חכמי המערב בירושלים-ש.דיין-רבי רפאל אהרן בן שמעון

אמנם בשנים תרמ״א — תרמ׳׳ד נוהלו ענייני העדה בהשקט ובשלוה, ביושר ובכושר נפלא, אולם אש המחלוקת הותירה עדיין צלקות רבים בקרב העדה. אך פצעים אלו נתאחו בעקבות אש המחלוקת שקמה ופרצה בין ראשי עדת הספרדים וראשי עדת המערבים בחודש אב תרמי׳ד (1884). מחלוקת זו בערה מאוד עקב סירובם של הספרדים לקיים את כל דברי האמנה שהיו חתומים עליה בימי הרב צוף דב״ש. בעקבות הסכסוכים הרבים החליטו המערבים להתנתק סופית מכל תלות ומכל קשר מעדת הספרדים. נראה, שמחלוקת זו, גרמה לאיחוד כל השורות בתוך עדת המערבים, וכולם כאיש אחד נתנו שכם לשיקומה וביסוסה של העדה בכל המובנים. לשם שיקומה של העדה, מינו אז ועד גדול מכל יחידי ורשומי העדה, כאשר מטרתם העיקרית לעמוד בפרץ, ״…בכל עוז ותעצומות לפקח ולהשגיח על כל ענייני כוללינו לתקון ולקיום מצבינו ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע לקרב התועלת לכוללינו…^,׳.

רבי רפאל אהרן, נקרא אף הוא להטות שכם לשיקומה של העדה ואף להמנות לאחד משבעת הנבחרים לועד העדה. רבי רפאל אהרן, אשר מיום הסתלקותו של אביו הקדוש הסתגר בתוך ד׳ אמות ומנע את עצמו מכל התערבות בעניני העדה, לא יכול היה לעמוד בפני ההפצרות הרבות שהופנו אליו מכל הגורמים, ובפרט מרעיו הרבנים, על כן הסכים לבסוף להיות אחד מנבחרי הועד.

פרט חשוב יש לציין, שאולי בעקבותיו הסכים רבי רפאל אהרן להתמנות לאחד מנבחרי הוועד, והוא שאנשי הועד הזה, שנבחר מז׳ טובי הקהילה, קבלו על עצמם להחזיר את העטרה ליושנה ולהמשיך לקיים ולחזק את כל ההנהגות שהנהיג מור אביו זצ״ל. וכך הם כותבים בהסכם שנחתם בשנת תרמ׳יב בחדש טבת:

״אנחנו הח״מ חו״ר ויחידי כוללינו ק״ק המערביים יצ״ו היושבים פעה״ק ירושלים ת״ו, נתקבצנו לטכס עצה מה לעשות לרפאת שבר כוללינו ההרוס בעוה״ר מיום אשר פרץ ה׳ פרץ בנו, ולוקח מעל ראשינו רועינו הנאמן עט״ר וצ״ת מוה״ר צוף דב״ש זיע״א, אשר נשארנו כצאן בלי רועה, ומיום ליום נקוה לצדקה והנה צעקה. ולדאבון לבבנו החרבן והשממון הולך וגדל עד אשר חומות כוללינו נטו ליפול תחתיהם ח׳׳ו וכל התיקונים אשר נעשו עד הנה מימות סילוקו של צדיק זי״ע, לא העלו ארוכה ומרפא לתיקון כוללינו וישובו. כי יסוד התיקונים האלה הונח על פניות ונטיות צדדיות. כי בעוה״ר פירוד הדעות השורר בעדתינו הכאיב כל חלקה טובה בישוב עדתינו, וככה ירד ירדנו אחורנית עד אשר הגענו לעפר. ולעת כזאת אשר גם מקר׳׳ח עוררו אותנו לשים קץ להריסות כוללינו ולחזק ברקיו, התקבצנו ברוב מנין ורוב בנין, להתיעץ כדת מה לעשות, לעשות תיקונים מועילים. אחר המו״מ בחקר דבר בכל פרט ובפרט, נוכחנו לדעת ששורש פורה ראש ולענה של חסרון ההנהגה ומניעת הישוב והעדר השלום בכוללינו, מפני כי נסוגו אחור כל התקנות אשר בהם התנהגה העדה כל ימי עט״ר זיע״א, ותחתיהם הושמו חדשות שבאפס יד נשברו ולא צלחה לנו. עתה נתעוררנו לעורר את האהבה ולחדש כקדם תקנות מה שהיה נהוג מקדם בימי עט״ר, והוספנו עימם תקנות מועילות כפי העת והזמן בצירוף קב״ו. הבוחר בציון יתקננו בעצה טובה מלפניו לישוב ולשלום הארץ.

א.         לבחור ועד שיטפל בעסקי העדה. בחירת הועד הנז׳ תהיה עפ״י הסכמת הת״ח ברו״ב ורו״מ. בראש הוועד מו״מ מנינו למעי הרב המופלא וכבוד ה׳ מלא הדו״מ כמוהר׳׳ר יששכר אצאראף יצ״ו, וכל עניני הקהל יהיו נחתכים על פיהם. וכל הוועד הנזכר מחוייבים לשבת לפחות יום אחד בשבוע בבית הוועד אשר לכוללינו לשאת ולתת בכל עניני הקהל, ולהשגיח בכל הכנסה והוצאה ולחזק בדקי הכולל לכל אשר ימצא שם בדק, ועל פי רוב דעות יקום דבר, וכנהוג בבית הוועד הגדל מהספרדים יצ״ו. ומהיום נודיע לאחינו שבחוצה לארץ שכל כסף הבא לשם כוללנו יושלח לשם הוועד, וכן כל הכתבים הנשלחים לחוצה לארץ יהיו בחתימת הוועד, וראש הוועד ג׳׳כ, חוץ מחתימת הרב החותם ראשון הי״ו, אשר היא הראשונה.

ב.         בהסכמה עלינו ברו׳׳מ ורו׳׳ב שאחד מנבחרי הוועד יהיה ידידינו ואור ענינו, הרב הכולל בישראל להלל, רב ספרא דט״ל כמוהר״ר רפאל אהרן בן שמעון יצ״ו מר בריה דרבינא עט״ר זיע״א, אשר הוא קודם לכל אדם. וגם בענין הנהגת העדה תכון עם מע׳ הרב ראש הועד יצ״ו, בכל פרט וסעיף בע״ה…״.

ג)          בענין חלוקת הכסף המתחלק לשלשה חלקים, שליש לקופת הת״ח ושליש לקופת העניים ושליש למשמרת להוצאת העדה, כאשר היה מימות עט״ר זיע״א, על זה יחתמו שלשה פקידים, דהיינו פקיד על קופת הת״ח, ופקיד על קופת העניים וקופת המשמרת אשר ממנה יהיה הוצאות הכולל, כבר היא מסורה ביד טוה״ש הגבר המרומם אוהב התורה ולומדיה, כמוה״ר סי׳ מימון עמיאל יצ״ו, והטור השני החכם הש׳ כה״ר סי׳ שלמה אבישדיד יצ״ו, ועל שתי קופות האחרים, הסכמנו שעל קופת העניים יתמנו גזברים שהם מע׳ הרב המובהק כמוהר״ם מלכא יצ״ו ומע׳ הרב כמוהר״א בן שמעון יצ״ו ולא יעבור כתיב.

ד)         כל גזברי שלשת הקופות הנז׳ אשר יהיו מאן דהו, כל גזבר וגזבר חיובא רמיא עליה לעשות פנקס מיוחד המשמש הוצאה והכנסה של הקופה שבידו, אשר לכולם בשמות יקרא, דהיינו קופת הת״ח יהיה נקראת עולת החודש, וקופת העניים הנקראת עולת שבת, וקופת הכולל היא נק׳ עולת התמיד, ומחוייב כל גזבר וגזבר לסדר חשבונו הדק היטב כמטהר וכמצרף כסף, בכל ששה חדשים לפני הוועד וראש הוועד יצ״ו, ואחרי אשר יראה בעיניהם שסדר חשבונו ישר ונכון יבואו על החתום בפנקסו שעד אותו זמן הוסדר חשבונו לפני הוועד, ואין כל חדש בזה שכן היה נהוג כל זה מאז ממעט״ר זיע״א.

ה)         כל סדרי חשבונות שבפנקסי שלשת פקידי כולל הנז׳, ירשמו סדר הכנסתם והוצאתם בקצרה בפנקס הכללי אשר יחיה תמיד מונח למשמרת בבית הוועד לדורות עולם, למען יוכל כל דורש חשבון כוללות עדתינו לראותו, אם השעה צריכה לכך, וכאשר כל זאת ג״כ היה נהוג בימי עט״ר כידוע זאת ומפורסם.

ו)          בהסכמה עלינו בכל תוקף וחוזק, שמוכרח הדבר ולא יעבור להיות ב״ד קבוע בכל יום שני וחמישי, לדון בין איש לרעהו כדת משה וישראל, ולראש אב״ד מנינו למע׳ הרב המופלא מר דיינא כמוהר״ר יששכר אצאראף יצ״ו הנד, ובידו מסרנו הכח לברור הדיינים אחרים אשר מחכמי עדתינו, אשר ישבו בקבע עמו בכל יום ב׳ וה׳, וכאשר גם זה היה בימי עט״ר.

כל זה בהסכמה עלינו להיות הנזכר לעיל חק ולא יעבור באשר הוא ישוב העולם ותיקון כוללינו, ויה״ר חפץ ה׳ בידינו יצלח, ותוקף הסכמתנו זאת תהיה שרירה וקיימת חזקה כראי מוצק כתוקף וחוזק ההסכמות מימות יהושע בן נון ועד עתה, ולית נגר ובר נגר דיפרקיניה, והאיש המערער על זה וגורם ביטול הסכמתנו זאת הרי הוא מחריב הישוב ומקלקל העולם, ומרבה מחלוקות בישראל, והקולר תלוי על צוארו, ודם העניים מידו יבוקש ואין רוח חכמים נוחה הימנו, ולא תהיה לו מחילה עולמית, ושומע לנו ישכון בטח ושאנן מפחד רעה כי״ר.

הלכ״ד חו״ר עדתנו המערביים יצ׳׳ו

בש״א לחו׳ טבת שנת וארכת״ך מהרה תצמח לפ״ג

וה׳ יברך את עמו בשלום

ע״ה יהודה אלבו ס״ט, ע׳׳ה דוד אדהאן, הצעיר שמעון אשריקי ס״ט, ע״ה אהרן בן מימון אדרעי, ע״ה דוד הכהן לחדאד.