רבי אברהם אביכזר- ארזי הלבנון..חכמי ורבני הספרדים ועדות המזרח

רבי אברהם אביכזיר זצל

לרבי אברהם אביכזר הוצע לו על ידי כוללות המערבים לצאת בשליחות מצוה לערי המערב, לטובת עניי העדה, ובחודש אייר תרנ״ב נסע מירושלים. בעברו דרך נא אמון [אלכסנדריה] ביקש ממנו נשיא קהילה, שלום טובי להישאר בעיר כד ללמד בתלמוד תורה של הקהילה.

נכתוב להלן כמה פרטים על יהודי אלכסנדריה: העיר אלכסנדריה הינה העיר השנייה בגודלה במצרים ועיר הנמל הראשית. העיר הזו נוסדה לפני כ-2300 שנה על ידי אלכסנדר מוקדון. מלכי שושלת תלמי קבעו אותה כבירתם, ובתוך מן קצר היתה לכרך הגדול ביותר בעולם ההליניסטי. באלכסנדריה היתה הספדה הגדולה ביותר של הזמן הקדום, ובה היו למעלה מארבע מאות אלף מגילות.

השלטון הערבי הוריד את אלכסנדריה מגדולתה, באשר קבע את העיר קאהיר לבירת מצרים. בעיר אלכסנדריה התקיימה קהילה יהודית גדולה עוד מימי אלכסנדר מוקדון. יהודי אלכסנדריה נהנו מאוטונומיה, ובראשם עמדה מועצת זקנים בת 71 חברים, והיה להם בית דין משלהם.

אחרי גירוש ספרד בשנת רנ״ב, הגיעו לאלכסנדריה תלמידי חכמים, וביניהם רבי יוסף סאגיס ורבי משה בן שושן. כאשר כבש נפוליאון את העיר לפני כמאתיים שנה, הטיל על יהודי אלכסנדריה כופר כבד, וציוה להרוס את בית הכנסת העתיק ״אליהו הנביא״.

בשנות מלחמת העולם הראשונה, הוגלו לאלכסנדריה יהודים רבים מיהודי ארץ ישראל, שלא היו אזרחים עותומאנים. בשנת תש״ז, ישבו בעיר כעשרים ושניים אלף תושבים, אבל רובם היגרו ממצרים בזמן מלחמת השחרור ומלחמת סיני.

רבי אברהם התמסר בהתלהבות רבה למלאכת קודש של לימוד התלמידים. ראשית, הוא תיקן תוכנית לימודים ומיוחדת במינה, שהיתה עד אז בדרגה נמוכה, וזאת מכיון שהסתפקו המחנכים הקיימים בלימוד טעמי המקרא והפטרה בלי כל ביאור. אך מכשול גדול עמד בדרכו, והוא העדר מחנכים מתאימים היכולים להורות כדבעי, ולשם כך הכשיר צוות מורים שיתאימו למפעלו החינוכי. מכשול נוסף עמד לו בדרכו, והוא חסרון ספרי לימוד מתאימים. גם לזה ניגש רבינו וחיבר בעצמו ספרי לימוד בשם ״העברי״ בארבעה חלקים: חלק א׳ הודפס בשש מהדורות בשנים אלו עוסקים ביסודות הלימוד ותרגילי קריאה וכתיבה. חלק ג׳ בשנת תרס״ח, ומכיל סיפורים המתאימים לנערים, מקורות ימי נביאינו וחכמינו. חלק ד׳ בשנת תרס״ט הוא קיצור דבר ימי עם ישראל מבריאת העולם ועד גלות ספרד, הלכות ודינים נחוצים וכללים אחדים בדקדוק עברי. מהדורה שניה נקראת ״דעת התורה והמצוה״ המכיל קיצורי דינים, נדפס בנא אמון תרע״ד.

כן חיבר ספר ״דברי הימים״ בשני חלקים נדפס בנא אמון תרע״ו. ספרים אלו הוציא לאור ע״י החברה שיסד בשם ״עמלי תורה״. בראש חברה זו עמד רבה של העיר אלכסנדריה הגאון רבי אליהו בכור חזן זצוק״ל מחבר ספר שו״ת תעלומות לב. מטרת החברה היתה להפיץ תורה ויראה בקרב יהודי אלכסנדריה ופרבריה, והכשרות תלמידים לת׳׳ת שפתח במסגרת החברה ועמד בראשה. הרב הראשי רבי אליהו חזן ונשיא הקהילה הגביר שלום טובי, בראותם את כשרונותיו ומדותיו התרומיות של רבי אברהם ובקיאותו בש״ס ובפוסקים, בקשוהו למלא גם את התפקיד של סופר ומזכיר הרבנות הראשית באלכסנדריה, כדי שיתרום מכוחותיו לתועלת העדה כולה.

תורה וגמילות חסדם

עד מהרה נתחבב מאד ע״י גדולי ופרנסי הקהילה, בקבלו כל אדם בסבר פנים יפות ובענווה גדולה. נשיא הקהילה שבעצמו נהג לקבוע עתים לתורה ראה ברבי אברהם איש כלבבו, צנא מלא ספרי, בקי בחדרי התורה, חריף ופקח, ויקבע עמו עתים לתורה.

על ידי קשריו המצויינים עם נשיא הקהילה מר טובי ותפקידו הרם ברבנות, התקרב אל המשפחות המיוחסות שבאלכסנדריה ומצרים, כמשפחת הברונים לבית מנשה, שהקימו מוסדות רבים של תורה וחסד בתי כנסת וחינוך בתי חולים וכוי, והתפרסמו בכל המזרח ובארץ ישראל בתרומותיהם הרבות ובמעשה הצדקה והחסד לתפארת. וכן עמד בקשר עם המשפחות המכובדות: אגאן, דולו,

סאקאס, יטלקי, עדה, סווארס, קטאווי, מוצרי, גרין ועוד.

מלבד ידיעותיו הרבות בתורה בקי היה רבינו בהויות העולם ובשפות שונות, נואם בחסד עליון, מושך לבבות במתק שפתיו בחן דיבורו וביושר לבבו. המשפחות החשובות שהזכרנו מעולם לא מנעו ממנו דבר שביקש להם, ונדבותיהם ותרומיותיהם למוסדות התורה והחסד במצרים ובארץ ישראל ניתנו בהמלצתו, והודות להשפעתו והשתדלותו. רבני ירושלים וארץ ישראל וראשי מוסדות החסד, ידעו שיש להם באלכסנדריה תומך נלהב שהשפעתו גדולה ודבריו נשמעים, ומעולם לא השיב פני איש ריקם.

מלבד עזרתו לטובת מוסדות תורה וחסד, הנהיג סדרים במוסדות העיר. שימש כאחד ממנהלי בית החולים המפואר של הקהילה, ותיקן בו תקנות רבות וסדרים נאותים ובפרט לטובת חולים עניים. כן יסד את חברת ״עזרת אחים״ שהציבור למטרה לעזור לעניים צנועים בחלוקת כסף וקמח וכיוצא בהן. דאג לסדרים ושיפורים במשרד הרבנות שבאלכסנדריה ובבית הדין, ומינה פקידים נאמנים שטובת הציבור לפניהם בלי הבדל מעמד. ראשי הקהילה מינוהו למנהל ויועץ ועד הקהילה, ומאז הוא היה המוציא והמביא בענייני עדת יהודי אלכסנדריה. בין התקנות החשובות שתיקן, הוא ביטול מנהג משלוח זרי פרחים להלויות, וכתחליף לזה התרים למוסדות צדקה וחסד המועילים לעילוי נשמת הנפטרים. תקנתו התקבלה ונדבות רבות זרמו למוסדות החסד. מר ב״צ טראגאן בספרו ״לקורות היהודים באלכסנדריה" הכולל יומן סקירה של חיי הקהילה, כותב בין השאר על רבי אברהם: ״אין בית ספר, בית חסד, מוסד של צדקה אשר חקרתי ודרשתי אודותם,

שלא הזכירוני את השם הפרטי הזה לטובה״.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 162 מנויים נוספים

אוגוסט 2015
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר