הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

רבי יעקב קאפילוטו

ב"ה

י"ד למ"ט מונים שנת ראה בטוב ירושלים

יאודה לקדשו נזר אלדיו על ראשו. כל העם עונים אחריו מקודש מה מתוק מדבש. רבה דעמיה ומדבתא דאומתיה הייה מעלת הרב המובהק, ונוגה לו ברק כמוה״ר נר״ו יאיר עד כי יבא שלה כיר״א.

לקול האות הראשון דורש טוב ודובר ש'. שלמא מלך מלכא שבחי שלמי׳ וצילא נם היא יאריך ימים על ממלכתו. מושבע ועומד בכל מידי דמיטב. והלל והשמחה במעונו. נס״ו כיר״א. ובא האות בקצר אמץ אקצור ואומרים לו קצור כי בעת ובעונה הזאת. אני רוכב ומנהיג למתא מכנס יע״א. ה׳ יגיעני לחטו״ל בסכת עשויה. כי הן בעון יסור יסרני יה. וכמעט הייתי מוטל על ערש בכאב השניים. הפלא ופלא. מליל אסרו חג עד היום. ושלי״ת יומא בי האידנא הרחיב ה: והיתה הרוחה. ולמאי דביני ביני כפי הנראה. כמה וכמה יחידי סגולה ממח״ק. נדדו הלכו איש איש ממלאכתו וכל אחד לדרכו פנה. זאת שנית אשר ראתה עני בדב״ק כתוב לאמר כי אין הזמן מוכשר אצלם מסבת חלוקת הגיזויא. מכל אילין דהוו הדרי בי ובן אדם ויתנחם. יה״ר שיהיה לטובה. ואיך שיהיה על שבעתה באתי. ע״ע קופת ויברך דוד הן יריע ליהוי לך מלכא שיען נמצינו שנינו יחד פה עוב״י פאס יע״א. אני עני ומע' השד״ר מעיה״ק צפת ת״ו וזה יכול וזה יכול. גזים ועביד לעלות וליראות בחזו דאתאי. ולזכות בקופה הנד היינו טעמא שנתפשרנו בת״ב שהקופה הנד תהיה נחלקת לשתיים חלק כחלק. החצי לעה״ק ירוש׳ ת״ו, והחצי האחר לעה״ק צפת ת״ו. בין אם נלך שנינו יחד בין אם יקדים אחד ממנו יהיה מי שיהיה. אי לזאת אחלה פ״ק בע״ה בהגיע ה ש דייר הנד. למח״ק לעשות נדבתו לא יתן בידו. כ״א מחצית הקופה. אם מעט ואם הרבה. והיה הנשאר חלק עה״ק ירוש׳ ת״ו יהא מונח בידו. ואיני אלא כמזכיר חזי דעליו דמר קא סמיכנא. לעשות משפט כתוב, ועם האדון הסייר ושכמ״ה. הנה לשי לב״ב מניה דמיר ידידנו הרב הכולל ר׳ עמרם נר״ו, וב״ב לידידנו מע' הרב הכולל ר׳ עמור בוטבול נר״ו, הנני נוטה אליהם כנה״ר ש׳ ושלומיה דמר יסנא לעילא מן כל ברכתא עד תאות נפשו הרמת״ה, וכחפץ נא״ה דורש שו״ט והוא נאם הצעיר

יעקב קאפילוטו

 

רשימה מחד״ת ששמעו מהשד׳ר הג״ל

שמעתי משדר׳ כמהר׳ יעקב קאפילוטו מ״ש במדרש שאלו לנחש מהיכן אתה מטיל את הארס, אמר להם מבין השניים. והכוונה הוא בהקדם מ״ש חז״ל אין הערוד – הפרא, חמור בר המצוי באסיה המרכזית –  ממית כי אם החטא. וידוע מ״ש חז״ל ג״כ הוא נחש הוא ש׳טן הוא יצה״ר. והכונה הוא כשתסיר שין מן נחש נשאר ח׳ וכשתסיר ש׳ן מן שטן נשאר טי. הוא חטא.

ושמעתי ג״כ משדר׳ הנז׳ מש׳ חז״ל שלשה קליפות הם משחית אף וחימר. וכנגדם אנו אומרים והוא רחום וכוי ואמרו בעלי האמת שראש הקליפות מכניעים אותם האנשים הצדיקים וסוף הקליפות מכניעים אותם הנשים הצדקניות. ומצינו כשיצאו ישראל ממצרים הכניעו ראשי הקליפות משה ואהרן וחור. וסוף הקליפות הכניעה אותם מרים הנביאה. והכונה שר״ת משיחית א׳ף חי׳מה הם משה אהרן חור וזה שאמר הכתוב ומשה ואהרן וחור עלו ראש הגבעה. וסוף תיבות משחית אף חימר. הם בתוף, וזה רמז הכתוב ותקח מרים את התוף בידה רמז שהכניעה סוף הקליפות. אם כן נשאר משי׳ח ורמזו ז״ל כשיהיו נכנעים ראשי הקליפות וסוף הקליפות יבוא משיח ע״ה שיגלה במהרה בימינו.

ושמעתי גם כן משמו חידוש ע״פ ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי. והוא בהקדים מ״ש ז״ל מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים חד אמר מאברהם אבינו, וחד אמר ממתן תורה. מ״ד מאברהם כתיב כה תברכו, וכתיב באברהם כה יהיה זרעך, ומ״ד ממתן תורה כתיב הכא כה תברכו, וכתיב התם כה תאמר אל בית ישראל. ומחלוקתם תלויה בדבר אחר. והוא מ״ד מאברהם. ס״ל ישראל יצאו מכלל בני נח מימי אברהם, ומ״ד ממתן תורה סבירא ליה לא יצאו עד זמן מתן תורה. וקיימא לן נכרי שהכה את ישראל חייב מיתה אם כן זהו כוונת הפסוק ויפן כה וכה אם כמאן דאמר מימי אברהם, ואם כמאן דאמר מימי מתן תורה. הכוונה משה רבינו נפל לו ספק אם הלכה כמ״ד מימי אברהם ואם כמ״ד ממתן תורה, ופשט אותה ממה שהשלים הפסוק וירא כי אין איש. הכוונה שחכמים דרשו בפסוק כה תאמר אל בית אלו הנשים אם הלכה, ההלכה כמ״ד מאברהם יצאו לפיכך ויך את המצרי.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
רשימת הנושאים באתר