עליית צפרו.תרפ"א .1921. יעקב וימן

עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן

ותהליך קליטתה בארץ ישראל

עבודה סמיניורית בהדרכת ירון צור

במסגרת הקורס :

ציונות ועלייה מצפון אפריקה

תשרי תשמ"ז – אוקטובר 1986

המביא לאתר : אלי פילו

באדיבותו של מר יעקב וימן

סיפור על קשר דומה מספר בנימין צבע לזכרו של מיימון סודרי :

לאחר זמן התחילו בבניין ישיבת פורת יוסף. המנוח עבד בבניית הישיבה ועם סיום הבנייה, שלח מכתב למשפחת אשתו ומכתבו : תמיד מדבר רק בשבחי ארץ ישראל ובמכתבו רמז שאם הרב הגאון אבא אלבז זצוק"ל, יכתוב המלצה לממונה על הישיבה שתקבל אותו כשרת בישיבת " פורת יוסף "

קשר נוסף שהיה קיים, הוא באמצעות השד"רים. בין השנים 1921 – 1924 נשלח למרוקו הרב אברהם פינטו. במאמרו של חיים אברהם אין אזכור לקשר מיוחד עם קהילת צפרו. לצערי לא לניתן לי לעיין בארכיון העדה הספרדית המכיל חומר רב בנושא השליחים כל שלא יכולתי למצוא חומר אחר מעבר למה שפורסם במאמר הנ"ל.

עיתונות התקופה אך היא מדווחת על קשרים בין הקהילו לעולים ומדגישה את ההיבט של התעמולה הציונית…." בחוגי אחינו יושבי ארצות המזרח, בייחוד בקרב חלוציהם אלה המשכילים הצעירים שעמדו תמיד בראש התנועה הציונית בארצותיהם.

ועכשיו בהחל התקופה החדשה פה, באו הנה להשתקע בארץ ולהקדיש את כוחם ומרצם לתחייתה. הצעירים האלה לא ניתקו את הקשר עם אחיהם בארצם והם ממשיכים את מפעל התעמולה הציונית בתוכם ולתכלית זו הם מחפשים איזו סיסמא למשוך את הלבבות.

למרות הכבוד שכל איש רוחש ליהדות המזרח, ובייחוד המרכז היהודי שנשאר יהודי בעומק נשמתו ועמד בניסיון נגד כל ההשפעות המחריבות שבאו מפה….אין צורך להשמיע באוזניהם דברי חנף…..והכתבה אחרת על אגודת העזרה ההדדית, דווקא בתקופת המשבר הקשה כותב העיתון : " בימים האחרונים שב מנסיעתו לתוניסיה מזכיר האגודה מר פרג' טויל, מונו נציגים בתוניס אשר יעברו בכל תוניסיה וצפון אפריקה, לרכוש נפשות לתנועה הלאומית ולעזור בחומר וברוח ליישוב ארץ ישראל.

קליטת העולים בארץ ישראל

דפוסי הקליטה בתקופה העלייה השלישית

הקליטה בארץ בתקופת העלייה השלישית, כמו גם בכל התקופה אשר קדמה להקמת המדינה, הייתה בלתי פורמלית. העולים היו חייבים, עם בואם ארצה, להסתדר בכוחות עצמם או לחפש עזרת קרובים, ידידם או חברי מפלגה שהקדימו ועלו לפניהם. מעט מאוד משאבים ציבוריים ומסגרות פורמליות מיוחדות הוקדשו לתחום הקליטה.

על כל עולה היה לחפש מקום מגורים, להיאבק על יום עבודה ולמצוא את דרכו כמיטב יכולתו במציאות החדשה. הסוכנויות הקולטות העיקריות בתקופה זו היו קבוצת לחצי פורמליות וארגונים חברתיים קיימים – תנועות ומפלגות, גדודי עבודה, קבוצת יוצאי….ועד העדה, ידידים וקרובים.

רבים מהמועמדים לעלייה התקשרו לגופי ארצישראלים או לסניפיהם שבגולה עוד לפני עלייתם. חלוצי " העלייה השלישית " מכשירים עצמם בהכשרות, ובבואם ארצה מצטרפים לגדודים, לקבוצות עבודה כחברים לכל דבר. רבים מגיעים בשרשרת הגירה, כלומר אנשים שעלו והסתדרו משכנעים את קרוביהם לעלות לקולטים אותם לחיק המסגרת הקיימת ולמערכת הקשרים שהיא מקיימת.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

מאי 2015
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר