רבי אליעזר די אבילה זלה"ה וחכמי רבאט

המללאח היהודי ברבאט – קריספיל

ורק כאשר לא נוכל לעמוד על דעת מר"ן. אז נעמוד על רוב הפוסקים.

כל זה כתבתי להעיר לעצמי ולזולתי. כי קשה לאדם להתגבר נגד נטיית החומריות. וצריך גבורה ותפלה לה׳ שיעזרנו לעמוד על האמת, ולחפש אותו בחורין ובסדקין איפה שהוא נמצא.

ואחר כל זה אני מוסיף, ובזה אני מסיים. לפי הניסיון ולפי מה שראו עיני, שלזכות לעיון האמיתי. חד וקולע אל האמת הברור. זה דבר יקר מאד, ראיתי בני עליה והם מועטים. ומי שחננו ה׳ בזה. זהו זכות גדולה ומתנה טובה מן השמים מעת הלידה נתברך בזה שיהיה מוחו זך ונקי וקולע אל השערה ומכוין אל האמת מתחילת העיון. ובפרט אם הוא רב וראש ישיבה מלמד לתלמידים וזכה לזה, הרי זו ברכה גדולה מה״ש ומזל גדול לתלמידיו שנפל גורלם ברב ומורה כזה זך השכל. שילמדו ממנו להשיגה אמת הברור מפעם א׳. ולהרחיק כל סברא זרה. וזה ראיתי בחוש ברבינו הגדול

מו״ר הרב פחד יצחק סבג זלה׳יה,

שמעולם לא לקח ספר גמרא בידו, כי היו עיניו טרוטות, ורק היינו מסדרים לפניו גמי ותוס׳ ומהרש״א. וכל דבר קשה. אותו ימסה כל אחר יד. ובפירושו לא מניח מקום לשום קושיא או דוחק לחול. ואם איזה פעם ביובל, היה איזה דיבור תוס׳ קשה ההיתוך, אזי אחרי שחזרנו על הלשון ב׳ וג׳ פעמים, אז לוקח הספר מידינו ומעבירו על עיניו ממש פעם ושתים, ותיכף כרגע כבר הבין ומחזיר לנו הספר, ואומר שכדי להבין זה, מוכרח לו׳ שבמסכת פ׳ שציינו התום׳ ודאי כתוב כך וכך. ובזה יבא הכל על נכון. ואחר הלימוד הולכים ומחפשים בש״ס ומוצאים כדבריו.

אני זוכר פעם אחת. היינו עוסקים בענין קשה בגמ׳ ותוס׳. ובתוך הענין בא אחד וקרא למו״ר ז״ל לדבר עמו בפתח ביהמ״ד. ובנתים המשכנו בענין ולא הבננו שום דבר, כאלו הכל מכוסה בעבים. בנתים עלה רב א׳ ואב״ד מפורסם ונכנס עמנו בדברים. וגם הוא עמד בקושי, שוב חזר הרב ונכנס לבהמ״ד. וחזרנו עליו הדברים, ורק במרוצת דבריו שאמר נתבטלו כל הקושיות והדוחקים ונתיישרו ההדרים והכל עבר בקלות. לא קושיא ולא תירוץ. וזהו מתת ה׳ בתולדה שזכה רבינו זלה״ה שנטע בו השי״ת זכות המוח וקולט האמת. ומגלה רק האמת.

שוב אחר זמן מצאתי שכן כתב הגאון המלאך ר״ב זצ״ל בס׳ משמחי לב במשלי ג׳ בפסוק

אשרי אדם מצא חכמה, אמר כי העיון והחורפא ( חריפות ) מן השמים הוא.

וכמ״ש בדרוש אכן רוח היא באנוש. וע״ז אמר מצא חכמה כי היא מצד התולדה ואינה תלויה בהשתדלות עכ״ל. וששתי. כל זה כתבתי מתוך הדוחק, להפקת רצון כת״ר שליט״א.

אני תפלה לאל נורא עלילה, לפקוח עינינו העורות. להיות קולעים אל האמת מתחילת העיון, ולא נצטרך לבנין וסתירה ושיפוץ וביטול זמן היקר. ותהיה ברכה רבה בלימודינו. ולא ניגע לריק ולא נלד לבהלת.

וירחיק ממנו אהבת הניצוח שאין יוצא ממנה שום תועלת. אלא יהיה כל לימודינו לש״ש ולגלות האמת לאמיתו. ונשמח ונעלוז בדברי תלמוד תורתו אשר הם חיינו ואורך ימינו. ויצילנו משגיאות, ויראנו מתורתו נפלאות.

אסיפא דמילתא. אני מברך את הרה״ג, דגול וחרוץ, הרב הנאמן שליט״א. ואומר לו, נאמן הוא בעל מלאכתך, לשלם לך שכר פעולתך ועבודתך הנמרצת בכל החוגים של הרבצת תורה. ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח בגו״ר אמן. כה דברי הצעיר החותם בברכה רבה. פה עיה״ק ירושלים ת״ו. בחדש כסלו תשמ״ח לפ״ק.