טללי אורות בתורת רבנו "אור החיים" הקדוש מאת: הרב משה אסולין שמיר

Asilah

טללי אורות בתורת רבנו "אור החיים" הקדוש
מאת: הרב משה אסולין שמיר
הילולת רבי מאיר בעל הנס יד' אייר פסח שני – –
הילולת רבי שמעון בר יוחאי יח' אייר ל"ג בעומר

סדר פרשיות השבוע: "אחרי מות, קדושים אמור, בהר", רומז לכך ש"אחרי מות" –אנשים "קדושים", מצווים אנו: "אמור" וספר אודות גדולתם בתורה אותה קבלו "בהר סיני". הפרשיות הנ"ל אכן נקראות בחודש אייר במקביל להילולת שני קדושי עליון: רבי מאיר בעל הנס ורבי שמעון בר יוחאי תלמידי רבי עקיבא.

יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס יחול ביום י"ד באייר בו חל גם פסח שני, יום בו נתן הקב"ה הזדמנות שניה לאלה שלא הספיקו להקריב קורבן פסח ב יד בניסן בגלל שהיו טמאים או בדרך רחוקה וכו', דבר המלמד אותנו – שלגאולה יש הזדמנות שניה, כך שאם לא נגאלנו בפסח האחרון, אל ייאוש, נמשיך לצפות ולהאמין בקב"ה שיגאל אותנו ובקרוב. על היום הקדוש הזה יד' באייר שהוא מדת "החסד שבהוד", אומר הזוהר הקדוש שבמשך שלושים יום החל מליל פסח בו קבלנו אורות עליונים ועד לי"ד באייר פסח שני, האורות ממשיכים להאיר, "ומאן דבעי למחמי – למטרוניתא, יכיל למחמי", כלומר הרוצה לקבל הארות, יכול לעלות ולהתעלות בה. מכאן ולהבא השערים ננעלים, ולשון הזוהר הקדוש: "מכאן והלאה ינעלון תרעי, ועל דא פסח שני". (זוהר ח"ג דקנ"ב ע"ב). כלשון הזוהר הקדוש.

יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי חל ב י"ח אייר שהוא גם ל"ג בעומר ספירת "ההוד שבהוד", בה – – – אנחנו צריכים להודות לה' הודאה פנימית על כך שהקב"ה זיכה אותנו להודות לו = הודאה בתוך הודאה. על כך ניתן לומר את הביטוי: "שמע": ש = שמעון. מ = מאיר. ע = עקיבא. אכן התקיים בהם "והחוט המשולש – במהרה לא ינתק". רבי מאיר ורבי שמעון ירדו לסוף דעת רבם, ויישמו את היהלום שבכתר דבריו: "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", ועל כך כתב האר"י הק' שמצווה לאהוב כל יהודי ובפרט תלמידי חכמים.

רבנו "אור החיים" הק' כותב על הפסוק הנ"ל: "באמצעות יחוד הלבבות, מתייחד שמו יתברך, להיות כל ישראל ענפי שם הוי ה ברוך הוא". אותם – 24,000 תלמידי רבי עקיבא הראשונים, "לא נהגו כבוד זה לזה", בגלל שדבקו בתורת רבם, וכל אחד מהם היה מוכן להילחם על כך שרק הוא הבין את עומק תורת רבו, ורק הוא כיוון לאמיתות תורתו דבר שגרם "למלחמתה של תורה" ללא פשרות, ולחוסר כבוד הדדי, ולכן נאמר: "מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום }סמל החכמה{, ושנאה להם: רבי מאיר, רבי שמעון, רבי יהודה, רבי יוסי, ורבי אלעזר בו שמוע. והם העמידו תורה אותה שעה" (יבמות סב ע"ב(. ישנה אמרה חשובה בגמרא (עירובין יג ע"ב(: "אלו ואלו, דברי אלוקים חיים" המסבירה מדוע נקבעה הלכה כדברי בית הלל ולא כבית שמאי. הרי דברי שניהם "אלוקים חיים". הגמרא עונה: "מפני שנוחין ועלובין }צנועים{ היו…". המסר החשוב של האמרה הנ"ל הוא: שרק כאשר אלו נמצאים ליד אלו, הם מהווים דברי אלוקים חיים, ואילו כאשר "החכם עיניו בראשו" וחושב שרק הוא צודק, סימנא מילתא שדבריו אינם דברי אלוקים חיים. האדם לומד ע"פ שורש נשמתו. רבי מאיר ורבי שמעון לקחו את אמרת רבם "ואהבת לרעך כמוך" והלבישו עליה את דברי רבי אלעזר בן ערך שקבע "לב טוב", והרי לך כל התורה כולה. "לב טוב" כידוע, בגימטריא = 49 }ימי הספירה{, דבר הרומז למידה המהותית: תיקון מידת הכבוד. "לב = כבוד = 32 . לכן, התלמידים שלא נהגו כבוד איש ברעהו מתו, ואילו מל"ג בעומר ואילך, נכנסים אנו למידתו של רבי שמעון בר יוחאי "טוב", מתוך הביטוי: "לב טוב", ואז הפסיקו למות היות ותוקנה מידת – חיפוש הכבוד "לב", על יד מידת "טוב". ידוע שמספר הימים בין ל"ג בעומר עד שבועות שווה "טוב"= 17 ימים.

רבי שמעון שר הזוהר ורבי מאיר שר ההלכה – – –
רבי שמעון בר יוחאי יצא במתקפה נגד שלטון הרשע הרומאי, דבר שאילץ אותו ואת בנו רבי אלעזר להסתתר במערה. לאחר 12 שנה, אליהו הנביא הודיע להם על ביטול הגזרה. ביציאתם מהמערה כשהם מזוככים כמלאכים מרוב לימוד תורה בצער, ראו את העולם נוהג כמנהגו חורשים וזורעים. "אמר רשב"י: מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה. – כל מקום שנתנו בו עיניהם מיד נשרף. יצאה בת קול ואמרה להם, להחריב עולמי יצאתם. חיזרו למערתכם. חזרו – וישבו שנים עשר ירחים שנה. אמרו: משפט רשעים בגיהנום שנה. – – כאשר יצאו שוב, רבי אלעזר מקפיד ומעניש, ואילו אביו הרשב"י מרפא". (שבת לג ע"ב)–
מסוף הסיפור הנ"ל, רואים שרשב"י עבר "ריכוך" בגישתו למציאות, ואף נזקק לשם כך להתערבות ההשגחה העליונה שהחזירה אותם למערה לעוד שנה, כדי "לא לשרוף את העולם". בהמשך הגמרא מסופר, שהם ראו יהודי זקן שרץ בערב שבת ובידו שתי אגודות של הדסים. אמרו לו, אלו לשם מה? אמר לכבוד שבת. אמרו לו, ולמה לא תסתפק באחד. ענה להם: כנגד "זכור" וכנגד "שמור". אמר רבי שמעון בר יוחאי לבנו רבי אלעזר: "חזי כמה חביבים מצוות על ישראל, ונתיישבה דעתם" רבי שמעון אכן עבר חוש ביקורת מפוקח כפי שרואים בדרשתו לפסוק: "שמעתי שמעך יראתי ה'". "התם יאות הווה למהוי דחיל, = }שם נאה ונכון היה להיות ירא{, אנן בחביבותא תליא מילתא". כלומר עשרת הרוגי מלכות ורבי עקיבא בראשם, נהרגו בבחינת "שמעתי שמעך יראתי". ואילו אנן ב"חביבותא תליא".)זהר ח"ג, קכח, א(. הדברים תלויים בחביבות = בכבוד הדדי לכל יהודי.

רבי שמעון אומר: "שלשה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות; וכתר שם טוב עולה על גביהן" –(אבות, ד, י"ג(. לכאורה, היינו מצפים שהרשב"י יבחר ב"כתר תורה" כמובחר ביותר כ"עולה על גביהן". אלא שוב, הרשב"י בוחר ב"שם טוב" על משקל "לב טוב", מידתו של רבי אלעזר בן ערך, ויישום מידת רבו רבי עקיבא שקבע: "ואהבת לרעך זה כלל גדול בתורה", רבי עקיבא הלך בעקבות הלל שאמר: "דעלך סני, לחברך לא תעביד", וכן – בעקבות יונתן בן עוזיאל שפירש: "דמן אנת סני, לא תעביד ליה". תיקון ספירת "ההוד שבהוד" השייכת לל"ג בעומר, שבתמציתה כוח ההודאה לקב"ה, מעין "מודים דרבנן" בו "מודים אנחנו לך… על שאנחנו מודים לך, ברוך א ל – ההודאות". ברגע שהאדם מסוגל להשתחרר מהגאווה העצמית ולהודות לה', בבחינת הכתוב: "כי ממך הכול, ומידך נתנו לך" )דהי"א כט, יד(. זהו "יסוד ושרש העבודה" כדברי הרמח"ל בפתיחת "מסילת ישרים". שנזכה אמן סלה ועד.

רבי מאיר בעל הנס חברו של הרשב"י, שהיה "חכם" בתורת הנגלה "וסופר" בתורת הספירות, זכה ל"סתם משנה רבי מאיר", ומוזכר 331 פעם במשנה, ואף "האיר עיני חכמים בהלכה", כמו כן, "בעל הנס" = המחזיק "במפתח הנס". לפרסומו הגדול בעם ישראל, זכה בכך שקבע: בני ישראל נקראים בנים של הקב"ה }ולא עבדים{, בעקבות הכתוב בתורה: "בנים אתם לה' אלוקיכם…" )דברים יד א(. רבי יהודה סבר שבזמן שאנחנו לא טובים נקראים עבדים, בבחינת –
הכתוב: "כי לי בי ישראל עבדים, עבדי הם" )ויקרא כה, נה(. ואילו בזמן שנוהגים כבנים עם הקב"ה, נקראים בנים. רבי מאיר אומר: "בין ובין כך אתם קרויים בנים", ומביא פסוקים לכך גם כשלא נוהגים בהתאם: "בנים לא אמון בם" )דברים לב, כא(, "בנים משחיתים" )ישעיה, א, ד(. קידושין לו ע"א)

הדשב"א פסק כדברי רבי מאיר שלעולם אנו נקראים בנים של הקב"ה "בנים אתם לה' אלוקיכם". הרה"ג יעקב שאלתיאל ניניו זצ"ל כתב בספרו "זרע יעקב" שרבי מאיר זכה לפרסומו הרב בגלל "העין הטובה" שלו שידעה לפרגן לעם ישראל, אכן מידתו זו מתגלה בדברים רבים הקשורים לאישיותו כמו העזרה לכל אדם השרוי בצרה הנותן צדקה לכבוד רבי מאיר, ואומר ג' פעמים "אלהא דרבי מאיר ענני". }כמו כן, יקבל על עצמו קבלות מעשיות בעבודת ה'…{ היות וזה רק טבעי שהצדיק ישמח לעזור להולכים בתורת ה'. זכיתי ללמד בישיבת רבי מאיר הצמודה לציון הק', ונדהמתי לראות מידי יום ביומו איך המקום שוקק חיים, ואף שמעתי על ניסים ונפלאות בזכותו, כך שמאז אני שבוי בתורתו ובקדושתו. כאשר הגענו כעולים חדשים, זה היה יום לפני ההילולא. באנייה שאלו שליחי הסוכנות את מור אבי זצ"ל, איזו עיר אתם בוחרים בארץ? תשובתו הייתה: טבריה עירו של רב מאיר בעל הנס.

Recent Posts

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

אפריל 2015
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ   מאי »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  
רשימת הנושאים באתר