התחיקה האנטי־יהודית והפעלתה בצפון-אפריקה

יהודי צפון אפרקיה במלה"ע ה-2-מ.אביטבול

התחיקה האנטי־יהודית והפעלתה בצפון-אפריקה

הגזירה החדשה, שהיתה נטולת בסיס חוקי, הוצאה אל הפועל כדלקמן:

משטר וישי – הנקודה השחורה במלחמה

אחוז התלמידים היהודים היכולים להתקבל לכל כיתה לא יעלה על 14 מכלל התלמידים הלא־יהודים שהיו רשומים ב־5 בנובמבר בשנה הקודמת. האחוז שנקבע לכל שנת־לימודים יהא אפוא סופי ואין לשנותו. יוצא מכך כי תבוטלנה לגמרי הכיתות המאוכלסות אך ורק בתלמידים יהודים […]. לאזרחות צרפת אין כל משקל בקביעה מי הוא יהודי. יובאו בחשבון אך־ורק השיקולים המוזכרים בסעיף 1 ב׳תקנון היהודים׳ מתאריך ה־2 ביוני. אין זה בא בחשבון כי תלמיד יהודי המוצא מכיתה כלשהי מפאת הנומרוס קלאוזוס יבקש מיד או אחר־כך להתקבל למוסד אחר. שכן הסילוק הוא עובדה מוגמרת בשנת־הלימודים השוטפת […].

במוסדות לנערים שבהם מתקבלות נערות באופן יוצא מן הכלל, לא יתקבלו עוד תלמידות יהודיות החל בשנת־הלימודים הנוכחית.

בשנת־הלימודים 1943-1942 צומצם ׳הנומרוס קלאוזוס׳ במוסדות הלימוד התיכון לכדי 7 אחוזים. הגזירה החדשה לא פורסמה ב׳עיתון הרשמי׳ אלא ב־24 באוקטובר, אולם היא הוצאה אל הפועל כבר בסוף ספטמבר בידי הרקטוראט האלג׳ירי — ומכאן אפשר לשער כי היה זה הרקטור עצמו שעמד מאחורי צעד זה. יתר על כן, מכאן ואילך נאסר על תלמידים יהודים, שסולקו מבתי־הספר שלהם, לגשת לבחינות הבגרות: הותרו ללא הגבלה רק בחינות הסיום בלימודי היסוד.

מספר היהודים שסולקו ממוסדות הלימוד הציבורי הסתכמו כמובא בלוחות.

מוסדות להשכלה גבוהה שנת־הלימודים 1943-1942

משפטים : מועמדים יהודיים   300      התקבלו             34

רפואה :              '                     151                       24

מדעי הטבע                           99                               22

מדעי הרוח                            102                            20

סך הכל                       425                                     110

 

שנת הלימודים 1941-1942 נומרוס קלאוזוס 14 אחוזים

שנת הלימודים 1942-1943 נומרוס קלאוזוס 1 אחוזים

לאחר שסולקו מן החינוך הציבורי, הוצאו יהודי המגרב עד־מהרה גם מארגוני־הנוער שהקים ממשל וישי, ואילו מי שהחזיקו עדיין באזרחות צרפת הורחקו מ׳מפעלי הנוער׳(Chantiers de la Jeunesse). על סילוק זה החליטה לא ׳הנציבות הכללית לענייני היהודים׳, אלא הנציב הכללי למפעלי הנוער. במכתב לק׳ ואלה, הסביר הגנראל דה לה פורט דו טאיל כי נוכחותם של יהודי המטרופולין ב׳מפעלי הנוער׳ עוררה פחות בעיות מזו של בני־דתם במגרב, שכן על אף העובדה כי —

אין היהודים חודרים אלא במעט לפעולת החינוך המוסרי הנעשית במסגרת מפעלי הנוער ושום טובה אינה יכולה לצמוח מהם, אבל נוכחותם לא היתה עד כה מקור לבעיות. התפלגותם בין 46 הקבוצות של מפעלי הנוער באיזור החופשי מבטיחה את פיזורם כיאות. לפנינו יסודות מעטים, ותו לא.

לעומת זאת, בצפון־אפריקה היה צירופם של היהודים ׳גורם מזיק׳, וזאת משני טעמים: (1) הפיקוח על האזרחות הצרפתית של המגויסים היהודים היה בבחינת מלאכה ׳עדינה ביותר ובלתי־אפשרית למעשה׳.(2) בהתחשב במספרן המוגבל של הקבוצות בצפון־אפריקה (5 כנגד 46 בצרפת), עלה בהם בהרבה מספר היהודים על זה שבמטרופולין. אולם, אם בצרפת—

יהודים אחדים הפזורים בקבוצות מהווים, לפי שעה, גורם פאסיבי, הרי שהתכנסותם של כמה מאות יהודים, בצפוךאפריקה כלל אינה מתיישבת עם פעולת השיקום הלאומי שבה החלו מפעלי הנוער. נעלה מכל ספק כי יהודים  אלה לא יפיקו כל תועלת במפעלים שלנו, אך הם עלולים לזרוע בהם זרעי התפוררות.

קסוויאה ואלה לא התקשה לאשר את יוזמת עמיתו,'ואף הציע לו לסלק מן ה׳שאנטיאה׳ גם את יהודי צרפת. אולם הרחקתם של היהודים נעשתה עובדה מוגמרת רק עם החלפתו של קסוויאה ואלה בדארקיאה דה פלפואה בראש ׳הנציבות הכללית לענייני היהודים׳. הצו שפורסם בעניין זה ב־19 ביולי 1942 יושם בצפון־ אפריקה, כלשונו וככתבו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

אפריל 2015
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  
רשימת הנושאים באתר