תולדות חייהם של חכמי הספרדים ועדות המזרח -שמעון ואנונו

רבי אברהם אנהוריארזי הלבנון

אב״ד ור״מ דק״ק צפת, מת שם ברעש בשנת תקצ״ז, בספר קול עגב ח״א דף ע״ו ע״א ־ ע״ז ע״ב ובספר כסא שלמה, דרוש ו׳ לתשובה [ושם: נהודי].

מפתח ההספדים, עמוד 1

רבי אברהם אנסיכי

רב גאון מפורסם. רב בדמשק. נפטר כ״ה שבט תרי״ח.

רבי אברהם אסולין

 רב ומורה צדק בעיר מראקש שבמרוקו, חי במאה השישית. הוא חתום ראשון על פסק דין בשו״ת ״שופריה דיעקב״ סימן ל״ד, וחתומים עמו הרבנים דוד צאבח, מימון פינטו ורבי אליעזר חזאן זצ״ל.

רבי אברהם אספניא

רב גאון מובהק. מופת דורו. רב בשאלוניקי. נפטר שצ״א [1631].

רבי אברהם אפומאדו

שמו של חכם זה נזכר בשו״ת המבי״ט בתשובה סימן רנ״ג.

רבי אברהם אציני

מחכמי ורבני צפרו. תלמידו של הגאון רבי שאול אביטבול. נכנס לרבנות עם רבי שלמה אביטבול, שניהם חתמו על פסק דין עם רבי שאול אביטבול זצ״ל. רבי אברהם היה גדול בתורה ובמעשים, ראש לחברת גמילות חסדים, וזהיר במצות בקור חולים מאוד. ענו ושפל רוח ובעל מדות טובות. בשנת תקכ״ו חתם יחד עם רבו כאחד מדייני העיר.

רבי אברהם אצלאן

נולד בשנת תרט״ז [1856] ולמד במדרשו של רבי יצחק נכדו של רבי ששון מרדכי. הוסמך לרב, ולימים היה מחכמי ורבני בגדאד. שימש במשרת חכם באשי אחרי רבי ששון כ׳צ׳ורי, כעבור שנתיים נתוצ״ב] בוטל תואר זה ובראש קהילת בגדאד עמדו מעתה ״ראש הרבנים״ ו״ראש הקהילה״. רבי אברהם נתבש״ם בשנת תש״ח [1948] בן תשעים ושתים שנה. חיבר ספר ״סדר מעשיות״ תרכ״ד.

רבי אברהם ארגואיטי

מרבני אוק׳י שבטורקיה. בנו הוא הגאון העצום רבי יעקב ארגואיטי זלה״ה מחבר ספר ״ירך יעקב״ ו״זכר עשות״. בהקדמתו לספרו ״ירך יעקב״ [איסטנבול ת״ש] הוא מתאר את אביו: ״החכם השלם הדיין המצריך… ובשער הספר כתב רבי יעקב: ״אבי עט״ר הר׳ הצדיק המנוח הוא ניהו רבי אברהם ארגואיטי מ״כ״.

רבי אברהם ארדיט

הגאון הגדול החכם השלם והכולל רב ועצום רבי חיים אברהם ארדיט זצ״ל מחכמי ורבני איזמיר. נולד בשנת תצ״ה [1735]. בספר מטה אפרים״ לרבי אפרים ארדיט שנדפס בשנת תקנ״א חובר לסוף הספר קונטרס לרבי אברהם ארדיט, ובראש הקונטרס כתוב בזה הלשון, זה נמצא כתוב מאת החכם השלם סיני בקודש מתנהגבחסידות כמה״ר חיים אברהם ארדיט ז״ל בן אחיו של הרב המחבר ז"ל ממה שחידש בימי חורפו בלומדו עם רבו הגאון בעל שער המלך ז"ל, והן בעוון עודנו באבו נקטף ודין גרמא להדפיסו מאשר נמצא לו לעשות נחת רוח שיהיו שפתותיו דובבות, עכ״ל. ובגוף הספר מביא רבות ממה ששמע מפי רבו וממה שראה בכתבי רבו, עיין בהלכות לולב פ״ח ה״י, והלכות אישות פ״ג ה״ג, ופ״ה ה״י, ורוב דבריו וגם  הרבה ממ״ש בסתמא נמצאים בספר שער המלך, וכן ישנם דברים שמביא שאינם בשער המלך, ונראה שלא ראה לספר שער המלך כלל שכנראה שחלה ונפטר ומחמת זה הוסיפו לו שם חיים, ונ"ל שדרוש ב׳ להספד בספר ״דרך השער״ שנכתב שם לרבי אברהם ארדיט הוא ניהו.

ראיתי לנכון לברר קצת בנוגע למשפחת ארדיט כפי שיוצא בספריהם שנוגע לעניננו, והוא שרבי אברהם ארדיט היה אביהם של רבי אפרים ארדיט בעל ״מטה אפרים״ כמו שכתב רבי חיים מודעי בהקדמה למטה אפרים, ואביו נמי של רבי יצחק ארדיט כמו שכתוב שם. בנו של רבי יצחק הוא ניהו רבי [חיים] אברהם ארדיט תלמיד השער המלך, ובנו השני [חיים] משה שעליו דרש השער המלך בדרוש א׳ לנשואין, והוא ניהו הגביר שהגיע אליו ספר ״משפט צדק״ ח״ג שהיה בידי השער המלך והביאו רבי משה ארדיט לר״י מאיו, ובנו השלישי הוא רבי שמואל ארדיט שמספידו השער המלך בדרוש י״ג להספד [ונלב״ע י״ז ניסן תקנ״ב יע״ש ובדוושי ו״א ארדיט דרוש הי], והראיה לזה שרבי אברהם ארדיט תלמיד השער המלך מספיד לרבי אפרים ולרבי שמואל ולשניהם קורא דודי, ומסתבר הוא שמה שמספיד השער המלך בדרוש א׳ לרבי אפרים ארדיט בשנת תקי״א ובדרוש ג׳ בתשלום השנה לרבי אפרים ארדיט, אין זה בעל מטה אפרים דהא נפטר בט״ו תשרי תקכ״ח כפי שהובא במצבות חו״ר אזמיר, וכן רבי אברהם ארדיט כשמספידו מציין בתשלום השנה כ״א אלול תקכ״ח, ואפשר שרבי אפרים שמספיד שער המלך בשנת תקי״א זהו זקיני שמזכירו השער המלך בהקדמתו לשטמ״ק על ב״ב ונזיר שהדפיסם בליוורנו, ותמוה קצת שבהספד לא כותב עליו זקיני, ואפשר דאחר הוא או שאחר כך נהיה זקינו מצד אשתו או כה״ג, והנה גם בעל שרשי הים מספיד לרבי אפרים ארדיטי בתשלום השנה ספר וירא [שזה לערך ט״ו חשו!] שנת תקכ״ט, וצ״ב אי כונתו לבעל מטה אפרים וכיון דלא יכל לדרוש בחול המועד סוכות דחה דרשתו לט״ו חשון, או שכונתו לר״א אחר שקוראו ר״א ארדיטי, ואולי זהו זקינו של השער המלך שגם מסתבר נמי שלאח השלישי רבי יצחק שדרש בנשואי בנו משה, דרש נמי בהספד על בנו ר״א הוא ניהו רבי אברהם תלמיד שער המלך, ואין ראיה מסדר ההספדים שחזינן שם שאין הזמנים הולכים לפי סדר הדרשות, וכן הרבה מהרבנים דרשו דרשה על כמה רבנים שנפטרו בזמנים שונים ומש״ה נמי בעל שרשי הים הספיד לרבי אברהם הנ״ל ואותה דרשה דרש על החיד״א בשנת תקס״ו, ומסתבר לי שרבי אברהם ארדיט תלמיד שער המלך נפטר בסביבות שנת תק״ל שהרי מזכירו לבעל בתי כהונה שקיבל ממנו, ומצד שני מביאו לרבי יוסף חזן שהיה צעיר מאוד שהרי נולד בתק״א, וכן אינו מזכיר לספר שער המלך של רבו כלל, ואף על פי שבהלכות נדרים פ״א ה״א כותב: ושמעתי מקשים משם הרב הכולל כמהר״ר חיים מודעי נר״ו, אין הכרח דאיירי אחרי שנת תקל״ו שהתקבל רבי חיים מודעי כרב הכולל באיזמיר, אלא היה מפורסם בגדלותו ומש״ה נמי כתב שמעתי, וכן מציגו שם בה׳ מאכ״א דגם או״י אשכנזי כותב הרב הכולל אף על פי שלא היה כן במשמעות של רב העיר, יע״ש היטב בה׳ נדרים ובהגהת המגיה, כנ״ל. ועיין בספר ״נר יצחק״ לרבי ניסים יצחק ארדיס שיצא ע״י ״אהבת שלום״ שהאריכו בביאור תולדות משפחת ארדיט, וחלק ממ״ש הכא נלקט מהתם. [ובכתיבת התולדות בכללותם הסתייעתי בספרי הוזיד״א, בספרי ר׳׳י מאיו, ובספרי ר״י חזן, וכן בתולדות הוזבי״ף, ועוד]. רבי חיים אברהם נפטר בשנת תק״ל [1770].

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוקטובר 2015
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר