה חוקה קבועה, היה דין והיה דיין.

בדרך כלל הכתובות מובנות ותוכנן אינו מעורר ספקות יתירים. הקושי העיקרי הוא קביעת הכרונולוגיה: רבים חילוקי־הדעות בדבר סדרם של מלכי שבא ומעין. ד. ה. מילר, שניסה ראשונה לקבוע מסמרות בענין התאריכים, בא לידי מסקנה כי תקופת מלכי שבא מתחילה במאה השמינית לפסה״נ ונמשכת עד המאה הראשונה לספירה. לדעתו היו מלכי מעין בני דורם של מלכי שבא, ושתי המדינות היו צוררות אשה את חברתה.

על דעה זו עירער גלזר, שהשתדל להוכיח על־יסוד הכתובות, כי ממלכת מעין קדמה בהרבה שנים לממלכת שבא. לדעתו, ראשיתה של ממלכת מעין היא במחצית האלף השני לפסה״נ, ואולי עוד קודם לכן, וסופה כאלף שנה לפסה״נ; אם כן הופיעה ממלכת שבא לאחר שמדינת המעינים נתבטלה. זכר ממלכת המעינים אבד כמעט לגמרי בתקופת השבאים, ולא נשארו אלא שרידים דלים של העם המעיני 

החמיֵרים היו יורשיהן של כל הממלכות האלה, והתואר של מלכיהם (״מלך שבא, רידאן׳ חצ'רמות וימנת) מעיד שהצליחו להשתלט על השטחים שהיו שייכים לפנים למדינות מעין, שבא, קתבאן וחצ׳רמות. קשה לקבוע בוודאות גמורה, אימתי עלו החמירים לגדולה ודחקו את רגליהן של הממלכות הללו. יש סמוכין לדבר, שראשית הספירה החמירית — שנת 115 לפסה״נ — היא גם שנת ייסוד הממלכה הזאת: מכל מקום, במאה הראשונה לפסה״נ כבד היתה המדינה קיימת. על מדינה זו נרחיב עוד את הדיבור כשנדון בהתיישבות היהודים בתימן.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר