כתר קדושה – תולדות הזהב לבית פינטו

כתר קדושה – תולדות שושלת הזהב של צדיקי בית פינטו מדור ראשון עד דור עשירי

שרשים חסונים

ר׳ שלמה פינטו שעלה על המוקד ור' יוסף אחיו

חביבות דברי תורתו

דברי תורתו היו חביבים על בני דורו, והם הפיצום בעולם, וגם לכך נביא כמה דוגמאות:

החיד״א בקונטרס אחרון למחזיק ברכה (או״ח סימן רס״ח סעיף ג׳), מביא את הכרעת ״הרב החסיד מהר״ר יעקב פינטו אב״ד דק״ק מראכש״ שאין לשנות מנוסחאות הספרדים בברכת מעין שבע בערבית של ליל שבת, ויש לומר: ״קונה ברחמיו שמים וארץ״, בלי לדלג תיבת ״ברחמיו״. בזה הצטרף ר׳ יעקב לדעתו של הגאון ר׳ כליפא בן מלכא זצ״ל – גיס אחיו רבינו שלמה פינטו זצ״ל, כפי שהביא החיד״א שם.\

הערת המחבר : מעניין לציין: מלבד הכרעה זו, גם בפסק הדין בענין שבועת הקומיסיון המובא לעיל היתה דעת ר׳ יעקב כדעת ר׳ כליפא בן מלכא, וכפי שהובא בשו׳׳ת משפטים ישרים שם סימן מ׳, וראה בספרנו בפרק אודותיו עמוד 163.

עוד מביא החיד״א בספרו שיורי ברכה (יו״ד סימן מ׳ אות די), את הוראתו של: ״הרב החסיד מהר״ר יעקב פינטו״ בענין נצרר הדם בעובי בשר הלב. ושם (סימן ל״ב אות א׳) מביא את תרוצו של ״הרב הגדול כמהר״ר יעקב פינטו״, על קושית חכמי מרוקו בענין סימני בהמה שיש בה חשש נפולה.

בשו״ת נפת צופים להגאון ר׳ פתחיה מרדכי בירדוגו סימן מ״ט (עמוד ט״ו) מביא את תשובתו הנפלאה של ר׳ יעקב לר׳ דוד מאמאן אודות נידון קריאת שם כשמו של רשע.

בספר יוסף חן להגאון ר׳ יוסף קורקוס (פ׳ קדושים) מביא פירוש נאה בשמו: ״שמעתי מהחכם ושלם הר״ר יצחק פינטו נר״ו משם מר אביו הרב המובהק המקובל האלקי מוהר״ר יעקב פינטו זצוק״ל״. והחיד״א בספרו חומת אנך (פ׳ עקב

מביא פירוש ״אשר שמע בשם הרב המקובל כמוהר״ר יעקב פינטו ז״ל״ וכן בספר וילקט יוסף לר׳ יוסף פינצי (בלוגראדו תר״ב) אות י״ז, מביא את אשר שמע משמו, ואף השד״ר ר׳ חיים אברהם סורנאגה זצ״ל – שליח ירושלים, מביא את שמע מר׳ יעקב בהיותו במרקש, וכך עוד ועוד.

נוכחנו לראות עד כמה היתה תורתו של ר׳ יעקב חביבה על בני דורו, ואיך נפוצה על פני הארץ גם בלי שזכה להביא חידושיו למכבש הדפוס. בנוסף לכך, הרגשנו בין השיטין בהערצה המיוחדת אשר גילו גדולי דורו כלפיו, באלה תארים תארוהו, ובאיזה הדרת כבוד הביאו את דבריו. אין זאת אלא משום שגדולתו וקדושתו חפפה על בני דורו, אורו הנעים סוכך עליהם וחימם לבבותיהם, ותורתו היתה להם שעשועים..

חיבוריו (מקדש מלך – לקט שושנים)

ספרא רבא היה ר׳ יעקב. בהיותו ארי בתורת הנסתר, שקד יחד עם רעהו ר׳ ישעיהו הכהן, לחבר פירוש נרחב על דברי הזוהר הקדוש. במשך זמן רב עמלו ויגעו לפרש בו כל צפון ונעלם, עד שחפץ ה׳ עלה בידם. לחיבורם קראו ״לקט שושנים״, אות לכך שליקטו בו פירושים שונים מגדולי המקובלים.

ביום שישי ח׳ בכסלו שנת תק״ט סיימו את כתיבתו, וחיכו להזדמנות להדפיסו. כך כתבו בהקדמתם בתחילת הכתב יד שלפנינו.

באותה עת, שקד גם תלמידם, המקובל האלקי, ר׳ שלום בוזאגלו זצ״ל, על חיבור פירוש דומה, הרי הוא ספרו הנודע: ״מקדש מלך״ על הזוהר. בהיות ר׳ שלום תלמידו של ר׳ יעקב, קיבץ בספרו מפירושיו, ומפירושי שאר רבותיו: ר׳ אברהם אזולאי, ר׳ שלמה עמאר, ר׳ יעקב גדליה, ור׳ יעקב מאראגי, כפי שמספר על כך ב—מתו למקדש מלך.

הערת המחבר   : רז״ל שם: ״וספר הזה בשם מורינו לו הזכרתי (הכוונה לר׳ אברהם אזולאי), ותלמידיו הרבנים לחברים לי קניתי, וגם מהם סתרי תורה למדתי. מהם אשר המה חיים עדנה, עד מלך ביופיו עיניו תחזינה, ובהדר כבודו לנוכח יביטו, הרי הוא מעלת החכם השלם, המקובל האלקי, כמוהר״ר יעקב פינטו, יאריך ימים על ממלכתו, הוא ובניו בקרב כל קהל עדתו. ומהם נוחי נפש בעדן גן אלקים, לכהן ה״ה מעלת החכם השלם כמוהר״ר ישעיה הכהן, ואריה דבי עילאי וכו׳ מעלת החכם השלם הדיין המצויין כמוהר״ר יעקב גדליה זלוז״ה״, עכ״ל.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אפריל 2015
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ   מאי »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  
רשימת הנושאים באתר