נוהג בחכמה- רבי יוסף בן נאיים זצ"ל

נוהג בחכמה

אוצר בלום של מנהגים על ד' חלקי שו"ע

שנהגו בכל קהילות ישראל במזרח ובמערב

רבי יוסף בן נאיים ויצרתו

הרב פרופסור משה עמאר הי"ו

ב דרוש

10. תאמרו ליוסף! דרושים, תוכחות מוסר והספדים, שנשא במקהלות עם באירועים שונים. בו שלשים ושבע דרשות. בהן פרטים היסטוריים חשובים, להכרת פני הקהילה היהודית בפאס בימיו. והרי פירוטם: ארבע דרשות לשבת שובה; שתים לשבת כלה; אחד לשבת הגדול; חמשה למצות הצדקה; אחד לעצירת גשמים1:

דרוש שדרשתי בעצירת גשמים בערב ר״ח ניסן שנת תש״ה (1945) פ״ק, שעשינו ת״ץ לתפ״׳ף – שעשינו תענית ציבור לא תקום פעמים צרה – בעת תפילת המנחה בקהל רב בבהכנ״ס הי״ג הנק׳ ע״ש הרה״ג בבית הכנסת הנקרא על שם הרב הגאון. על ר׳ שלמה בן דגאן, ראה במלכי רבנן, בערכו. ובמה שכתבתי עליו בחיבור ״והיו עיניך רואות את מוריך״, ירושלים תשמ״א, הוצאת משרד החינוך — אגף לחינוך דתי, עמי 49—55. מוהר״ר שלמה אבן דנאן זצ״ל … וכשכתבתי אותו הוספתי תוספת מרובה כיד ה׳ הטובה עלי… אחד להילולה:

דרוש שסידרתי לאומרו בליל פסח שני י״ד אייר התש״ה (1945) ליצירה, בהילולת הצדיק התנא ר׳ מאיר בעל הנס ע״ה. שנאספו בלילה הזאת חברת ביקור חולים. מטרת החברה ההיא לבקר כל חולה ולמלאת חסרונותיו … ממזון ורפואות … ונתאספו בלילה הזאת בבהכ״נ של מוהר״ר שלמה אבן דנאן זצ״ל, והתפללו ערבית בשירות וזמירות ומנגנים. ואחר ערבית מדליקים עששיות למנוחת הצדיקים, ומתנדבים נדבות הגונות. והמעות הנקבצים יפלו לצדקה ולרפואת החולים…

 אחד למעלת התפילה; דרוש למעלת השלום וגנות המחלוקת; לחנוכת ביהכ״נ; למעלת השבת ושמירתה; לחרבן הבית; למעלת הענוה; ארבע עשרה הספדים, בחלקם מוזכרים האירועים והאישים שלכבודם הם נישאו; שנים לתחיית המתים; תוכחות מוסר על שמירת השבת, לשון הרע, ועוד; ואחד על המסורה.

הדרשות ארוכות ובנויות במתכונת הדרשה הנהוגה אצל חכמי ספרד, השזורה בביאור פסוקים ומאמרי חז״ל מענין לענין באותו ענין, על פי דרך הפרד״ם.

החיבור כתוב על קובץ שהוכן בידי המחבר, המורכב מסוגים שונים של נייר. לכן אין אחידות בגודל הדפים. הרח 19.4—30—29.3×19. הוא אינו ממוספר, בו 188 דפים כתובים. בעמוד 32—36 שורות. בשורה 14—18 מלים. לספר יש שער והקדמה. בהקדמה מאריך להסביר ענין חידושי תורה שקבל כל אחד מסיני, והחובה להעלותם בכתב. השער מצוייר בידי המחבר. בדך ג ע״א, רשימת שלשים וחמשה חיבוריו ותפילה שיזכה להדפיסם.

11. זכרון דרשותי בו תוכנן של דרשות שנשא בהזדמנויות שונות, רובן נאמרו באזכרות לנפטרים. התוכן כולל ראשי פרקים ולכל פרק צירף! את המקורות שמתוכם שאב את דבריו. במרבית הדרשות ציין את התאריך והמאורע שבו נאמרו, ואף כלל פרטים על הנפטר. בחיבור כמאתים וארבעים דרשות והן נאמרו בערים שונות, דבר המצביע על הביקוש הרב לדרשותיו. מתוכן אפשר לעמוד גם על משפחתו העניפה של ר׳ יוסף.

הדרשות נרשמו בסדר כרונולוגי; הדרשה הראשונה שיש עליה תאריר היא מחודש מר-חשון התרס״ו (1906), והאחרונה היא מכסלו תשי״ט (1959). נראה שהן נכתבו סמור לאמירתו. בחיבורו זה הוא בא להקל על הדרשנים להכין את הדרשה. כדבריו בשער הספר:

זכרון דרשותי ציוני דרושים, אשר פצו שפתי בחטיפי נאומים על המתים באחת משלש עתים, בראש הומיות, בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ונשאתי מדברותי במילי דדרשא ואגדא, דברים המושכים את הלב ומעדנים את הנפש ומשמחים לב שומע…

תשורתי זאת לאנשים אשר כגילי הישרים ברי הלבב, לאלה הקרבתי פרי תנובתי. ומזה יטעמו תענוג להשיב נפש, ובקל ישוטטו בספרים למצוא מרגוע וישתו לרויה… חיבור זה הוא מעין חיבורו ״נושא היית״ שגם הוא תוכנו דרשות שדרש על הנפטרים. הספר אינו ממוספר ובו רמג דפים. הדף: 25.6×17.8 בעמוד 24—36 שורות. בשורה 18—36 מלים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

מאי 2015
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר