רבי עמרם בן דיוואן זצוק"ל-הרב אלעזר עטיה
הנוצרית חולת הנפש מכזה-בלנקה
בית הכנסת על שם הצדיק רבי עמרם בן דיוואן
יהודי אחד מבני מלאל ושמו יאמין סיפר על:
יהודיה מאמינה שגרה ברובע היהודי בכזה־בלנכה. ושמה גב׳ לוסיין היא היתה גרה בשכנות למשפחה נוצרית. למשפחת הנוצרים היתה בת יחידה שאחז אותה שיגעון, . ומרוב מחלתה שסווגה כמחלת הנפש הקשה ביותר.
השכנה הגב׳ לוסיין יעצה לשכניה הנוצרים, ואמרה להם, שבקרוב יתקיימו החגיגות של ל״ג בעומר ואם הם מסכימים להתלוות אליה יחד יעלו לקברו של רבי עמרם בן־דיוואן וסיפרה להורי הנערה על כמה נסים ונפלאות אשר ראתה, כי כל שנה היתה מבקרת בקבר הצדיק.
אביה לא היה לו נוח כפקיד בכיר להכניס בתו לבית חולים לחולי נפש, מיום ליום מצב בת השכנים הלך והחמיר, והיא היתה בכל ביקוריה אצלם משכנעת אותם לבוא עימה, והיתה מעודדת אותם להסכים, בסך הכל זה יהיה כמו טיול של כמה ימים, והיתה כל פעם מספרת על מקרה של נם שראתה במו עיניה, וסיפרה להם שישנן משפחות שאחד מקרוביהן היה חולה, ונסעו ובילו לפעמים שבעה ימים במקום ומצפים לישועת השם באמצעות הצדיק רבי עמרם.
כשראו ההורים שלבתם יהיה קשה להטלטל למרחק רב ולחיות בתנאים קשים ובלתי נסבלים דחו הרעיון.
השכנה לא ויתרה והציעה שהיא מוכנה לבד להסיע את הבחורה המשוגעת ולטפל בה אישית, וכשההורים ראו ששכנתם אינה מרפה מהרעיון שוכנעו וקיבלו עליהם להתכונן לקראת הנסיעה.
האב היה פקיד בכיר ובעל רכב פרטי חדש, זה היה בשנת 1974, נסעו והגיעו למקום, התמקמו באוהל שהושאל להם כשהם חונים מול הצדיק.
היו במשך כמה ימים מבלים עם בתם שמצבה לא השתפר אלא להפך, היו יהודים שטיפלו בה והיו מדרבנים אותה לקבל אה מרותם של אלה שהביאו אותה ע״י הקבר, נתנו לה לשטוף פניה במים מקודשים שנשארו יממה על ערימת האבנים שנמצאו תחת עין הזית, ולהבה בינונית דלקה ועשן הנרות עלה לגובה.
וכל פעם באופן מפתיע כמו מקהלה התחילו לצעוק ויוה רבי עמרם עושה הנסים ואין כמוך בזכותך השם יתעלה מביא מזור ותרופה למייחלים לך, שתקבל תפילתם.
לילה אחת כשחזרה מאוחר יותר כשידיה קשורות על מנת לא להזיק לסובבים אותה, ומצבה היה חמור, פתאום התפרצה עד כדי כך שרצתה לרצוח את הוריה, לאחר שהתירו לה את הידים שהרגישה חופשית התנפלה על הוריה עם סכין ביד.
האבא נשאר לבד שומר עליה, האימא והשכנה היו חוזרים אל הקבר של הצדיק ומתחילים במיוחד למרר בבכי ולמלמל מילים מעומק לבם, מרוב יאוש ההורים ביום הרביעי לשהותם במקום התחילו להתכונן לשוב לביתם.
בערב שלפני הנסיעה בחצות לילה אירע הנס ובתם הזרה למוטב ונרגעה, אלה שהיו רגילים לראות אותה כשהיא כבולה בשתי ידיה התפלאו מאוד איך שהיא עכשיו יושבת שקטה ורעננה, לאחר שההורים שפכו לבם מרוב שמחה שאלו אותה מדוע היא רצתה להרוג אותם היא סיפרה להם שמישהו היה מתגלה אליה כל לילה ופוקד עליה לרצוח את הוריה בלבד ולא מישהו אחר.
לוסיין והשכנים הנוצרים לא ידעו נפשם מרוב אושר וכיאות תודה לצדיק ולאדון האדונים ערכו סעודה גדולה והזמינו הרבה נוכחים להשתתף בשמחתם שלוותה בתזמורת ושירים על קברו של רבי עמרם.
מעל הקבר של הצדיק עמדו הורי הנערה, ששמותם לא נמסרו לנו, נדרו נדר מעתה ואילך הם יבואו כמו כולם לבקר את הצדיק ולהתפלל על קברו.
צדיק באמונתו יחיה