ספר דברים – פרשת "כי תצא". מאת: הרב משה אסולין שמיר

Asilah

ספר דברים – פרשת "כי תצא".

מאת: הרב משה אסולין שמיר

"כי תצא למלחמה על אויביך,

           ונתנו ה' אלוקיך בידך, ושבית שביו" (כי תצא כא, י).

 

הרמאות וחוסר קדושה בעם ישראל

שורש איומי המלחמה מסביבינו.

 

רש"י: "זכור את אשר עשה לך עמלק" – אם שקרת במידות ובמשקלות – הוי דואג מן גירוי האויב". (כי תצא כה, יט). כלומר, הרמאות בין יהודים, יכולה לגרום להופעת אויבים, ובראשם עמלק המסמל את אויבי ושונאי עם ישראל ללא כל סיבה הנראית לעין, כמו איראן וגרורותיה באזורנו.

 רבנו "אור החיים" הק': "פחדו בציון – חטאים" (ישעיה לג יד). אם היו צדיקים, לא יפחדו ולא יראו במלחמתו". – כלומר, חטאי בני ישראל ובראשם רמאות, גורמים לפחד עם ישראל בציון.

פועל יוצא מהדברים הנ"ל. עלינו להשתדל יותר בכל הקשור לצדק והוגנות, בין אדם לחברו.

בפרשת "כי תצא" ישנן  74 מצוות: 27 מצוות עשה ו- 47  מצוות לא תעשה. {לפי הרמב"ם 72 מצוות}. רשימת המצוות מקיפה את החלק הארי של המצוות כמו: השבת אבדה, שילוח הקן, מעקה, קידושין, קיום נדרים, איסור הלנת שכר, ייבום וחליצה וכו'. הפרשה חותמת את המצוות הנ"ל באזהרה שלא לרמות במשקל, ובמצוות  "תמחה את זכר עמלק – מתחת השמים לא תשכח" (כי תצא כה, יט). בספר שמואל, הקב"ה מצווה את שאול המלך באמצעות שמואל הנביא, למחות "מאיש ועד אשה… (שמואל א, טו).

המצוות הרבות בפרשתנו, הן בבחינת "כי ליווית חן – הם לראשך" (משלי א, ט), כדברי רבי פנחס בר חמא: "מהו "כי ליווית חן"? לכל מקום שתלך, המצוות מלוות אותך: "כי תבנה בית חדש – ועשית מעקה לגגך" (דברים כב, ח). אם עשית דלת – מצוות מזוזה שנאמר: "וכתבתם על מזוזות ביתך" (דברים ו ט). אם לבשת בגדים חדשים, "לא תלבש שעטנז" (דברים כב, יא). אם הלכת להסתפר – "לא תקיפו פאת ראשכם" (ויקרא יט, כז) וכו' ע"פ (מדרש דברים רבה ו, ג). כלומר, המצוות מוסיפות חן לאדם, ומלוות אותו כמלאכים בכל אשר יפנה בעולמו של הקב"ה, ובכך הוא זוכה להתקדש ולקדש גם את עולם החומר.

גישה אחרת בנידון מופיעה במדרש רבה (יז, ה-ו) ע"פ הפסוק "אור זרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה" (תהלים צז, יא): "זרע הקב"ה את התורה {אור = תורה} ואת המצוות, להנחילם לישראל לחיי העולם הבא. ולא הניח דבר בעולם, שלא נתן בו מצווה לישראל: יצא לחרוש – "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו" (דברים כב, י). לזרוע – "לא תזרע כרמך כלאים" (שם, פסוק ט)… בנה בית – "ועשית מעקה לגגך" (שם ו, ט). דלתות – "וכתבתם על מזוזות ביתך". נתכסה בטלית – "ועשו להם ציצית" (במדבר טו, כח). בהמשך המדרש, מובא משל לאדם שטבע בים, והקברניט מושיט לו חבל להצילו בבחינת חוט של ציצית. כך הקב"ה אומר לנו: "כל זמן שאתם דבקים במצוות בבחינת "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם – חיים כולכם היום" (דברים ד, ד).

פועל יוצא מדברי המדרש: כל אחד מאתנו – נאבק ביצר הרע הרוצה להחטיאו, כמו אותו אדם שטבע בים ומנסה בכל כוחו להילחם במים הסוערים כדי להינצל כאשר הקברניט מושיט לו חבל הצלה. הקברניט שלנו הוא הקב"ה המושיט לנו מידי יום ביומו את מצוות התורה דרכן נוכל להינצל, והמים הסוערים מסמלים את היצר הרע.

 אם ננסה להצליב בין שתי הגישות הנ"ל, נוכל לומר שלפי הגישה הראשונה, מדובר בעבודת ה' מתוך אהבה כך  שהמצוות אותן אנו מקיימים מתוך אהבה, מלוות אותנו כפנינים יקרות בבחינת "ליווית חן" לראשנו, ואילו הגישה השנייה – מדברת על עבודת ה' מתוך יראה ומלחמה ביצר הרע, כמו אדם הנאבק בגלי הים הסוערים.

רש"י הקדוש עומד על הקשר בין הרמאות במשקל ובמסחר לבין מלחמת עמלק וכדברי קודשו: "אם שיקרת במידות ובמשקלות – הוי דואג מן גירוי האויב, שנאמר: "מאזני מרמה – תועבת ה', ואבן שלמה – רצונו. ובא זדון ויבוא קלון" (משלי יא' א-ב).  רש"י מדגיש שהשימוש בביטוי "לא יהיה לך בכיסך – אבן גדולה וקטנה. לא יהיה בביתך – איפה ואיפה גדולה וקטנה" (דברים כה' יג-יד). בא ללמד אותנו מסר חשוב:  מכספי רמאות,  לא תישאר לך פרוטה בביתך, וגם ולא בכיסך, וגם תהיה –  "דואג מן גירוי האויב" כמו איומי העמלקים מסביב.

מתי לאחרונה "יצאת צדיק" כאשר ביצעת תיקוני חשמל ואינסטלציה? הדוגמאות הן רבות ומתוחכמות להפליא.

 רבנו "אור החיים" הקדוש אומר על פרשת עמלק החותמת את פרשתנו: "זכור את אשר עשה לך עמלק… ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים", הכוונה לכך שכאשר עם ישראל אינו ירא אלוקים –  הוא ישמע איומי מלחמה, ויכנס למצבי פחד וחרדה כפי שקורה לנו לעיתים קרובות, ומלחמות הרי לא חסרות לנו. כיום, "איומי הפצצה האירנית" מדירות שינה מעיני קברניטי המדינה. וכדברי קודשו: "ואומרו ולא ירא אלוקים … פירוש: ובזה המורך (פחד) בליבך על דרך אומרו: "פחדו בציון חטאים" (ישעיה לג' יד'). אבל אם היו צדיקים – לא יפחדו ולא יראו במלחמתוכי הצר לישראל צרה גדולה שבאה עליהם – כאשר ידאה הנשר כמו שרמז במאמר: "אשר קרך {כאילו במקרה} בדרך". פועל יוצא מדברי קודשו, שהאויב בא בהפתעה, כמו דאיית הנשר – דוגמת עשרות אלפי טילי החמאס וחיזבלה ששוגרו למדינת ישראל בשנים האחרונות, והיד נטויה לצערנו.  

המשך הפסוק בישעיה: "דובר מישרים, מואס בבצע… עוצם עיניו מראות ברע", שכרו יהיה: – "מרומים ישכון… מלך ביופיו תחזינה עיניך" (ישעיה לג' טו-יז). כלומר, כאשר נלך בדרך ה', לא נפחד ממלחמה למרות האיומים הרבים.

רש"י ועוד פרשנים אחרים מסבירים שבביטוי "ולא ירא אלוקים", מתייחס לעמלק שאיננו ירא אלוקים, ולכן עושה רע לעם ישראל, בניגוד לדברי רבנו "אור החיים" הק' המייחס אותו לישראל.

ובאויבי ה', יקוים הכתוב: "והיו עמים לשרפות.. באש יוצתו" (ישעיה לג' יב'). בעזהי"ת- כן יהיה, ובקרוב.

בזכות מה ננצח את אויבינו הרבים?

 "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך – והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר, ושב מאחריך" (כי תצא כג, טו).

משה רבנו מעיד בנו ואומר שהקב"ה בכבודו ובעצמו "מתהלך בקרב מחניך" – מחנה עם ישראל, ומחנה החיילים הנלחמים, ורוצה "להצילך". בנוסף להצלתנו, הוא רוצה גם לעזור לנו לנצח את האויב "ולתת איביך לפניך". אבל כל זה בתנאי אחד קטן: "והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר".

פועל יוצא מכך: התנאי להצלה והצלחה במלחמה – שמירה על קדושה בתוך המשפחה וברשות הרבים, ע"י כולנו.

רבנו האר"י הק': "כי תצא"- לשון יחיד. "אויביך"- לשון רבים.  המלה "כי" = כ'ל י'שראל.

אם נהיה מאוחדים כאיש אחד, ננצח את אויבינו הרבים  – "ונתנו ה' אלוקיך בידך".

 רבי חיים ויטאל: "ממה שכתב "כי תצא למלחמה" ולא כתב "כי תילחם באויבך", רומז לכך שאם עם ישראל יבין ויפנים שהוא רק יוצא למלחמה, ומי שגורם לניצחון הוא – הקב"ה, התוצאה תהיה: "ונתנו ה' אלוקיך בידיך". אחת מעשר הזכירות אותה אנו מזכירים בכל יום: "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל" – כל הניצחונות על ידי הקב"ה.

רבי אברהם אזולאי: בעל "חסד לאברהם" עונה שתי תשובות לשאלה מדוע הביטוי: "כי תצא" בלשון יחיד, והמלה "אויביך" בלשון רבים"

  • ישנם שני אויבים: האויב בעולם הזה והשר שלו בשמים כמו שרו של עשיו אתו נלחם יעקב. רק לאחר שהשר בשמים מושפל ע"י הקב"ה, יכולים לנצח את האויב בשר ודם. לכן הביטוי "אויביך" בלשון רבים, ועל היחיד לצאת נגדם, ולכן "כי תצא" בלשון יחיד.
  • עלינו לדעת שהאויבים החיצוניים בעולמנו, שואבים את כוחם מהאויבים הרוחניים היות וכאשר האדם עושה עבירה, יוצר לעצמו קטיגור – מעין מלאך חבלה. כאשר חוזרים בתשובה, יוצרים סניגור – מלאך טוב המנטרל את המלאך הרע. התוצאה אז – "ונתנו ה' אלוקיך בידיך".

רבנו "אור החיים" הק' עונה לשאלה מדוע נאמר "ושבית שביו", ולא נאמר "ושבית אותו" כך: למרות שמבחינת יחסי הכוחות בין ישראל לגויים, היינו אמורים להיות "שביו" – בשבי שלו חלילה "אף על פי כן, ושבית. ומזה עיניך תחזינה, כי ה' הוא הנותנו לפניך – ולא כוחך ועוצם ידך עושה חיל" כדברי קודשו.

החיד"א- רבי יוסף חיים אזולאי: "כי תצא למלחמה על אויביך" – סופי תיבות: אהליךהניצחון במלחמה, רק כאשר עם  ישראל עוסק בתורה המכונה – "אהלך", בבחינת הכתוב: "מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל".

          "וראית בשביה – אשת יפת תואר" (דברים כא' י'א)

בירורי ניצוצי קדושה –  בגרים על פי רבנו "אור החיים" הק'.

רבינו "אור החיים" הקדוש שואל מספר שאלות.

  1. מדוע ביציאה למלחמת רשות, התורה מתירה אישה נוכריה? הלא גם במלחמה עלינו לנהוג לפי התורה? והוא מביא לכך סיפור מן הגמרא "מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשת איש ונהיה חולה אנוש מזה. הרופאים אמרו: חייו תלויים באותה אישה, חכמים אמרו: ימות אותו אדם, ולא תיבעל לו"
  2. מדוע כתוב "וראית בשביה אשת יפת תואר", במקום "כי תראה".

 3."ושבית שביו" ולא נאמר ושבית אותו".

רבנו "אור החיים" הקדוש מסביר את פרשת "יפת תואר" ע"פ תורת הח"ן בכך שכאן מדובר בגויה שבשורש נשמתה היא שייכת לעולם היהודי, והייתה שבויה אצל הגויים בעקבות חטא אדם הראשון ע"פ הקבלה, דבר המסביר איך נשמות יקרות כמו רות המואביה שמזרעה יצא דוד המלך ומלך המשיח, וכן גדולי תנאים שיצאו ממשפחות גרים  כמו: אונקלוס, שמעיה ואבטליון, רבי עקיבא, רבי מאיר, וכדברי הגמרא: "מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים…, מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק" (סנהדרין צו' ב'). בימינו, גרים רבים לומדים תורה.

זהו הסוג הראשון של נשמות יקרות שהיו שבויות אצל הגויים וחוזרות לעם ישראל ע"י גיור.

הסוג השני הוא: נשמות העומדות בפני עצמן בתוך הסיטרא אחרא וצריך להפרידן מהגויים, דוגמת רבי חנינא בן תרדיון שהיה מעשרת הרוגי מלכות ונשמתו הייתה דבוקה אצל שכם בן חמור, וכדברי האר"י הקדוש על הפסוק: "והארץ הנה –  רחבת – ידיים…" המילה  ר-ח-ב-ת = רבי חנינא בן תרדיון. כלומר, נשמתו הייתה מעורבת בקליפת שכם בן חמור, ולכן ההשגחה העליונה סובבה שהוא יקח את דינה בת יעקב היות והחלק הטוב שבנשמתו רצה להדבק בשורשה שהיה אצל דינה, ולכן נאמר: "ותדבק נפשו בדינה" (ברא' לד), ואף עשה ברית מילה.

רבנו "אור החיים" הק' מסביר את הפסוק כך: יפת תואר = נשמה קדושה, שהייתה קשורה בגוים.  "וחשקת בה" = חשק בה – בנשמתה ולא בגופה.

הספרי אומר שבמלחמת רשות, יצאו רק צדיקי הדור שיכלו להבין בנסתרות, היות והם היו שלוחי מצווה שכידוע אינם ניזוקים לא מן הפורענות ולא מן החטא. 

 "וגילחה את ראשה": שע"י כך תתכער בפניו ולא יחשוק בה. ואם בכל זאת יחפוץ בה, סימן שהיא נשארה עם קדושתה וכך תהיה לו לאשה. לעומת זאת אם אינו חפץ בה, סימן שנסתלקה ממנה נשמתה הקדושה ונשארה רק עם  נפשה הבהמית, ולכן נאמר: "ושלחתה לנפשה…".

"שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך". (דברים כב')

        ניצוצי קדושה בלימוד תורה לשמה ע"פ רבנו יוסף חיים – ה"בן איש חי".

ההילולה ה- 106 של "בן איש חי" – יג' אלול תרס"ט  (1909- 1834).

ב-ן  א-י-ש  ח-י: (נוטריקון)   =  בן נולד – איש ירא שמים  – חיים יוסף.

 ספריו הקדושים: בן איש חי, עוד יוסף חי, רב פעלים, בן יהוידע, מקבציאל וכו'.

הם נקראים על שמו של "בניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מקבציאל" שר צבא

שלמה וראש הסנהדרין, היות ובביקורו בציונו שבצפת, הרגיש הארה  מנשמתו.

רבנו "הבן איש חי" שכאמור יום ההילולה שלו ב-יג אלול, מסביר את הפסוק כך: ע"י לימוד תורה לשמה יכולים  לברור ניצוצי קדושה. לעומת זאת, אם לא לומדים תורה לשמה –  לא זוכים לבירור ניצוצי קדושה.

ולהלן דבריו הקדושים כפי שהם מתיישבים בפסוק:

"שלח תשלח את האם" – אם תלמד את התורה בפיך וגם מתוך מחשבה לשמה, בבחינת "שלח תשלח". פעם – כנגד המחשבה, ופעם –  כנגד הלימוד בפה.

התורה נמשלה לאם ככתוב: "כי אם לבינה תקרא" (משלי ב' ג' ). אל תקרא – אם – בחיריק, אלא אם – בצירה. (ברכות נז א'), ואז התוצאה תהיה: "הבנים תיקח לך" – אתה זוכה בבנים שהם ניצוצי קדושה.

 "למען יטב לך": רומז לשכר בעולם הבא.  "והארכת ימים": בעולם הזה. שנזכה להגות  לשמה.

התורה מתחילה באות ב' היות ולפני הלימוד, עלינו להתקשר לקב"ה ע"י האות א = אלופו של עולם.

שבת שלום – משה שמיר

לע"נ א"מ זוהרה בת חניני. חניני בת מרים. עליה בת מרים. חניני בת עליה. בתיה בת שושנה. אמו"ר רבי יוסף בר עליה. רבי אברהם בר אסתר. רבי מסעוד אסולין זצ"ל.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

אוגוסט 2015
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר