עליית יהודי האטלס-יהודה גרניקר

בשעה 11.00 הגיע לנמל יהודה ברגינסקי, חבר הנהלת הסוכנות וחבר הכנסת חזני. מר ברגינסקי שאל את אנשי דמנאת, על ידי מי הוקם ארגונם ומי היה הראשון שטיפל בהם. הם הודו כי היה זה מר גרינקר. לעומתו טען חבר הכנסת חזני שאין זכות למנוע ממישהו ללכת למקום שהוא רוצה בו. ובאם אנשים אלה החליטו שהם רוצים להיות במשואה צריך להעבירם לשם. הוא גם איים לצאת בהתקפה ציבורית בכנסת, ובכל דרך אחרת.

אחרי דיון ממושך סוכם להעביר האנשים למקום ניטרלי – לשער העליה. שם ישארו עד אשר תיפול ההכרעה, לאחר בירור שיתקיים בהנהלת הסוכנות.

עוד באותו יום הועברו רוב אנשי דמנאת לשער העליה. למחרת היום הופיע " הצופה " בכותרת רעשנית כי הסוכנות ניסתה להעביר עולים דתיים לחרובית בניגוד לרצונם. המאמר היה מלווה בדמגוגיה זולה. למחרת הוצא בשמנו " גילוי דעת " על נסיונות החטיפה וציד נפשות הנעשים על ידי אנשי הפועל המזרחי.

בכך לא נסתיימה המערכה. הפועל המזרחי החליט כנראה להרחיב את פעולתו מבלי לברור באמצעים. חיפש ומצא. הארגון מאיית בוגמאז עלה על הקרקע ב-22 במאי. חגיגת העליה על הקרקע אשר עמדה להתקיים ב-24 בחודש זה ואשר הוכנה לכל פרטיה, בוטלה בגלל מותו של י. א. וולקני.

למחרת היום הופיעה משלחת ממושב עוצם בפני חנוך הילמן ובראשה מסעוד יפרח ותביעה בפיהם – להוציא את המדריכים מהמושב. כפעולה משלימה הופיע מאמר בעמוד הראשון ב " הצופה " : " מתיישבים דתיים במושב עוצם, בחבל לכיש, מפגינים ותובעים להעבירם למושב של הפועל המזרחי " המאמר היה מלווה גוזמאות, עלילות שווא והסתה שלוחת רסן.

אנחנו החלטנו לא להיכנע לסגנון זול זה שאנשי הפועל המזרחי מעוניינים לגרור אותנו אליו. יצחק קורן העביר אליך קטעי העתונים הנוגעים לפרשה זו. לדעתנו הפועל המזרחי פתח במערכה זו משתי סיבות :

1 – להופיע בקרב הציבור הדתי לקראת הבחירות, בשם המלחמה למען הדת.

2 – לתבוע מם המחלקה להתיישבות יותר מקומות להתיישבות, למעלה מן האחוז שהוקצב להם – קרי עשרים אחוז.

אנחנו מצידנו משתדל שלא להכניס העולים לקלחת מפלגתית כפי שרוצה לעשות זאת הפועל המזרחי "

גרשון צוקר.

בתאריך י"ג בסיון תשט"ו 3.6.55 כותב לי יצחק קורן :

" בוודאי קיבלת את מכתבנו מ-26 במאי, בו פרטנו לך את פרשת תעלולי הפועל המזרחי, ואתה יכול להיות סמוך ובטוח שידענו לענות בצורה תקיפה של דברי ההשמצה.  השתמשנו בהסברת העניינים בכל החומר אשר שלחת לנו וגם במכתבו של עמוס רבל.

אחרי מעשי הפיתוי סרבו 27 משפחות מדמנאת לעבור לחרובית ואז העבירו אותם לשערי העליה. פירצה דומה נעשתה בארגון אשר עבר לעוצם ( לכיש א' ). חלק מן המתיישבים הוסת והאנשים השתתפו בהפגנה בתל אביב ובירושלים בפני המוסדות.

אחרי התגובה החריפה של התנועה, החלטנו לברר בעצם מי רוצה להצטרף להפועל המזרחי ולהעבירם לשם כי הנקודה תישאר צמודה לתנועת המושבים. בימים אלה תצא משלחת כדי לעשות המיון בעוצם. למותר להדגיש את הרעל וההרס ששיטות כאלה בהן נוקט הפועל המזרחי עלולות להכניס בקרב העולים. בימים האחרונים הם נרתעים מפני דעת הקהל.

אני מצרף בזה קטע מפגישת העתונאים שקיימנו בעניין זה. בלי להיכנס לפרטים ברצוני להגיד לך שאם כי עלולים אנו להפסיד כמה משפחות, חשוב לנו וברור שהמערכה הציבורית ומעמדנו בקרב ההתיישבות לא יתערער ".

יצחק קורן.

בקובץ עשור למושבי העולים, מסכם יצחק קורן הפרשה בזו הלשון :

" עם התחלת ביצוע מפעל העליה של תושבי כפרי ההרים שבמרוקו, התחילו נציגי הפועל המזרחי – תחילה במרוקו ואחר כך במרסיי – בפעולה לפתות את עולי הכפרים מהאטלס שלא להצטרף לתנועת המושבים, בנימוק כי במסגרת זו לא יובטחו להם השירותים הדתיים, וכי בשל כך עליהם לתבוע את העברתם למושבי הפועל המזרחי.

הסתה זו אם כי רק קבוצות קטנות נתפסו לה, השפעתה הייתה הרת סכנות משום שהוכנסה ללבם של העולים מהאטלס הדעה, כי לרגל ציד הנפשות שהוחל סביבם, נוח יהיה להם לבוא למוסדות בכל מיני תביעות ודרישות.

עולים שקטים אלה, ספוגי הכיסופים לגאולה זועזעו עד עומק נפשם למראה השיטות אשר בהן נקטו נציגי הפועל המזרחי במרוקו. הדבר הגיע עד לידי כך שסוכם לפנות לרב הדיין במראכש שיפסוק אם מוצדקת ההסתה המנוהלת נגד תנועת המושבים, ובשם הדת כביכול.

למרות פסק דינו של הרב נגד מעשיהם של אנשי הפועל המזרחי הוסיפו אנשים אלה בדרך הנפסדת שהתחילו בה…והדברים הגיעו לשיא, בהתנהגותם עם אנשי דמנאת, בנסותם לפלג את הארגון עוד במרוקו על ידי נציג תנועת המושבים.

בנמל חיפה שידדו מערכה על 27 משפחות מדמנאת ושלחו תועמלנים במדי משטרה להסית העולים עוד לפני רדתם מהאניה. לארח פרשת עולי דמנאת באה פרשת אנשי עוצם בלכיש. שלושה ימים בלבד לאחר הגיעם למקום התיישבותם, כבר ידעו מתיישבי עוצם, מושב המשתייך לתנועת המושבים, להגיע " בכוחות עצמם " לתל אביב ולהפגין לפני משרדי הפועל המזרחי לשם הצטרפותם והעברתם לתנועה זו.

הגיעו הדברים עד כדי כך שאחד המפגינים הרים כלי עבודה והכה בו את המדריך. וכל זה רק שלושה ימים להגיעם ארצה "

( הערה אישית שלי – הנה כי כן אנו עדים מאין באו זרעי הפורענות שהודבקו להם בצדק או שלא בצדק על ידי הציבור הוותיק בישראל. מעדה שכונתה על ידי יצחק קורן במכתבו " עולים שקטים אלה " עד להבאתם, מיד, שלושה ימים לאחר בואם ארצה, לאנשים אלימים, וזאת בשם המפלגה, הדת, הכסאות ורכיבה מכוערת על גבם של עולים תמימים מעדה שקטה ותמימה. אלי פילו )