בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים". –

בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים". –
מעשה בצדקת הרבנית עליה בת מרים אסולין זצ"ל,
אשת הרה"צ רבי אברהם אסולין זצ"ל רב ומו"צ במחוז "בני מלל" שבמרוקו. – "

kessoua kbira
ביום ג' בניסן, יחול יום האזכרה של סבתי עליה בת מרים זצ"ל שכונתה בפי כל: "לאלא עליה" בגלל צדקותה
ואצילותה כי רבה. היא הייתה אשת חבר של סבא קדישא הרה"צ רבי אברהם אסולין הי"ד ששימש בקודש –
כמו"צ ושוחט במחוז "בני מלל" שבמרוקו, ונהרג בדמי ימיו ע"י פורעים ערבים על קידוש ה'.
בהיותי תלמיד במרוקו, קבלנו כריך עם גבינה בסיום הלימודים בשעה 5:00 . סבתי התייצבה מידי יום עם קומקום
מים ליד ביה"ס, כדי לשטוף לנו את הידיים שחלילא לא נגיע הביתה עם פירור גבינה. בבית במרוקו,לא אכלנו מוצרי
גבינה. בארץ ישראל, היא אכלה רק עוף שנשחט ע"י השוחט רבי יחיא פרץ זצ"ל אותו הכירה ממרוקו. היא גרה
אתנו, אבל היא הקפידה לבשל לעצמה בסירים שלה.
כאשר מו"ר אבי התחתן וההיריון התעכב במקצת, אמרה לו: בני, אל תדאג, יהיו לך שנים עשר ילדים בבחינת
שבטי יה כמו יעקב אבינו, ואכן כך היה ב"ה. עד לפטירתה, היו להורי עשרה ילדים. קראה למו"ר אבי זצ"ל: אתה
זוכר שהבטחתי לך בזמנו שהקב"ה ברך אותך בשנים עשר שבטי יה, אשתך תלד בקרוב תאומים, ואכן אמי מורתי
סגרה את מעגל הלידות בתאומים בן ובת, כאשר הבת נקראה על שמה יעל. היא נהגה להתלבש בעיקר בבגדים –
לבנים. פעמים רבות הייתה מספרת לנו: "נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים". אז, בהיותי נער, לא הבנתי.
בפיה היו תמיד מעשי נסים, ולהלן דוגמית. היא ספרה לנו על הסבא קדישא כמוה"ר רבי מסעוד אסולין זצ"ל
שיצא בחול המועד פסח לכיוון השוק הערבי כדי למכור כמה רצועות עור לערבים. מפאת כבוד חול המועד, הסתיר
את הרצועות בשיפולי גלימתו. בדרכו הוא פגש אורח הדור פנים ששאל אותו לאן פניו מועדות. רבי מסעוד נסה
להתעלם, אבל איש המעלות לא הרפה. לבסוף הסביר לו שמפאת דוחק השעה והפרנסה, הוא נאלץ למכור כמה
רצועות עור לערבים כשהכול נעשה בצנעה, כדי שיוכל להמשיך ולכבד את החג. האיש רב המידות והמעלות ענה
לו שמפאת כבוד תורתו ומעמדו, אין לנהוג כך. איש המחלצות נתן לו מטבע בה יוכל לקנות את כל צורכי החג.
לאחר קבלת המטבע, האיש נעלם כלא היה. רבי מסעוד הבין שאכן זה היה אליהו הנביא שנגלה אליו היות ומאז,
הברכה שרתה במשפחה, וקוים במשפחתנו "ברכת ה' היא תעשיר". –
סבתא גם ספרה לנו על נסיבות פטירתו הנסית של מו"ר זקני. ביום שני בשבוע, הוא חש לא בטוב, ונציג
המשפחה הזמין את אנשי חברא קדישא. כאשר הוא ראה אותם, מיד הרגיע את כולם ואמר להם: זו לא העת,
תבואו ביום רביעי אחה"צ, כאשר יחלו לטפטף גשמי ברכה. אכן, ביום רביעי אחה"צ השמים התקדרו, וענני נוצה
החלו לטפטף כדברי הרב זצ"ל.
חברי החברה קדישא הגיעו לשער החצר כמתוכנן, אבל הם חששו להתקרב לרב, היות וראו אותו יושב בכניסה
לבית כשהוא יושב ועוסק בתורה, ולכן הם נעמדו על מקומם בשער החצר. הוא הרגיש בבואם, ומיד קרא להם
ואמר להם: בואו אנשי המעלה העוסקים בחסד של אמת, הגיע הזמן להחזיר את הפיקדון. הוא קרא איתם קריאת
שמע ראשונה, וא"כ החזיר את נשמתו הטהורה לבוראה.
סבתי אימא עליה ע"ה, עלתה לגנזי מרומים מתוך מיתת נשיקה בבית, ללא מחלות וללא רפואות. קוים בה תמיד:
"כי אני ה' רופאך". כן יהיה לכם ולנו אמן סלה ועד.
שבת שלום וחודש טוב –
חודש ניסן של גאולה קרובה בבחינת "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל". –
משה אסולין שמיר.
40298@gmail.comhamir2S 0523240298
לע"נ הצדקת עליה בת מרים ע"ה שעלתה לגנזי מרומים ג ניסן

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר