פיוט לכבוד התנא דבי מאיר בעל הנס זיע״א סימן אני יחייא אדהאן חזק אמיץ חזק אל ייָ לנו ויאיר. בזכות התנא רבי מאיר

פיוט לכבוד התנא דבי מאיר בעל הנס זיע״א סימן אני יחייא אדהאן חזק אמיץ חזק אל ייָ לנו ויאיר. בזכות התנא רבי מאיר

נשמח ונגילה ביום זה. לכבוד מַזֶה בן מַזֶה יַזֶה. כי הנה אלהינו זה. את פניו אלינו ויאר:

ישראל הם בני מלכים. ישמחו בשמחת נסיכים. לתפלתם אנו צריכים. בעבדך פניך האר:

יום אשר נִשְבית אחות אשתו. צדיק נשא נתן בדעתי. כיצד תעלה הצלתו. וגם יְיָ נתיבו יאיר:

חיש קרא לשומר הפתח. בכסף מלא ידו פתח. ענהו לא אמצא שום פתח. כי המלך חמתו יעיר:

יצאו לקראתו הכלבים. חזקים כמו אש להבים. נסה בהם ברחו ונחבים. בפתח דברי צדיק יָאיר:

ידידי בדק את האשה. מצאה עומדת בקדשה. והוציא אותה מן הבושה. להלל את השם ולפאר:

אוהב שלום ורודף שלום. כמו ספיר גזרת יהלום. כי בטח במלך השלום יצליח דברו ויאיר:

אלהא ד־מאיר ענני. בזה היום הוא פסח שני. מחשך לאור הוציאני. אתה יי נרי תאיר:

דבר תורה יבקשו מפיהו. חכמים מאיֹד שבחוהו. מתוק מדבש אמריהו לארץ ולדרים מאיר:

הוא היד. שלֻמד בנסים. לעשות בכל יום מעשים. מבטל כל גזרות קשים. היה לנו לעזר מעיר:

אור התורה וגם נר מצוה. חשבונה עם הכולל שרה. להוד שמו יראה ענוה. כתר מלכות לבש ופאר:

נדרים תדיר בעת צרה. לרבי מאיר אור מנורה. בעל הנס זה שמו נקרא. הוא הדר הדור וגם פאר:

חבור ויחוד היה עושה. לשכינת אל רם ומתנשא. בעת נסקו בתורת משה. הארץ מכבודו תאיר:

זכר הצדיק לברכה. זכה וגם אחרים זכה. לשם קונו הוא עושה ככה. להגדיל תורה וגם יאדיר:

קדשה היתה בו יתרה. צדקתו היא לעד שמורה. הציל מכל זעם ועברה. לאשר בחיֹשך לו האיר:

את דבר האשה לו הֻגד. ברוח קדשו בבית ועד. בעט בה בעלה וגם הוּעד. שלא תכנס אל תוך חצר:

מסבת שמיעת דרשה. הניחה בכלמה ובושה. עד אשר בעינו לחשה. שבעה פעמים ולא הרהר:

יחד חכמים נתפלאו. איך רבינו לבו מלאו. לבוא האשה למקום כסאו. ולא ילחש לו אחד חבר:

צדיק השוה עצמו לקונו. לעשות שלום נתכונו. וילמד כל אדם ממנו. פְּחוּת מעלה וגם צעיר:

חנון הוא ואדון השלום. ברחמיו יעשה שלום. זכנו לבנין צור עילום. קול השופר לבבות יעיר: