טללי אורות בתורת רבנו "אור החיים" הקדוש – לפרשת "בלק".

Asilah

טללי אורות בתורת רבנו "אור החיים" הקדוש – לפרשת "בלק".

מאת הרב משה אסולין שמיר

 

לכבוד ההילולה ה- 272 של רבנו "אור החיים" הקדוש

 שתחול ביום חמישי הקרוב – ט"ו תמוז (2/7/15).

   תהיה שותף לאלפים ללומדים את תורתו, והעולים לציון הק'

בהר הזיתים ביום הילולתו – כדי להתעלות ולהיוושע בזכות אורו.   

           

ברכת רבנו  "אור החיים" הק' ללומדים את תורתו ולתומכים בהפצתו:

"בעזרת האל וישועתו, גדול השלום שניתן לעליונים, בהם אדברה נא

שלום כלי מחזיק ברכה, לנדיבי עם תומכי ומחזיקי ברית אלוקי עולם,

העומד אחר כותלנו "בשלם סוכו" , יקשור שלומו ממעל לראשם

קשר של קיימא,  והשלום יחדיו, יהיו תמיד על ראשם".

 

"מה טובו אוהליך יעקב / משכנותיך ישראל" (בלק כד, ה)                                                                                       

"אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות". {חז"ל}

 

הברכה הנ"ל רומזת לבתי כנסת ובתי מדרש הרבים בהם התברך עם ישראל, בהם שורה השכינה.

בעצם, בכוונת בלעם הרשע היה לקלל את עם ישראל שלא יהיו להם בתי כנסת, היות וראה בנבואתו שזה סוד קיומו של עם ישראל לאורך גלותו הארוכה בין העמים, כדברי רבי יוחנן: "מברכתו של בלעם הרשע, אתה לומד מה היה בליבו לקלל" (סנהדרין קה, ע"ב)

רבי אבא בר כהנא אומר: "כולן חזרו לקללה חוץ מבתי כנסת ובתי מדרש, שנאמר: "ויהפוך לך ה' את הקללה לברכה" (דברים, כג, ו). כלומר, זו הברכה היחידה שהתקיימה בעם ישראל.

רבנו "אור החיים" הק' מסביר את הפס' הנ"ל בשני אופנים:

פירוש א. העובדים לפרנסתם וקובעים עיתים לתורה, מכונים "אהליך יעקב" בדומה לאוהל זמני, ואילו הלומדים תורה יומם וליל, מכונים "משכנותיך ישראל".

פירוש ב. מדובר על שתי תקופות בעם ישראל: בהיותם במדבר, התורה מכנה אותם  "אהליך יעקב", ואילו בארץ ישראל בתקופת המשכן, נקראים – "משכנותיך".


"כנחלים נטיו / כגנות עלי נהר
.

כאהלים נטע ה' / כארזים עלי מים" (כד, ו)

דירוג תלמידי חכמים ותומכיהם – לדעת רבנו "אור החיים" הקדוש.

א. "כנחלים נטיו"

הקבוצה הראשונה כוללת מלמדי תורה ההולכים ממקום למקום ללמד תורה כמו שמואל הנביא עליו נאמר "והלך מדי שנה, וסבב בית אל והגלגל והמצפה, ושפט את ישראל" (שמ"א ז' ט"ז): "שהיה מסבב בכל ארץ ישראל ללמד תורה ומצוות בכל שנה ושנה" (שבת נו ע"א) "שהיה שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודו אותם בעריהם…".  על מעלת שמואל הנביא מסופר בספר "מאור החיים" לרבי משה פרנקו בשם רבו רבנו אוה"ח הק': "לכאורה תמיהה גדולה איך זכה שמואל להיות "שקול כנגד משה ואהרון" (ברכות לא ע"ב), איתם דיבר ה' פנים אל פנים. תשובתו: משה ואהרון כנגד המדרגה השנייה – "כגנות עלי נהר" דכתיב: "והיה כל מבקש ה' יצא אל האהל" (שמות לג, ז), אבל שמואל הלך… בתפוצות ישראל ללמד תורת ה'.

התורה משתמשת בדימוי הצדיק לנחל המטה את מימיו ממקום למקום כדי להשקות את השדות, כך תלמידי חכמים ההולכים ממקום למקום להשקות את העדרים הצמאים לדבר ה', תופעה נפוצה כיום.

ב. "כגנות עלי נהר".

הקבוצה השנייה היא מעלת הדיינים היושבים בלשכת הגזית בירושלים, וכל החפץ לשמוע את דברם, מוזמן לעלות אליהם וליהנות מפריים –  פרי עמלם בתורה ובפסיקת ההלכה כפי שהיה מקובל על ידי משה רבנו ואהרון הכהן, וכמקובל כיום בבתי דין רבניים.  התורה מדמה אותם לגנים הנטועים עלי נהר הנותנים את פריים בעתם בבחינת "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו ייתן בעתו ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח" (תהילים א, ג).

ג. "כאהלים נטע ה'.

הקבוצה השלישית של הצדיקים היא: "כת הלומדת תורה לשמה להשכיל ולהבין אימרי נועם". כלומר ממיתים את עצמם באוהלה של תורה בבחינת: "ויעקב איש תם יושב אוהלים". השימוש בביטוי "נטע ה'", רומז "לנטיעה, שכל שהיא מתיישנת מוסיפה שורשים. כנ"ל לומדי התורה, כל זמן שמאריכים בעסק התורה – תוסיף נפשם להשתרש בה", (כדברי אוה"ח הק').    רש" הקדושי מסביר את הביטוי "כאהלים נטע ה', לשון מור ואהלות". בשמים – (אונקלוס)

ד. "כארזים עלי מים".

הקבוצה הרביעית בדירוג לומדי ותומכי התורה , היא הקבוצה העמלה לפרנסתה, אבל תומכת בתלמידי חכמים בבחינת "יששכר וזבולון" ולכן הם נמשלים "לארזים עלי מים" שלמרות שאינם עושים פירות בתורה, מכל מקום הם מושרשים עלי מים ועתידים ליהנות מזיו השכינה יחד עם עמלי התורה ככתוב: "בצל החוכמה בצל הכסף". אוה"ח הק' אומר במקום אחר שרק העוסקים בתורה זוכים להיות בגן עדן העליון ואילו תומכי התורה יהיו בצלם בגן עדן התחתון.

בעניין "הסכם יששכר וזבולון" בו אדם תומך מבחינה כלכלית בתלמיד חכם היושב ועוסק בתורה, אבל במקביל הוא דורש להיות שותף אתו בקבלת מחצית השכר בלימוד התורה לחיי עולם הבא. ישנן שיטות שונות בנידון:

רבנו "אור החיים" הקדוש אומר שאותו תלמיד חכם לא מפסיד דבר משכרו, והקב"ה יתן לשניהם שכר מושלם.

בעל ה"הפלאה" מדמה זאת למי שמדליק נר מנר שאין מחסור לאור, כן המחזיק בתלמיד חכם, נוטל שכרו מאת הקב"ה ואינו נוגע חס וחלילה בחלקו של תלמיד חכם".

רבנו החיד"א תלמידו המובחר של "אור החיים" הק' מסייג קצת את הדברים: אם נעשה הסכם כתוב וחתום לגבי חלוקת השכר, אכן זבולון התומך כלכלית יקבל מחצית מזכויותיו של יששכר היושב ועוסק בתורה. אבל במידה ולא נעשה הסכם על חלוקת הזכויות, לא יפגע שכרו של יששכר.

רבנו משה גאלנטי תלמידם של מרן ה"בית יוסף" ורבנו הרמ"ק סובר שמחצית השכר אכן הולכת לתומך, ולהלן דברי קושו: "אוי ואבוי לתלמידי חכמים שנהנים מבעלי הבתים, שנמצאו בסוף ימיהם נפטרים מן העולם בידיים ריקניות לפי שמחצית הולכת לנשותיהם {כדברי הגמרא בברכות יז, ע"א}, ומחצית הולכת למחזיק בידם".

ה"פלא יועץ" תמה תמיהה גדולה על תלמידי חכמים המוכנים להתחלק בשכרם עם תומכיהם בשביל כסף. מצד שני הוא מלא התפעלות מהתורמים המנסים להרוויח את העולם הבא תמורת כסף.

נסיים את הנושא בסיפור: רבי חיים מוולוזין תלמידו של הגאון מווילנא הבטיח לעשיר שתמך כלכלית בישיבתו ללמוד לעילוי נשמתו אחרי מותו דבר שאכן קיים. יום אחד, התקשה במשנה מסוימת ונרדם. העשיר התגלה אליו בחלום ותירץ לו את כל הקושיות ונידב לו הסבר יפה.

לימוד תורה בימינו –

לעומת לימוד תורה בימות המשיח.

א. "יזל מים מדליו / וזרעו במים רבים

         ב. מאגג מלכו / ותנשא מלכותו" (בלק כ"ד ז)             

א. השגות בתורה בימינו – לעומת תקופת המשיח    

 ב. מלכות ישראל בימינו – לעומת תקופת המשיח.

א."יזל מים מדליו". אוה"ח הק' אומר: "כל איש מישראל קיבל בסיני חלק בתורה {בירושה} ולזה רמז "תורה ציווה לנו משה מורשה = מאורסה"  שהוא בבחינת החידוש שעל כל אחד מאתנו לגלות משורש נשמתו.  רבי אליעזר בצוואתו :"אין אדם נכנס לתחומו של חברו, ואין אדם יכול לחדש בתורה מה שחברו מזומן לחדשו". התורה ארוסה לנו בבחינת הכתוב: "ואירסתיך לי לעולם" (הושע ב, כא).

הרמ"ק רבי משה קורדוברו כתב בספרו תומר דבורה:  "וכל אחד ואחד מישראל יש לו אחיזה בתורה מסוד נשמתו" ובתנאי שיעסוק בתורה. אחרת, ייסתם הצינור. ימות העולם הם דלים בהשגות רוחניות כמו דלי  ממה שדלה משה – מט שערי בינה הרמוזים בתורה.

 "וזרעו במים רבים" = בימות המשיח נזכה לשפע  חידושי תורה = מים רבים =  חמישים שערי בינה.

ב."מאגג מלכו". אוה"ח הק': ימות העולם הזה רמוזים בביטוי "מאגג מלכו", שמלכות ישראל החלה עם שאול המלך שלא הרג את אגג כדבר ה', ולכן נקרעה ממנו המלכות וניתנה לדוד משיח צדקנו.

 "ותינשא מלכותו" לעתיד לבוא, המשיח מבית דוד ימלוך עלינו וילחם בעמלק: "ועבדי דוד מלך עליהם" (יחזקאל לז',

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יוני 2015
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  
רשימת הנושאים באתר