צדיק מיבנה רבי שלום הלוי זצ"ל מחבר הספר נתיבות שלום

הרב אסולים הי"ו

הרב אסולים הי"ו

צדיק מיבנה רבי שלום הלוי זצ"ל מחבר הספר נתיבות שלום על התורה כיהן ברבנות באופראן, תהלה, ובארץ ביבנה

 

רבי שלום הלוי זצ"ל – רב ודיין בעיר תהלה

רב ודיין בעיר תהלה ובארץ שימש כשוחט ורב ק"ק בעיר יבנה.

בקטנותו למד את רוב תורתו מאביו, הלא הוא הגאון הגדול רבי דוד הלוי זצ"ל רב העיר תהלה.

בכל השושלת הייתה הנהגה ייחודית, שכל אב היה מחפש את הבן המיוחד שבבניו ואותו היה מלמד את כל דרכי התורה והיראה, ובנוסף לכך היה מנחיל לו את תורת כתיבת הקמיעין, שכן אם נציין עד שנת תרע"ב שבה החלו הצרפתים לשלוט במרוקו, כל שיטת הרפואה לא הייתה אלא או על ידי רפואת צמחים שעברה מאב לבן ומאם לבת או על ידי כתיבת קמיעין שניתנו לחולה מאת תלמיד חכם מומחה.

שושלת הרבנים למשפחת הלוי :

רבי שלום ב"ר דוד ב"ר מרדכי ב"ר משה ב"ר מסעוד ב"ר יעקב ב"ר יצחק ב"ר שלום ב"ר יהושע ב"ר פנחס ב"ר ניסים ב"ר ב"ר יוסף. יש אומרים שמקור רבנו מאופארן ומשם הגיעו לטהלה. 

 

לשושלת זו של רבנים מגילת יוחסין בת למעלה

משתים עשרה דורות. ואכן רבי מרדכי , שהוא הסבא רבא , העביר את שרביט הרבנות לבנו רבי דוד להנהיג את העיר תהלה שבדרום מערב מרוקו הנמצאת בעמק הסוס, סמוך לתיזנית. ולאחר מכן לעת זקנותו העביר רבי דוד את הנהגת העיר לבנו רבי שלום.

תעודת שחיטה

רבי שלום למד הלכות שחיטה ואף נבחן אצל אביו (ישנו כת"י למעלה ממאה שאלות ותשובות ייחודיות שלא הועתק, בהלכות שחיטה בעיון ובקיאות). ויהי היום רבי שלום שוחט לבדו בהמה, כל העיר הגיעו לראות את המשך הרבנות שעוברת מאב לבן, ואכן עמד לידו רב העיר הלא הוא אביו רבי דוד וחמיו ר' בן שבת, ולשמחת כולם השחיטה יצאה "חלק", חמותו שחששה מעין הרע לקול שמחת הציבור, לקחה בידה מדם הפר, והזתה על פניו מחשש לעינא בישא…

 

לאחר חתונתו, נסע רבי שלום למספר שנים לאופראן שם לימד את התלמידים תורה, ערך חופה וקידושין, שליח ציבור ועוד, ולאחריה שב לתהלה לעזור לאביו ברבנות. ושם התמנה אף לשייח העיר, לימד את התלמידים, יום שלם שהתרבו עליו התפקידים, הקימו אליאנס בית ספר, אך הנהלה שמעה למרותו של רבי שלום, שאכן כן בירכו ברכות וברכת המזון, ואחר הצהרים כל התלמידים התכנסו לבית הכנסת ושם לימדם שיעורי קודש רבי שלום, יש לציין שמדי בוקר היה מגיע רבי שלום לבית הספר בשביל להסיק את התנור, שבו היו אופים לחם לתלמידים, להצילם מפת עכו"ם.  וכן היה מרפא באמצעות קבלה מעשית.

עם קום המדינה עלו ארצה לעיר יבנה.

קול רעש גדול

רבי שלום קיבל צריף, שבחצי ממנו התגוררו ב"ב ,ובחצי השני התגורר אביו רבי דוד. באחד הלילות החורפים ביבנה, ירדו גשמים עזים וחדרו לתוך הצריף, בהתקרב שעת חצות, רבי דוד כדרכו היה צריך לשבת על הקרקע כדי לערוך תיקון חצות, ובמצב העכשווי לא יכול כיוון שכל הצריף היה מוצף מים, רבי דוד היה סמוך ובטוח שיעשו לו נס מן השמים, וכך היה: בסמוך לחצות שומע רבי דוד קל רעש גדול, שמקורו היה בנקב שנוצר באחת הפינות, ומשם יצאו כל הגשמים לאל מחוץ לצריף, וכך יכל רבי דוד לשבת על הקרקע ולערוך תיקון חצות כמנהגו בקודש, לימים באותו מקום של הצריף הוקם בית כנסת לתפארה (התפללתי בו לאחרונה).

כבוד הורים

את ההערצה והכבוד שהיה חולק למו"ר אביו ניתן היה לחוש. זאת בכל עת שהיו רואים אותם זה עם זה, שכן כשהיה מדבר עם אביו היה מטה את ראשו לצדדין או שהיה מרכין פניו כלפי מטה, וזאת בכדי שלא להביט בפניו. גם בארץ התגורר סמוך לאביו להחכים ממנו תורה ויראה. ולא זזה ידו של רבי שלום מאביו עד הסתלקותו.

זכות אבותם מסייעתן

ביום מן הימים אחד מבניו שיחק לו עם אחיו וחבריו בשכונה, ותוך כדי משחק נפל ומעד וקיבל בראשו מכה חזקה שנתנה את אותותיה רק באמצע הלילה לאחר שעלה לישון על מיטתו. עד כדי כך שהבן נפל מהמיטה ואיבד את הכרתו, רבי שלום,שגם הוא היה ישן ,לא הייתה סיבה שירגיש בצרה שעובר בנו באותה השעה, אך את רבי דוד שממרום משקיף על בנו רבי שלום, גם בפעם הזאת ניתנה לו רשות לבוא אל בנו רבי שלום, וכך הוה: רבי דוד בא בחלום לבנו ואמר לו  'בני מה לך נרדם קום ותראה בשלום בנך ותטפל בו' ואכן קם רבי שלום, והביט לעבר חדרו של הבן וראהו שמוט על הרציפה מאובד הכרה ,הסיע אותו במהירות לעבר בית חולים, ולאחר טיפולים שב בחסדי ה' לאיתנו הראשון, ואילולי החלום מי יודע להיכן הדברים היו מגיעים….

בחייהם ובמותם לא נפרדו

בעת שרבי שלום התגורר בעיר יבנה, היה מתפרנס ממלאכת השחיטה בהיותו שוחט במשחטה בעיר חולון. והנה יום אחד בהפסקה , הרכין את ראשו על השולחן לנוח מעט (והוא באמצע לימודו), והנה רואה בחלום את אביו רבי דוד שמזהירו על הכבש האחרון ששחט שאינו כשר, נבהל רבי שלום וקם במהירות ובדק את הכבש שוב ומצא מחט בריאות, וכך זכה שלא תצא תקלה מתחת ידו, ועל כגון זה אמרו "גדולים צדיקים במיתתן יותר מחייהן".

בדרך שאדם רוצה מוליכין אותו

במשך שנים נהג רבי שלום לקרא את שניים מקרא ואחד תרגום ביום שישי מתוך הספר תורה, וזאת מב' טעמים, הראשון מפני שכך גילה האריז"ל, והשני – כדי שלא יהיה מצב שיוציאו את הספר תורה ביום השבת, וימצאו בו איזה פסול. ביום מן הימים היה מוזמן רבי שלום לאחד מן המקומות, וקרא שנים מקרא ואחד תרגום בבית מדרשו, כך שבמקום שעתיד הוא להיות בשבת, לא קראו בספר ביום שישי, וכיון שמטבע הדברים שבזמן שמגיע צדיק כרבנו לאיזה מקום מכבדים אותו בחזנות ובעליה לתורה, אך כיון שבדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו ואין מביאין תקלה לצדיק, גם בפעם הזו נתנו רשות לרבי דוד רשות משמים לבא לבנו רבי שלום, וכך היה רבי דוד בא בחלום לבנו, והזהירו שהספר תורה שבמקום בו הוא מעותד להתפלל יש בו חסירות, רבי שלום אמר וכי החלומות שוא ידברו? וכך הוה לפליאת הגבאי.

שלח לחמך על פני המים

אהבתו למצוות נתנה את אותותיה בכך שהיה מוכן לנסוע שעות ארוכות כדי לערוך ברית מילה, אם זה לצפון הרחוק או לדרום הרחוק, והכל בסבר פנים יפות ושלא על מנת לקבל פרס, וביום מן הימים ,בהיותו רבנו גר ביבנה, חדר גנב לתוך ביתו והנה הוא רואה את רבנו יושב באחד הפינות ומקונן על גלות השכינה, רבנו שהייתה לו טביעות עין ותקיפות, אזר כח וצעק למול אותו גנב 'היאך לא מתבייש לגזול את מי שערך לך את הברית מילה' הגנב ששמע את הדברים נבהל לנפשו ונמלט מן המקום.

פת במלח תאכל

דרכו של רבנו הייתה להתרחק מן המותרות ומכל סממן הקשור לתענוגות העולם הזה, גם את האוכל שהיו מגישים לו היה אוכל קימעא ומושך ידו מלאכול, ולא זו בלבד אלא היה מרבה לסגף עצמו בתעניות, ובפרט בימי חודש אלול והימים הנוראים ובימי השובבי"ם והכל בהסתר ובצנעה.

לא יותר מארבע שעות היה מקציב לשינה בכל לילה, וגם אותן שעות קצרות היו על גבי מיטה מברזל אשר עליה הייתה מונחת דלת ועליה שטיח מעור בהמה קוצני.

חבורת תלמידי חכמים

בתקופה שהצדיק בבא סאלי זצ"ל התגורר ביבנה סמוך לחותנו רבי אברהם אבוחצירא רב העיר דאז, היה רבי שלום מבין מקורביו והיה דואג לכל ענייניו, והיה מבין חבורת הלומדים שלמדו בבית מדרשו, סיפרה לי אשת חבר לרבי שלום, שבבא הנה זצ"ל היה מגיע פעמים לביתם ללמוד חברותא עם בעלה, וגם רבי שלום היה לומד בבית בבא הנה.

 

תלמוד תורה

רב העיר בבא הנה החליט להקים תלמוד תורה בעיר לחיזוק מבצרי התורה בעיר, התלמוד תורה היה סמוך ונראה לציון רבן גמליאל, באותה עת ניהל את התלמוד תורה הרב אברהם מוגרבי שליט"א חותנו של בבא הנה, באותה תקופה הגיע מספר פעמים לבקר ולבחון את התלמידים הצדיק בבא סאלי, וכן הגיע מספר פעמים לבחון את התלמידים רבי שלום הלוי זצ"ל. 

צו מאסר

באותו זמן רבי שלום התכונן לחתן את ביתו, וכמובן שכיבד את ידידו הטוב ורב העיר. הכלה הייתה בגיל 15 כמקובל במרוקו, והנה הדבר התפרסם למשטרה ומשם קצרה הדרך, להעמיד לדין את רב העיר ורבי שלום, הצדיקים הרבו תפלה ותחינה לבטל את רוע הגזירה, באותו יום אמרה אשת רבי שלום לבעלה :"תאמר לשופט שבתינו הרה, ולא יעשה כן לבת ישראל…" ואכן טענה זאת הצילה את הצדיקים מעונש המאסר.

 בסוכות תשבו שבעת ימים

רבי שלום בשנותיו האחרונות סבל רבות ברגליו כל הליכה לבית הכנסת הייתה במסירות נפש, ולסוכה היה יורד שני קומות, אפילו בשביל לשתות כוס מיים, וכן היה נוהג אחר סוכות לשרוף את הסכך, שהרי לזרוק את הסכך אי אפשר שהיננו תשמיש של קדושה.

הנהגות בקודש

שהיה שותה מיים, תמיד שפך מעט מהמים, ומקורו ראיתי בספר חסד לאברהם למקובל האלקי רבי אברהם אזולאי זצוק"ל, שכתב לנהוג כן לתת חלק לסט"א,

וכן נהג ללמוד מדי ערב עם בנו רפאל גמרא ומקרא, חוק ולא יעבור, הקפיד לאכול מבשר ששחט בעצמו, יום אחד באמצע ששחט, נחתכה מעט אחת מאצבעותיו, שהגיע לביתו שאל את אשתו האם קניתי בשר מהאטליז בלי להודיע לי, וכך היה…

נהג לקחת את בנו ר' ניסים למקווה טהרה מידי יום, ואף נכנס עם בנו, אך נהג להכנס למקווה עם שוט, היות ובנו היה עימו…

 

קודם הפטירה

הגיעו בחלום לרבי שלום, הצדיקים רבי יעקב אבוחצירא והצדיק בבא סאלי זיע"א והודיעו לו שמזמינים אותו לישב במחציתן בגן עדן, רבי שלום התעורר וערך צומות רבים אך כך נגזרה הגזירה.

בורח מן הכבוד

מאות השכימו לפתחו להתברך ולקבל עצה טובה, ורבנו ידע שאחר פטירתו רבים יבואו לפקוד את קברו לתפלה, וירצו בני המשפחה לבנות ציון מעל לקברו כדי שיהיה מגן על הבאים מחום וגשם לכן לפני שנסתלק לבית עולמו, בכמה הזדמנויות הזהיר את בני ביתו לבל יבינו ציון מעל קברו.

ביום פטירתו , כשבאו הח"ק לחפור לו קבר, כל מקום שניסו לחפור, האדמה הראתה שהיא קשה ולא הצליחו, עד שאמרו אולי ננסה לקברו ליד אביו, ומיד שהחלו לחפור הרגישו בקלילות גדולה כשהקבר הולך ונחפר לפניהם בלא קושי, למרבית הפלא , בכל השנים מיום פטירתו של רבי דוד, ניסו הח"ק מספר פעמים לקבור לצידו איזה חכמים ובכל פעם שהיו מנסים היו החופרים טוענים שהאדמה קשה כסלע…וכך עזבו את אותה החלקה, ורק עתה כשהיו צריכים את המקום לרבנו שהיה קשור בעבותות האהבה, הסכימה הקרקע להתרכך. בשעת פטירתו היו מחייכות וכבר אמרו בגמרא (כתובות קג, א), מת מתוך שחוק סימן יפה לו.

גילוי מבהיל מן השמים

אחר כעשרים שנה מפטירת הצדיק, פניתי לבן הצדיק ר' ניסים מהעיר לוד, שאלתי עם בידו יש כתבי של רבני המשפחה, ניסים ספרי לי שבאמתחתו מספר כתבי יד של קמיעים, אמרתי לו שעל פי מה ששמעתי מפי חמי זצ"ל, ברור לי, שיש כתבים של חידושי תורה, ביקשתי את רשותו לבא ולראות את הכתבים, ואכן תוך שעה נמצאו חידושים על התורה… בתוך חודש ימים בעובודה נפלאה של ידידי הרב יוחנן אלול מרכסים, יצא הספר ערוך ומוכן להדפסה, ליל קודם ההילולה,  הגיע הצדיק בחלום לרב של בנו רחמים מנס ציונה,  אני אבא של רחמים, הרב הנזכר נימנה על קהל הציבור הליטאי, ואמר לצדיק איני מאמין בחלומות אלא אם תביא לסימן שהחלום אמיתי, ואכן רבנו שלום, הביא סימנים, בני התחזק ביעורי תורה אצלכם, ואכן מעולם בני לא הזמין אותך להילוללת, מחר הוא יזמין אתכם, ב. כלתי כבר סיימה להורות,  (אחות בקופת חולים), והיא בהריון, ולמרות שהיא מולידה בנות הפעם יש לה בן, ובנוסף הספר שלי מוכן להדפסה, ומפטירתי התעכבתי להגיע להיכל שלי, בגלל שחיכתי שבני יותר יתעלו ברוחניות ובנוסף הכתב יד התעכב, ומעתה אני מגיע לארמוני… אנא תאמר חידוש מתוך מה שחידשתי על "אשת חיל מי ימצא, ואכן כך הוה….

השאיר אחריו כתבי יד רבים, הערות על הש"ס, הל' שחיטה, על התורה, דרשות שיצאו מקצתם בספר הנפלא נתיבות שלום ועוד.

מנוחתו כבוד בעיר יבנה  , נתבש"ם ביום ט"ו באב תשד"ם בשנת ע"ג לחייו , זיע"א . 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

אוגוסט 2015
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר