רבי אברהם פינטו זצוק"ל

כתר קדושה

מראהו כלבנון

המעיין בספרו שיש בידינו, עומד ומשתומם על לבו המבעית בתלמוד, בעיון ובבקיאות. ומי שזכה ואור תורת הח״ן נגלה לו, נבהל כפליים מן הבהירות שבהגהותיו המתומצתות. מבין השורות מבצבץ ועולה עמל ויגיעה לאין שיעור, טורח ושקידה אין סופיים, לזכות ולהבין דברי אלקים חיים.

לא יפלא, מה שעבר בפי הבריות מפה לאוזן, כי קלסתר פניו של ר׳ אברהם מבהיק מזיו יופי, כל המביט בו היה רואה גם בעיני בשר: ״מראהו כלבנון בחור כארזים״ (שיר השירים ה,טו), וכפי שדרש ר׳ יהודה ברבי סימון במסכת סנהדרין (ק.): ״כל המשחיר פניו על דברי תורה בעולם הזה, הקב״ה מבהיק זיוו לעולם הבא". זכה ר׳ אברהם ונתקיים בו כן כבר בעולם הזה, כי נתברך בצורת הפנים ובזיו הקלסתר. ככל הנראה, אותו חוט של חן וחסד שהיה משוך על פניו, נטווה מהפקעת הצחורה של תורתו וצדקותו, ממנו נמשך, והאיר על פניו, כנאמר: ״חכמת אדם תאיר פניו״ (קהלת ח,א).

ומשעמדנו על מעלת חידושיו, ברור מאליו, מדוע היו חידושי תורתו המרובים נפוצים במרוקו, למרות שהיו בכתב יד בלבד. בישיבותיה עסקו בחידושיו, הוקירו את דבריו, והתפלפלו בהם.

ראה לדוגמא בספר קול מבשר, לגאון המפורסם ר׳ משה רוזיליו זצ״ל, בחידושיו למסכת פסחים (דף כח: תוס׳ ד״ה כל ערל) שכתב: ״ומשם מר דרור בכ״י, לה״ר כמוה״ר אברהם פינטו זלה״ה, שמעתי לתרץ״ וכוי. סיבה זו גם הביאה לכך, שכאשר מצא ר׳ יצחק סבע, בעיר ויהראן, את חידושיו של ר׳ אברהם למס׳ כתובות, קפץ על אוצר זה כמוצא שלל רב, וטרח להביאם לדפוס בתוך ספרו חסד ואמת.

מגדולי רבני מרוקו, ספריו

ר׳ אברהם כיהן כמורה הוראה ואב בית דין בעירו מרקש, בית דינו נחשב לאחד מבתי הדינים החשובים ביותר, ועם בית דינו נמנו הגאונים: אחיו ר׳ יצחק פינטו, ר׳ יצחק חרוש, ר׳ אברהם קורקוס, ר׳ משה בן עטר, ור׳ שלמה אסבאג. מלבד זאת עמד גם בראשות ישיבה שם.

יתר על כן, ר׳ אברהם נחשב כאחד מגדולי הרבנים במרוקו כולה, מצודתו היתה פרושה על פני כל הארץ, ודעתו נשמעה ברמה בכל מקום. רבים מרבני מרוקו נמלכו בדעתו, ובקשו את הסכמתו לפסקיהם.

לדוגמא :  בשו׳׳ת תקפו של יוסף לגאון הנודע ר׳ יוסף אלמאליח (מרבני סאלי ורבאט ) ח״ב סימן י״ד כותב: אחר שהגיעו דברי לאחד המיוחד כמהר״ר אברהם פינטו נר"ו, וכו', ועוד נזכר שם בסימן צ״ג. בשו״ת נר מערבי (סימן קי״ח) מובאת תשובתו יחד עם חברי בית דינו הנ״ל (משנת תקל״ו), וכן בקונטרס הטרפיות שם ( עמוד ר"ד )

בספר ברית אבות להגאון ר׳ אברהם קורייאס (ממוגאדור) מביא בכבוד גדול כמה פעמים דבריו ותשובותיו, ובחלקם מה שכתב יחד עם בית דינו, (בדף עה. בענין קשרי שידוכים, שם חתום יחד עם אחיו, וכן בליקוטי חו׳׳מ סימן פ״ב. ושם בעמוד עט : הביא תקנות מרקש עליהם היה חתום, והביא שם גם מה שחלק על אביו ר׳ יעקב זצ׳׳ל). בשו״ת אבני שיש להגאון ר׳ שאול ישועה אביטבול מצפרו (ח׳׳א סימן ׳דימן צ״ב), מובאות תשובותיו(משנת תקמ׳׳ד ותקנ״ט) יחד עם חברי בית דינו הנ"ל. גם בשו״ת ליצחק ריח להגאון ר׳ יצחק אבן דנאן (ליוורנו תרס״ב) סימן ל״ג, בא בקצרה פסק דינו יחד עם בית הדין הנ״ל.

כמו כן נשארה גם בידינו הסכמתו משנת תקמ״ג, לספר תהילה לדוד (למשורר —ע הצדיק ר׳ דוד חסין).

ספרים רבים חיבר ר׳ אברהם, ונתקיימו בו דברי חכמים במסכת אבות (פ״ו מ׳׳א): כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכוי, ונעשה כמעין המתגבר, וכנהר שאינו פוסק״. ראש וראשון לחיבוריו הידועים לנו, הם חידושיו למסכת כתובות. ר' יצחק סבע אסף פירושים על הש״ס מכמה מחברים, והביאם לדפוס בשאלוניקי בשנת תקע״ג תחת השם: ״חסד ואמת״. הפירוש הראשון הנדפס שם, הוא פירושו של ר׳ אברהם, וכה כותב המו״ל בהקדמתו:

" זה יצא ראשונה, מציאה מצאתי בעיר ויהראן, שיטה למס׳ כתובות מהרב הגדול הסמוך, כמהר״ר ר׳ אברהם פינטו זצ״ל. ביודעו ומכירו לשעבר, אחד היה אברהם, מאריה דאתרא בעיר גדולה של חכמים וסופרים, ממארוקוס מערב הפנימי. וזה במו ט׳ שנים נתבקש לישיבה של מעלה״.

מלבד זאת חיבר גם ספר דרושים, בשם ״מר דרור״, שלא נדפס. מתוך דברי הספר קול מבשר נראה, שחיבר גם חידושים למס׳ פסחים בשם מר דרור, ונשארו בכת״י.

בקבלה חיבר פירוש לזוהר בשם ״הדרת מלך״, ובו מזכיר פעמים רבות את דברי ר׳ שלום בוזאגלו תלמיד אביו ר׳ יעקב פינטו, פירוש זה נשאר בכת״י. הערת המחבר : כתב היד נמצא במוסד הרב קוק, ראה ארשת ב׳ הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש״ך, במאמרו של נפתלי בן מנחם אות וו.

כמו כן חיבר הגהות על אוצרות חיים למהרח״ו זיע״א, ועל שער הכוונות, ונדפסו בספי מקום בינה שערי בינה ואם לבינה, יחד עם הגהותיהם של אריות חכמת הקבלה מהמערב הפנימי באותה תקופה.

ככל הנראה, ר׳ אברהם נפטר לבית עולמו בשנת תקס״ד, כפי המשתמע מדברי ר״י סבע שהדפיס את ספרו בשנת תקע״ג, וכותב שם שזהו כתשע שנים לאחר פטירתו.

הערת המחבר : הוכחה זו סותרת את האמור בספר מלכי רבנן ט: שראה פסק מר׳ אברהם משנת תקפ״ו ותקצ״ג, ומדברי ר״י סבע הנ״ל עולה בבירור לא כך. כמו כן מתוך דבריו המובאים בספר קול מבשר (לר׳ משה רוזיליו), בחידושיו למסכת פסחים שכתבם בשנת תקע׳׳ב (בדף כח: תוס׳ דייה כל ערל), וכתב: "ומשם מר דרור בכ״י לה״ר כמוה׳׳ר אברהם פינטו זלה׳׳ה", מוכח שבשנת תקע״ב כבר לא היה בין החיים. [מעניין לציין שהתשובה בספר שו״ת תוקפו של יוסף ח״ב סימן י״ד זמנה משנת תקס׳׳ג.] ככל הנראה, המחבר מלכי רבנן (ואחריו נמשכו עוד מחברים) עירב את ר׳ אברהם עם נכדו, שנקרא ג״כ ר׳ אברהם, והיה מרבני מרקש, כפי שיובא להלן. כמה טעויות בסגנון זה נשתרבבו בספרים, כאשר ערבו כמה דמויות שנקראו באותו שם.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 225 מנויים נוספים
יולי 2015
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר