מדברי רבנו "אור החיים" הק'

 

Asilahטללי אורות בתורת רבנו "אור החיים" הק'
לפרשת "קדושים".
מאת: הרב משה אסולין שמיר.
"דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת להם:
קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם". ויקרא יט, ב. –
"קדושים תהיו היא מצוה שישנה בכל אדם. שכל איש ישראל בקיימו –
מצוה זו קדוש יאמר לו, ואין הדרגה בישראל שתהיה נמנעת מהשגה זו" –
מדברי רבנו "אור החיים" הק'
"דבר אל כל עדת בני ישראל" –
מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויים בה" רש"י, קדושים יט, ב.רבי לוי אומר: "מפני שעשרת הדברות כלולות }רמוזות{ בתוכה" מדרש רבה. לדוגמא, בפרשתנו נאמר "איש אמו ואביו תיראו", ובעשרת הדברות נאמר "כבד את אביך ואת אמך". רבנו אוה"ח הק' שואל מדוע אין הקבלה תחבירית בפסוק בין "איש" ביחיד, לבין ""תיראו" ברבים? תשובתו לכך היא שבמידה והאיש יכבד את הוריו, גם בניו ילמדו לכבד אותו, לכן המילה "תיראו" בריבוי. מסופר על איש אחד שלא נהג כבוד באביו ונתן לו לגור ברחובות. יום אחד בעיצומו של החורף, הסבא פגש את הנכד ובקש ממנו שיביא לו מעיל טוב. הנכד חזר לאביו וביקש מעיל לסבא. האיש ציווה את בנו שיקח מהמחסן מעיל בלוי לסבא. הנכד הביא את המעיל וגם מספריים בהם עמד לחתוך את המעיל לשניים. לתדהמת אביו הוא ענה לו: חצי מהמעיל לסבא, והחצי השני אשמור לך… עד שתהיה זקן.
בנוסף לפרשת "קדושים", נאמרו עוד שתי פרשיות בהקהל: "החודש הזה לכם" שמות יב, ג בה ניתנו המצוות הראשונות לעם ישראל, ובראשן פרשת קידוש החודש, ופרשת "ויקהל" ויקרא לה, א בה הצטוו ב"י על המשכן. רבנו "אור החיים" הק' מסביר את הביטוי "בהקהל" = "בפני אנשים, נשים וטף כסדר שהיו מקובצים במתן תורה", וזאת בניגוד לדרך בה נהג משה ללמד את האנשים לאחר שהקב"ה לימד אותו. משה לימד את אהרון, אח"כ נכנסו בני אהרון אלעזר ואיתמר אותם לימד משה. אחריהם הגיע תורם של הזקנים ללמוד מפי משה. לבסוף הגיע העם ללמוד תורת משה. לאחר יציאת משה, אהרון לימד את העם. שוב בני אהרון העבירו את השיעור בפני העם, ולבסוף הזקנים לימדו את העם, כך שכל אחד מהם שמע את השיעור ארבע פעמים )עירובין נד ע"ב(.
"אחרי מות קדושים אמור".

רצף הפרשיות הנ"ל, יצר את הביטוי המפורסם שאחרי מות האדם, יש ללמד – עליו זכות ולומר שהיה קדוש. אחת הסיבות לכך היא שאחרי שהאדם עולה לגנזי מרומים לתת דין וחשבון בפני בוראו, מן הראוי להבליט יותר את הדברים החיוביים שבו, והרי "כל ישראל מלאים מצוות כרימון" כדברי חכמים, כן "הוי דן את האדם לכף זכות" כדברי רבי יהושע בן פרחיה בפרקי אבות. כלומר, לראות את כלל מידות האדם. פרשתנו מבורכת ב – 51 מצוות, מתוכן 13 מצוות עשה, ו – 38 מצוות לא תעשה. הן מתפרסות על תחומים רבים, ובעיקר בין אדם לחברו כדברי רבנו אוה"ח הק': "באמצעות יחוד הלבבות מתייחד שמו יתברך, היות שכל ישראל הם ענפי שם הוי ה ברוך הוא. ונתחכם ה' לצוות בעניין הנהגת ישראל זה עם זה – בהדרגות. מצווה א': "לא תשנא את אחיך בלבבך". מצווה ב': "לא תיקום ולא תיטור". מצווה ג': "ואהבת לרעך כמוך…". קדושים יט, יז יח. הוא מסביר את תרשים הזרימה: אם לא תשנא בליבך שום יהודי, לא תבוא לידי נקמה – ונטירה, ואז תזכה לאהוב את רעך שזה כלל גדול בתורה.

מצוות עשה בפרשה: יראת כבוד מההורים, מתנות עניים לקט שכחה ופאה, משפט צדק, כבוד חכמים, צדק – במאזניים במסחר, "הוכח תוכיח את עמיתך", מצוות "ואהבת לרעך כמוך" עליה אמר רבי עקיבא שזה כלל גדול בתורה, וכן מצוות "קדושים תהיו" הפותחת את פרשתנו, שגם זו מצוות עשה לדעת רבנו "אור החיים" הק'. 

מצוות לא עשה בפרשה: הרשימה ארוכה, לכן נציג רק מדגם: לא לגזול, לא להישבע על שקר, לא לאחר תשלום שכר "ביומו תיתן שכרו", לא לקלל חרש וכל אדם מישראל, "לא תלך רכיל", "לא תעמוד על דם רעך אני ה'", לא – תקום ולא תטור", לא לעסוק בכשפים, לא להשחית זקן }עם סכין גילוח, וגם בחלק ממכונות גילוח{, איסור כתובת קעקע, לא לקלל אב ואם וכו'.
"אני ה'": הביטוי הנ"ל מופיע בתורה 80 פעם, ובעצם, הוא חותם את המצווה. בפרשתנו מופיע 19 פעם,
ובפרשת "אמור" 15 פעם. כלומר, כחצי מכלל התורה. "אני ה' אלוקיכם": מופיע 32 פעם, ובמיוחד בפרשיות הנ"ל. מטרת הדברים היא שיש להחיות בתוכנו את נוכחות ה' בבחינת "שיווית ה' לנגדי תמיד" כך שאנחנו ניזהר יותר בכל אשר נפנה, וכך נפנים שהשכינה מרחפת מעלינו כדי לכוון את צעדינו בבחינת "מצעדי גבר כוננו", ואף… מצלמת את מעללינו. בעזהי"ת נשכיל ונצליח.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

אפריל 2015
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  
רשימת הנושאים באתר