המקובלים במרוקו
שלמה בלולו.
מורה צדק בדמנאת. " ביחס הכתוב " שביד זרעו תארוהו החכם השלם הדיין המצוין המקובל האלוהי.
שלמה בו עבו.
על מצבת קבורתו באיפראן כתוב : " מרנא ורבנא המקובל האלקי המלומד בנסים "
ראה " החבצלת " שנה לא, כ"ה בתמוז תרס"א עמוד 253.
ראיתי במכתב קבורת הצדיקים זיע"א בעי"ת אופראן שכתוב עליו בזו הלשון : " וכמה נסים ונפלאות שהיו בימי הרב ז"ל אין די באר ".
שמואל לבלייא.
מאות 18-19 בערך. מעיר צפרו. בנו משה מתארהו כצדיק וחסיד החכם השלם והכולל, אין גומרין עליו את הלל, המקובל האלוהי, האב ובנו האירכו ימים מאוד. ייתכן שהוא ושמא סבו מחבר פירוש לעשר ספירות מאת " שמואל בן א"א אברהם המכונה אלבילייא " שהועתק בכתב יד . תצלומו בירושלים קשה ביותר לקריאה
כן מיוחסת לו בדפוסים ובכתבי יד " בקשה " שהאסקרוסטיכון הוא שמעון בן לביא. מתחילה " שבת כאישון בת עין תשמור וזוכריהו על היין " אך אינה קבלית. פיוט זה ונוספים נדפס בקובץ " סדר תקוני כלה לליל השבועות כמנהג קהילת קודש טריפולי דלברבריא יע"ה, שהובא על ידי איש חכם ורופא ואבי הקבלה כבוד הרב שמעון לאבי זלה"ה, מגורש מספרד מעיר קשטילייא והוא בנוי על שבע ספירות וכו…אך נראה שאין הוא המחבר..
שמואל קארו.
1700 בערך. רב ומורה צדק בסאלי ורבאט עם רבי אליעזר די אבילא, והיה מקובל אלוהי.
אנציקלופדיה " ארזי הלבנון " – רבי שמואל קארו.
הגאון המקובל האלוהי כמוהר"ר שמואל קארו זצוקלה"ה, נודע למשגב כאחד מגדולי התורה והחסידות ברבאט-סאלי ונתמנה כאחד מחברי בית הדין. הוא חתום בהסכמה על ספר " חפץ ה' " לגאון הקדוש כבוד הרב חיים בן עטר זצוק"ל בעמח"ס או החיים הקדוש, ומשם נראה שלמדו יחד כי שם בהסכמה כתוב " כי מנעוריו גדל עמנו ".
כמה פסקי דין מובאים בספר בית יהודה עייאש, בספר נר מערבי, חתום שלישי פדו"ת עם הרב הגאון אהרן צרפתי והרב הגאון שלמה הכהן. בשאלות ותשובות " באר מים חיים " לרבי אליעזר די אבילה בן אחותו של רבי חיים בן עטר זצוק"ל, חתום בשנת התק"ט – 1749 ליצירה ואחריו הרב הגאון חיים טולידאנו.
ושם חתום הוא, ואחריו הרב הגאון אליעזר די אבילה. ובשאלות ותשובות משפט וצדקה ביעקב חלק ראשון סימן שמ"כ כותב לרבי יעקב אבן צור בזה הלשון :
רחימא דנפשאי וקימתין עזיזא, ה"ה החכם השלם הרב המצוין המאושר בכל ענייני כבוד הרב יעקב אבן צור נר"ו אחר דרישת שלום וברכה כדקא יאות משפט לאוהבי שמו יתברך באתי באותיות שתיים אלן למרס בדם אהבת תורה שלא יקרוש.
רבי שמואל קארו נמנה בין הלוחמים ברבי שמואל אזאווי שהיה סופר הבית דין וגם שוחט מתא בפרשה המפורסמת בעניין פגימת הסכין בעוקץ. באותה עת כתב הגאון יעב"ץ אגרת ארוכה לרבי שמואל אזאווי עם טורי חרוזים הנקראים על הסדר לשבח, ובמהופך לגנאי.
אגרת זו כתובה בספר לשון מלימודים להרב יעב"ץ ונדפסה בספר פאס וחכמיה לרבי דוד עובדיה זצוק"ל ועיין שם בהערות של המכתבים מכתב ט'
פרשה אחרת הייתה מינויו של רבי שמואל אזאווי לדיין בסאלי, הוא השתדל אצל רבני פאס ומכנאס. ואלה עזרו לו להימנות לאחד מבית הדין בסאלי, והיה מתחרה עם הבית דין ר"י צרפתי ר"ש כהן ורבי שמואל קארו. ושלושת הרבנים השתדלו להורידו מכסאו.
צעקת העיר סאלי גדלה, ורבני פאס ומכנאס התחרטו על שמינוהו, בראש מתנגדיו עמד הגאון יעב"ץ וביחד עם רבני מכנאס נועדו יחדיו וכתבו אגרות לסאלי כי לא יכירו עוד אותו לדיין וימטירו עליו חרפה. עוד פרטים בספר נר המערב עמוד ריג – רטו.
לא ברור לנו מתי נלב"ע רבי שמואל קארו. את מקומו מילא חתנו הרב הגאון עיוש אלמליח זלה"ה.
חיפשתי ומצאתי האגרת שכתב הגאון יעב"ץ נקראת רגיל כשבחים, ובמהופך כגנאי. פשוט מדהים. להלן האגרת במלואה, כפי שמובאת בספר " פאס וחכמיה " לרבי דוד עובדיה, בדף מספר 263.
ידידנו מרחיק שונאינו ומקרב הצנועים ומנאר הצבועים ומפאר
הרועים ומקלל המרעים ומהלל השועים ומפרך התועים ומברך
הניטעים ומשרש המשוגעים ומקלס הישרים ומבזה הסוררים ומגדיל
הרעיונות ונוטש השגיונות ולוטש האמונות ומסריח הדראונות ומריח
ההדסים ושובר החמסים וצובר המקולסים ומנגח המאוסים ומשבח
הנמלצים ובוחל בלצים ובוחר היועצים ומשקץ הפריצים ומחבק
הפרושים ודורס העקשים ודורש הקדושים ומפגל הקדשים ומסגל
הבקיאים ומבלע הסובאים וסועד הנדכאים ומטמא הטמאים ומטהר
הנשיאים ומחרף הנכאים ומצרף הנביאים ומתעתע בחטאים ומשתעשע
בחסידים ודראונו הבוגדים וצביונו הנכבדים ומעקר הזדים ומבקר
הזריזים ומסבך את הנלוזים וסומך החוזים ומגבה הפוחזים ומחבב
האלופים ומזלזל החנפים ומסלסל הצדיקים ומואס בריקים ומתאבק
בנאמנים ונוזף בליצנים ודבק ברוזנים ונוקף המשטינים וזוקף
הסגנים ונוגף הנרגנים ומעודד הסרנים וסור את המדנים ומעורר
הנבונים וגוער המלשינים וכוסף החשמנים ומשסף העברינים ומאסף
הפנינים ומגדף הצנינים ושואף הנעימים ומנגף הזוממים ומגפף
השלמים ומארר הלוחמים ומברר הדעתנות ומגדע הרגזנות ונוחל
הצדקנות ונועל וסוגר הקפדנות וחוגר הרחמנות ומפגר המינות ואוגר
ההתבוננות ונמנע לפורענות ומוכן לבישנות וריקן מהגנות ומלא
הזריזות ודוחף העזות ועוטף הנדגלות ומשפיל החבלות גם הגזילות ומכפיל
הסגולות ומגרש התחבולות ומארש הנדיבות ודוחה המריבות ומיסד
הדינין ומעוות המינין ומחקה המצויינין ומכנה הגיותנין ומעמיד
הארץ והורס האינטרסים ומחזיק המוסר ומפסיד הנאמר ואוכל
הציצים וכורת הקוצים ונוטל השלימות ועוזב הגשמות ועוגב
התמימות ומנאץ ההתרוממות וחומד העבודה וחסר החמדה ושלם
התעודה ורעֵב החשדא ושבע הכושר ומשחית הקשר ומיפה
הנציבים ובולק השובבים וחושק הענוה ובוקק הגאוה ומשתוקק
הרצון ומכחש הלצון ומרחש לנעלמות ולועג ההערמות ולוהג
החכמה ומפיל האשמה ואוחז התומה ומשליך המרמה ותופש
המזימה ומיפר המשטמה ויועץ טובות וממעט חובות ומרבה
בהלכות ועושק בתהפוכות ועוסק בחוקות ומניא מעשקות ועושה
צדקות והודף המחלוקות ורודף הזכיות ושודף בגשמיות ומתעלס
במרגליות ופוגם הרמיות ומגבר המהוללים ומשבר להוללים ומתחבר
לשפלים ומכלים הנבלים ומרומם האצילים וכותש האוילים ומנשא
המשכילים ומאבד הכסילים ומכבד המסובלים ומנפץ הזוללים ומוקיר
המעולים ודוקר המתנכלים וחוקר הדעות ומקרקר הרעות ושותל
בנטיעות ומקצץ המגרעות ומאושש המשפטים ומקלל השוטים ומכלכל
הסרדיוטים ומוחץ ההדיוטים ומיחס הנקיים וקומל הבזויים וחומל
העניים ומכחד בפתיים ומתייחד ברוחניים ומפוצץ הגופניים ומנוצץ
לעייף ומעוה למזייף ומתלווה במלאכים ומלעיב החשוכים ומהדר
הנסיכים ומפיץ התככים וחפץ היראה ופושט השנאה גם הקנאה ולובש
החמודות ומחבל ומנבל השוחדות ומקבל הסולת ומוציא הפסולת וקולט
הויתור וגועל הקנתור ומחליף ורוצה הדרכמון לוקח הצדק ומדיח
הממון חלף האמונה ומניח הזוזים ומזריח ההסתפקות ומזניח
הפזים ומפריח הצדקות ומצניח הזהובים בעד האהובים ומקדיח
הדינרים בעד המישרים ומסיח הכספים בעד היהדות ומדליח
הפונדיונים בעד החסידות ומתעב ההתנגדות ומתאב העמית ושונא
התרמית אוהב גם רע אדם גדול כבוד הרב שמואל אזאווי ידידינו
לבו צדק בלי חדק, יקבוץ חמה לכל איש שקרים, וכולו מחמדים, ולא עולתה בו מחשבו, יופי בלי דופי, רק סעיפיו סרעפיו, מחשבות אמת ואין לצון בכתבו, מחשבו תחילה בלי תהילה, קדשים בלי מעקשים, פרישות בלי טפשוט שמץ דבר נמצא בו, סביבו מעלה בלי מעילה, דיעה בלי רשעה :
אמון אצלו היתה עמו, אתו בקומו ובשכבו, בקרבו תורה, בלי עברה, וזעם וצרה, אף חובב תמיד ישרים, סרים ללכתו בנתיבו, בניבו אמונה, בלי תואנה חמדה בלי קפדה, חברתו בישרים יזרוק, המה בסוררים, ישמח לבו