צדיקי מרוקו ונפלאותיהם – י. בן עמי – רבי דוד הלוי דראע

רבי דוד הלוי דראע

רבי דוד הלוי דראע

יהודי הסביבה נהגו לעשות מחייא. המושל שם אסר עליהם זאת. לי היה רשיון כדי לעשות. קיבלתי אותו מהפחה אל גלאווי בליל ההילולה של ר׳ מאיר בעל הנס, אז היה אסור לעשות מחייא. יהודי אחר הביא מאתיים ושמונים ליטר מחייא. קניתי את זה ממנו. היה לי חדר בהר מרוחק כששים מטר. הסתרתי שם את המחייא וכיסיתי אותה בתבן. אותו אדם שהלשין עלי, הלך למושל ואמר לו שיש לי מחייא ומסר לו על מקום המסתור.

 סגנו של המושל בא אלי. ביקשתי ממנו שיבוא אתי למקום. לפני זה אני החבאתי את בקבוקי המחייא בגינה שלי, ומילאתי את אותו חדר בכלי עבודה. פנו ליצחק אלמליח וביקשו ממנו שיראה להם את דוד אוחיון בן-זואה. הם חשבו שאני אדם חשוב ובעל קומה. באתי. אמר לי המושל: מה עושה הצדיק לאנשים? עניתי לו: כל מי שסומא מתחיל לראות, אשה עקרה, או אם שבנים שלה מתים, נשארים בחיים כשהיא מבקרת כאן. גם לי קרה כך. סיפרתי לו כל מה שקרה לי. ביקש שאני אראה לו את בית-הכנסת. העליתי אותו וראו את הנס של ר׳ דראע הלוי. הוא בא לבקש נס מהצדיק. הוא היה מבקש לעשות צרות ליצחק אלמליח.

העליתי אותו לבית-הכנסת ואז אמרתי בליבי: או ר׳ דראע הלוי! הנה באתי לבקש ממך, אלהא דר׳ מאיר ענני. יא באבא ר׳ דראע הלוי! ומה עוד שאני ציוויתי לכל העניים שיישארו שם וכשאני אקרא בקול: וֹיוַה ר׳ דראע הלוי, שגס הם יענו אחרי: ויוה רבי דראע הלוי, ״זכותו תעמוד לנו ולכל ישראל אחינו״. ירד וראה את הקופות. הסברתי לו. אמר לי: אתה יודע שאשתי עקרה, אולי הצדיק יתן לה בן? אמרתי לו: אתה מושל עשיר מאוד, תביא שור וכן סולת. שחוט את השור, ועם הסולת נעשה כוסכוס. תן לי אלף פראנק כדי להביא מחייא ואחלק הכל לעניים. הוא ענה שזה אסור להביא מחייא. עניתי לו: סליחה, כאן אין איסור, ואז ענה ואמר לי: יש לך מאתיים ושמונים ליטר מחייא, אתה תראה לי איפה הם ואני… ראה הנס שהצדיק עשה למעני

היה יהודי בשם מלול, הוא היה עושה מחייא בדמנאת באופן חוקי. הלכתי והבאתי ממנו שמונים ליטר. קניתי בדמנאת והראיתי לו את הקבלות. שאל אותי: כמה אתה מוכר את המחייא? עניתי לו שהמחיר הרשמי הוא ארבעה ריאל אבל מי שרוצה לתת יותר נותן. שאל אותי: מי אתה? מה תפקידך? עניתי שאני ה׳מוקדם׳(השומר) של הצדיק דוד דראע והוא שקרא לי לכאן. נתן לי בנים שנשארו בחיים. אמר לי: האם הוא יכול לעשות שאשתי תלד? עניתי לו שכן, אם יעשה כל מה שאני אבקש ממנו… העליתי אותו לקבר הצדיק. מסר לי אלף פראנק. בצאתו ביקשתי מהעניים שיגידו: ויוה רבי מאיר בעל הנס ור׳ דוד הלוי. באו השוטרים וביקשו ממני שאני אענה למושל של האיזור הנמצא בדאר המכזן. חשבתי שאולי אינו רוצה לאסור אותי כאן בצדיק, שאולי בדאר המכזן הוא רוצה לאסור אותי. עליתי לעץ הצדיק, הדקל, ותפסתי את הדקל ואמרתי: באבא לוי, אני תמיד שר ואומר שזכותך רבה מאוד, מי שבא לר׳ דראע הלוי אף פעם לא יפחד ומי שנשען וסומך עליו. הלכתי אל המושל. אמר לי: הנה יושב כאן איש הטוען שלקחת לו אדמה עליה בנית בית-כנסת. אתה צריך להישפט אצלי בדמנאת. עניתי שאני מסכים. אמרתי לו שיזמין אותי לאחר ההילולה, אחרי חג שבועות. אותו מוסלמי אמר שלקחתי לו אדמה. הוא מכר לי חלק ואני הוספתי וזה ברשותו של הפחה. הלכתי ל׳קפטיין׳ ואמרתי לו שהצדיק הוא שביקש ממני לבוא, וגם הפחה אל גלאווי מפני שאני שומר על הר המלח שלו. עליתי אל קבר הצדיק ואמרתי: איך זה שרוצים לאסור אותי לבנות חדרים? הראה לי את הזכות שלך. אז חלה המוסלמי. חלה. הצדיק עמד עליו שיבוא לתת לי את המקום חינם כי אני הסכמתי לתת לו אלפיים ריאל ועכשיו קיבלתי חינם. אפילו הוסיף אבנים וחומרים אחרים. אז בניתי את החדר הראשון.

פעם הופיע הצדיק בחלומי ואמר לי: מדוע לכולם בנית חדר ולי טרם בנית? קום בנה לי ליד הדקל. למחרת התחלנו לבנות ואז מצאנו את הקבורה של הצדיק. אף אחד לא ידע את מקומה של הקבורה. איך עשיתי כדי למצוא אותה? כאשר הפרדנו בין הגבולות, התחלתי לחפור ליד הדקל שלנו, כי הצדיק אמר עשר אמות מהדקל, כך גזר פעם המלך. אז גם אני התחלתי לחפור לפי הגבולות האלה. חפרתי, רציתי לחפור יסודות ולא מצאתי על מה לבנות. אז מצאתי את הקבורה של הצדיק, אבן, עליה כתוב: ר׳ דוד הלוי ממגורשי סביליה, תאריך אולי 5050 או משהו אחר. לפי מה שכתוב רשום שהוא נפטר מלפני 550 שנה. אז כשמצאתי את הקבורה לא ביקשתי את עצתו של יצחק אלמליח. שחטתי פרה. במשך שנה קשרי עם י״א היו קרים, הוא כעס עלי ואמר איך מצאתי את הקבורה של הצדיק ולא שלחתי לו שיבוא. בא ר׳ יצחק אחר ואמר שאין מה לבקש מדוד בן-זואה. רק הצדיק ואלוהים נתנו לי את הזכות הזאת למצוא את הקבורה, וזה בגלל העבודה והטיפול והשמירה על הצדיק. אין לכם מה לבקש ממנו. אז התחילו לשלם לי ריאל אחד ביום. קיבלתי רבע ההכנסות של בית- הכנסת. כאשר ראה יצחק אלמליח שנכנס הרבה כסף, אמר לי: אל תעשה רע לצדיק, הצדיק נתן לך בנים שחיים, ואז קבעו שאקבל שלושת אלפים ריאל לחודש כדמי שמש, וכך במשך שלושים ושש שנה.

אשתו של המושל הצרפתי שהיתה עקרה ילדה בן והוא נתן לי אלף ריאל וערך סעודה גדולה. הניסים של ר׳ דראע הלוי רבים. עליו השלום. אשתי היתה הרה. ילדה בן בצדיק. הצדיק עצר אותו ברחמה שמונה עשר חודשים. הלכתי אל אברהם אלכטאט, אמר לי שאם אני רוצה שהילדים שלי יישארו בחיים עלי לעשות כפרה עגל ועגלה. אם זה בן ימות העגל, ואם זה בת תמות העגלה כדי שתישאר בחיים. וכך היה. הבת שלי נשארה בחיים והעגלה מתה ונשאר העגל. אז בקשר לאשתי שהתינוק נשאר עצור ברחמה במשך שמונה עשר חודשים, העגל נשאר, השמין עוד במשך תשעה חודשי ההריון. זאת אומרת, עשרים ושבעה חודשים. העגל נהיה שור. באו כמה אנשים, רצו לקנות את העגל הזה. אף אחד לא היה מסוגל לנגוע בו אלא אני, ובתי תיתי. אני לא הייתי בבית. אשתי היתה עם צירים וקראו לבתי תיתי. תפסו את העגל, שחטו אותו ואמרו לי שיצחק אלמליח שחט את העגל. ביקש ממני שלא אכעס. אמרתי לו שקניתי אותו בשלושים ריאל וזה עשרים ושבעה חודשים שאני מגדל אותו. אמר לי: הנה שלוש מאות ריאל. שחטנו אותו ובאותו יום ניצלה הבת שלי.

  • נס שקרה ליהודי בשם יצחק אבוטבול מבזו. אני נכחתי.

הוא בא לצדיק אני ריפאתי אותו. לא אני, רק הצדיק. הוא היה סובל מפצע רע על עורפו וגם על ליבו. הביאו אותו מבזו לרופא בדמנאת שם הוא רגיל לבוא להילולה. כשהייתי בדמנאת אמרתי לו: למה לך צרות? שכחת את הצדיק ר׳ דוד הלוי ובאת לרופא? קחי אותו [הוא פונה לאשת החולה] לצדיק ואם לא יבריא, אתן לך מה שאת רוצה. ואמרתי לה שבזכותו של הצדיק, אני אבטיח לבעלה שהוא יבריא. ראית את הנס הגדול הזה בצדיק? הציל אותו בקיצור. הביאו אותו לצדיק. בלילה חלמתי חלום עם הצדיק. אני מורח לו בשמן מהכוס של הצדיק. למחרת היום, ביקשתי ממנו שיקנה לי ליטר שמן. הביאו אותו. התחלתי למרוח את הפצעים. לאחר כמה ימים הפצעים התפוצצו. התחיל לצעוק. עליתי לצדיק והתחלתי לנענע את הדקל ואמרתי לו: באבא הלוי, אתה הראית לי את התרופה, הנה היהודי גוסס, הנרות שלך כבים. אנו אומרים בפיוט:

׳כממאל אל חאזא                                                 הוא גומר כל דבר

 רא תזיה אננאס ובלמעננא                                    אנשים באים אליו ובכוונה

כא ידבחו עליה חמשה תיראן ומיאת מעאז                שוחטים חמישה שוורים ומאה עזים

ר׳ דוד הלוי כממאל אל רזא׳.                                 ר׳ דוד הלוי השלים את הבקשה.   

הו צדיק! מלא את משאלת היהודי מפני שהבטיח לתת פרד ומאה ריאל, בשם אלוהים ובשם הצדיק. היהודי הבריא כאילו טיפלו בו. לא עשה ניתוח לפצעים שלו, כי ביקש ממנו הרופא לנוח ולעשות ניתוח. לא יצא מהצדיק עד שהיה בריא ושלם. אחר-כך הוא הביא שלושה שוורים, היה עשיר, שני כבשים וישבנו חמישה-עשר יום, ובא גם בהילולה וישב שם חמישה-עשר יום נוספים, עד שנולדו לי הבנים. מאז, כל שנה הוא בא ומתחיל לעבוד את הצדיק עליו השלום.

היה יהודי בשם דוכו אלגרבלי ז״ל מנטיפה. באיזור הצדיק היו רק עצי-בר. כאשר התחילו אנשים לבוא התחלנו לבנות. באתי ליצחק אלמליח ואמרתי לו שבמקום העצים האלה אולי נבנה בתים, שורה של בתים. עכשיו התחילו אנשים לבוא לפי התעמולה, באו מקזבלנקה, מכנאס, פאס, מכל מרוקו. אם לא נבנה בתים איך יבואו ללון אנשים… יהודי אחד בשם דוכו, בנו התעוור. בא ונדר שאם בנו יבריא, הוא יבנה בית בצדיק. הבן לא הבריא. הצדיק אמר לדוכו: קום עשה את המצווה. אני הייתי אז חופר את היסודות לבית. היהודי הביא לי קמח, שישה ק״ג אגוזים, מחייא. אמר לי: דוד, אין לך זכות לשים את הידיים שלך שם. בוא איתי ונעלה שנינו לדקל של הצדיק ותראה שאתה תתחיל להאמין לי. עלינו לדקל של הצדיק, עליו השלום. שם סיפר לי את החלום ובעל כורחי בניתי לו בית. הוא הראשון. הוא הביא את כל החומרים והפועלים מנטיפה. אנחנו נתנו לו רק את האדמה חינם. יצחק אלמליח לא היה מקבל דמי אדמה בשנה של רעב, בשנה בה אכלו אנשים אורז וגריסי שעורה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

אוגוסט 2015
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר