קווים לדמותו של הרה״ג רבנו יעקב אביחצירא זצללה״ה-פרופסור הרב משה עמאר

 

קווים לדמותו של הרה״ג רבנו יעקב אביחצירא זצללה״ה

ייחוסה של משפחת אביחצירא

בניו

רבנו יעקב השאיר אחריו ארבעה בנים תלמידי חכמים וחסידים: רבי מסעוד, רבי אהרן, רבי אברהם ורבי יצחק.

הרה״ג רבי מסעוד מילא מקום אביו ברבנות בתפילאלת. חיבר שירים שהודפסו בספר "יגל יעקב". בא במשא-ומתן של הלכה עם רבי שלמה אבן-דנאן. רבי מסעוד נפטר בי״ב אייר תרס״ח (1908). ונטמן בעירו ריסאני. השאיר אחריו שלושה בנים: רבי דוד, חסיד ומקובל, חיבר ספרים פרשנות קבלית מוסרית בשיטת הרמז על התורה ודרושים, כיהן כראש הישיבה בריסאני, הוא נהרג על קידוש ה' בשנת תר״ף (1920), רבי ישראל זצוק״ל המכונה באבא סאל״י, צדיק וחסיד ומלומד בנסים, כיהן ברבנות בארפוד והסביבה, הקים עולה של תורה באזור. הוא עלה לארץ ישראל, התיישב בסוף ימיו בעיר נתיבות. התפרסם בגדולתו בתורה ובחסידותו המופלגת. המוני בית ישראל מכל העדות והחוגים, שיחרו לפתחו יום יום. בהם: רבנים, תלמידי חכמים ואדמורי״ם, אשר באו לזכות לשמוע לקח מפיו, לקבל ברכתו, לשאול בעצתו, להסתופף בצלו, ולהתבונן בהליכותיו בקודש. הוא נפטר בגי שבט תשמ״ג וציון קבורתו בנתיבות הפך לתלפיות שכל הפיות פונים אליו לתפילה ולבקשה בעיתות שמחה ומצוקה. ויום פטירתו הפך ליום הילולה לבית ישראל בארץ ישראל.

רבי יצחק אביחצירא זצ״ל, היה ממנהלי הישיבה ויד ימינו של הבאבא סאלי במרוקו. סמוך להקמת המדינה עלה לארץ ונבחר לכהן כרב ראשי לרמלה-לוד, ומנהיגם של יהודי צפון אפריקה בישראל. הוא נפטר ביום כ״ה באדר ב' התש״ל (1970).

הרה״ג רבי אהרן בנו השני של רבי יעקב, בשנת תרמ״ז (1887) עלה לארץ ישראל כדי להדפיס את חיבורי אביו. הוא קיבל הסכמות לכך מחכמי ארץ ישראל, התרוצץ להשיג מימון ההדפסה מנדיבי עם, הוא הצליח להדפיס חלק מהחיבורים. הוא חזר למרוקו, ונפטר צעיר לימים בכ"ה אלול שנת התרס״א (1901), באחת מנסיעותיו לכפר תלוואת, ומקום מנוחתו וציונו משמש לעליה לרגל.

נכדו הוא הרה״ג רבי מכלוף אביהצירא זצללה״ה, אשר כיהן כרב ראשי וראב״ד בעיר מראקש, ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל. בנו של רבי מכלוף הרה״ג ר' יוסף זצ״ל, כיהן כדיין בעיר פאס, עלה לארץ ונבחר לכהן כרבה של העיר יבנה. ואחריו מינה את בנו הרה״ג ר' דוד שליט״א.

הרה״ג רבי אברהם עלה לארץ ישראל בשנת תרל״ג (1873), התיישב בטבריה על התורה והעבודה. ומקום ציונו בבית העלמין בטבריה שופץ לאחרונה.

הרה״ג רבי יצחק היה בן הזקונים של רבנו אביר יעקב, הוא נמנה על ראשי הישיבה. עוד בחיי אביו נשלח על ידו לערוך מגביות לטובת הישיבה. בתפקיד זה המשיך גם לאחר פטירת אביו. באחת ממסעותיו בהיותו בעיר תולאל בי״ד שבט התער״ב (1912), נהרג. ושם מקום קבורתו. הוא היה משורר בעל רגש והותיר אחריו שירים ומספר חיבורים. מדי שנה עורכים הילולה ליד ציון קבורתו.

הבנים כיבדו מאד והוקירו את אביהם, רבי יעקב, ואף חיברו הרבה שירים לכבודו. בקרב יהודי מרוקו תופס רבי יעקב מקום חשוב כל כך, עד ששמו וההילולא שלו נזכרים ליד ההילולא של רשב״י ושל רבי מאיר בעל הנס. באחד השירים שחיבר בנו רבי מסעוד, בו בולט עניין זה. השיר ידוע ומושר בהרבה קהילות במרוקו בכל שמחה ובכל אירוע של מצווה.

גם כל נכדיו של רבי יעקב נודעו בחסידותם וכיהנו ברבנות ובהנהגת הציבור בערים שונות באזור תפילאלת. לכמה מבניו ומנכדיו של רבי יעקב נערכת הילולא ביום פטירתם על-ידי משפחות שקיבלו עליהם לעשות כן לרגל מעשה נסים שקרו להם בזכותו של רבנו אביר יעקב וצאצאיו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

אפריל 2015
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  
רשימת הנושאים באתר