רבי מרדכי חיים מיווחס כלולות ירושלים שנת ה׳ תר״ט (1849)

 

רבי מרדכי חיים מיווחס

כלולות ירושלים שנת ה׳ תר״ט (1849)

אחרי שהיה בשליחות בתורכיה יצא שתי פעמים למרוקו בשנת תרה׳ ובשנת תרי׳ בשנה זו נפגש בעיר פאם עם רבי יעקב אתורג׳מאן שיצא מארץ ישראל לערוך מלחמה עם רבני ארץ ישראל בחירופין וגידופין, כנראה על שלא ספקו את רצונו לפי דעתו בחלוקת הכוללות בירושלים ולכן יצא נגד ובא למרוקו ״ומלהיב לבות בני אדם בדברי שקר״ לקרר את רשפי אהבת ארץ ישראל בלב המתנדבים בעם. ראה במסמכים המצורפים כאן שנשלחו מעיר פאס אל הרב עמור אביטבול, כמו שיראה הקורא במכתב ג׳ בשלשת השורות העליונות מתחילים באות ע׳ ומסיימים במילת מר, גם הרב וידאל הצרפתי ראב״ד בעיר פאס כותב במכתבו אל רבי עמור אביטבול ור׳ עמרם אלבאז, על רזא דינא, שהמסמכים של רי״ע אתורג׳מאן ״צדיק קוברן וחסיד שורפן״ וכר וכוי, רבי וידאל בתיאוריו להשד״ר דידן מתארו ב״אשרי עין ראתה כלול בכל מדות שמנו חכמים במקדש״ וכוי.

במסמכים שלפנינו נזכרו נגדים אז בעיר צפרו יהושע אלבאז אליהו בוטבול והגזבר רבי רפאל מאמאן האי

בה״ו

ה׳ בשבת ש ״ש

רב באישורי שורר ומוריה גם יודה לעדת בני ישראל למשמרת לכבוד ולתפארת מר ניהו רבה הרב המובהק ואח לברק כמוהר״ר עמרם אלבאז נרו׳ יאיר לעד לעולם ובריא אולם כירא׳

מאחר עלות גדול השלום אע דמסגינן בשלימותא שלמא מלך מלכא ותפלתינו קבע מול האלדים הנה זה עומד אחר כתלנו כתל המערבי למען יאריך ימים עוד רבות בשנים ברוב הונים ותפארת בנים בירא׳ באנו אל הארש׳ להודות להלל כל הנשמה תהלל אפריין נמטייה, והנה אנחנו נותנים הודיה ושבח לרומי על כל הטובה אשר עשה עם מע' שלוחי ירושלים ובפרט עם מע' הרב השדר׳ כמוהררי׳ קאפילוטו יצר ופיו מלא תהלות עכ גמולות.

ובכן נא גבור ממקומו יפן ברחמיך לשמוע את כל דברי האגרת הכוללת אשר ביד מע' הרב השדר דין הוא הדר מר ניהו ממשפחות המיוחסות שבירושלים ת״ו פה מפיק מרגליות דורש טוב לעמו הוא הרב המוכה את הרבים כמוהר״ר מרדכי חיים בכמה״ר יוסף מיוחס הי״ו נין ונכד למרן מלכא הרב הגדול תנא ירושלמאה ראשון לציון ומאור הגולה הוא הרב הגולה הוא הרב ברכות המים. ושער המים ויע״א נושא משך הורע להמאור הגדול הרב תנא ירושלמה גאון עמינו הרב המפורסם בכל העולם הוא בעל הנס וגאון הדור הרב המפורסם בעל המחבר הני ספרי דבי רב פרי האדמה בחלקיו ומזבח אדמה ושאר ספריו הידועים והמפורסמים וצוק״ל מפיו ומפי כתביו ידעו סתום מן המפורש את כל המבואר במה אנן קיימין כי בצרה גדולה אנחנו. ע״כ נא גבור מה אדיר שמך בכל הארץ דעביד ומהנה והעיקר תלוי ברומי להלהיב הלבבות אל החסד ואל הרחמים ולעורר אהבת ציון העלובת נפש ברוב החובות, וצעקת העניים היא העולה ולבנו אינו אלא שרף מראות צרת הת״ח כי אין להם על מה שיסמוכו ובטלו החילוקים וההכנסות כי אפס כסף, כי ע״כ ק״ק עדתינו עליך יסמוכו להיות גדול המעשה לעשות נדבה גדולה. אמור רבנן בכפילא ויהיה ישוב וקיום בעיר דוד היא ציון בית חיינו בל תמוט עולם ועד וכגון דא מצוה רבה ואנחנו על משמרתינו נעמודה אל הרנה ואל התפלה למען יעומד חיי ובריא אולם כאות נהר׳ וכנאה׳ היו׳ פעהק׳ ירוש׳ תו׳ בחדש ניסן מש' זאת התר״ט ליצירה ברב עז' ושלום

וחתמו הרבנים מבית דינו

האי גושפנקא דנזלכא דשד״ר מלכא.

יר״ה לי לשמי ראשון לציון יצחק קובו ס׳ ט בן לא׳ א

הגאון המפורסם רבי יוסף קובו זיע׳ א

(מקום החותם)

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יוני 2015
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  
רשימת הנושאים באתר