פרק תשיעי – קורות המאה הרביעית.
פרק תשיעי – קורות המאה הרביעית.
ממשלת המרינים מתומטטת, התקוממות השריף מוחמד, נבואת היהודי מסעוד מצליח בן גואשאש מתושבי העיר דרעא, השריף חמל על יהודי המגורשים בפאס, הטורקים במרוקו, שוד והרג ביהודי שוש על ידי הטורקים, מגפה נוראה בפאס אשר במרוקו, עצירת גשמים, עבד אל מאליך מושל אלגיר הגיח על פאס ויטל מס כבד על היהודים.
בניו של השריף מחמד, מולאי עבד אללאה ואחיו עותמאן, מהרו לקבץ חיל רב ויצורו על הטורקים מדי צאתם מהנוף שוש ללכת הלאה בדרכם, והמלחמה הייתה אז בין הטורקים ובין בני השריף מחמד השואפים נקם, חזקה ומשכלת, וסוף סוף יד הטורקים הייתה אז על התחתונה ורבבות אנשים נהרגן אז מהם.
וגם נשבו ביד חיל מולאי עבד אללאה חמשת אלפים נשים מהטורקים, ומולאי עבד אללאה הומלך אז על מקום אביו בפאס בה בשנה ההיא בשנת שי"ח.
ועל המצוקות המדיניות האלה, נוספה עוד מיד אחר כן מצוקה כללית, בחודש שבט של השנה ההיא החלה בעם כנראה לרגלי ההריגות המרובות ושפך הדם מגפה איומה ונוראה, ומהיהודים בלבד מתו על ידי המגפה ההיא, בפאס אלף ושש מאות וארבעים נפש, ובמרוקו שבעת אלפים ושש מאות נפש. וששים אנשים מראשי הקהל רבנים וחכמים.
מלבד המתים בערים אחרות שלא ידענו מספרם, ואנשים רבים יצאו אז בהמון מן הארץ למקומות רחוקים מפחד המות. בשנת שכ"א – 1561, הייתה עוד הפעם עצירת גשמים שארכה עד אחרי הפסח ותדכא את מצבם. בשנת של"א היו תגרות אחדות מצד ממשלת ספרד במרוקו.
ביום ב' ט' אלול מהשנה ההיא והלאה הוקבע יום חג פורים ליהודי ערים שונות במרוקו על כי ניצלו מהספרדים שצרו עליהם וביחוד בתיטואן ומסביה.
אך בעוד שבכל זאת היה המושל מולאי עבד אללאה ההוא, לא רע כנראה ביחוס הפרטי אל היהודים, הנה קם תחתיו אחרי שנים אחדות בנו מולאי מחמד, איש עריץ ורע לב, אשר הכביד אכפו על היהודים, ואמנם הוא לא החזיק מעמד בממשלתו ימים רבים כי בשנת של"ו – 1576, בא עבד אלמאליך מושל אלג'יר ויתקוף אותו.
עם מולאי מחמד היה , אז מאה אלף איש רכבים, ועשרים אלף רגלי מזוינים, הרבה יותר מחיל עבד אלמאליך, ובכל זאת נוצח מולאי מחמד ויהי נאלץ לנוס מפאס למראכיש, ועבד אלמאליך נכנס לפאס בחזקה. הוא הטיל אז מס עצום על יהודי פאס, מאה ואבעים אלף אוקיות לכלכלת צרכי המלחמה.
חלק גדול מהמס הזה הוטל ביחוד עח הנגיש של המגורשים רבי אברהם רותי שהיה עשיר ובעל הון. אחרי כן יצא עוד עבד אלמאליך לרדוף אחרי מולאי מחמד, למראכיש, ושתי המחנות נפגשו יחד סמוך לעיר סאלי וילחמו בחירוף נפש, ותוצאת המלחמה הייתי כי מולאי מחמד נגף לםני איש ריבו וינס אל ההרים ובד אלמאליך מכנז אז למראכיש.
בהיותו שם השיב ששים אלף אוקיות מהמס שנלקח מיהודי פאס, ויתנם על ידי יהודי מראכיש לשולחם לאחיהם בפאס, אך בין כה וכה כאשר רק יטצא עבד אלמאליך ממראכיש לשוב לפאס ולרדוף בדרכו את מולאי מחמד, הצליח זה לשוב בדרך אחרת מראכישה ןיספק לשבת בה אחד עשר יום בחודש אדר, ובי"א ימים ההם שפך את כל חמתו ביהודי מראכיש, ומה שכותב דברי הימים אז בזו הלשון :
ויעש בם ובספרי תורות כמה נאצות ונקמות ולולא רחמי ה' שגברו שלא נכנסו האובים להאלקצבא ולא יכלו עלינו כמעט שלא היה שארית לשארית הנשארה, ונתנו סימן , אחד עשר יום בחורב, שתמיד הגירוש והששים אלף של הקהל כולה הלכה לאבדון כשנכנס מולאי מחמד לשם.
ואחר כך באה השמועה לכאן ונמס כל לב ורפו כל ידים בליל פסח…ואני ראיתי לאדוני אבא, אבא מארי זצ"ל בוכה ומבכה בליל פסח כמו בליל תשעה באב על חרבן שאירע במדינת מראכש. ואחר עבור הפסח גזרו חכמים תענית וקראו קינות, ובאותה שנה גם כן אירע לכמה קהלות מהמערב כמה צרות עם מולאי מחמד.
ואחר כך בשנת השל"ח – 1578, בראש חדש כסליו עבר מולאי מחמד הנזכר ביום ז' והצילנו השם יתברך מידו, ונשאר משוטט על כל הארצות, ולא שקט ולא נח עד שהלך לו למדינת ליזבואה ( ליסבון ) עיר רבתי עם ופתה לאדום בעצתו עד שבאו עמו להלחם עם מולאי עבד אלמאליך, ובא מולאי עבד אלמאליך ממראכיש בחיל כבד והכריזו בכל גבולי המלכות שילכו לעשות נקמה באדום והייתה המלחמה כבדה עד מאד סמוך לאלקצאר בוואד למכאזין.
ואף על פי שמת מולאי עבד אלמאליך ולא ידענו סיבות מותוהנה קצת מנעוריו העלימו הסוד והיו אומרים עדיין חי, ובאותו יום מתו שלש מלכים, מולאי עבד אלמאליך שהביאוהו לכאן לפאס וקברוהו, ומולאי מחמד, ועשה לו המלך מולאי אחמד שמלך בפאס במקום עבד אלמאליך בזיון גדול שהפשיט את עורו מעל בשרו ומלאהו בתבן ושלחו לכל ארצות המערב לראותו לפי שהיו אומרים שעודנו קיים.
ושבאשטייאן מלך ליזבואה, והייתה המלחמה חזקה עד מאד בשנת השל"ח יום שני באלול ולכן נתקבצו החכמים וקבלו עליהם ועל זרעם לעשות פורים ומתנות לאביונים משם ואילך.
את הדברים האלה כתב רבי שמואל אבן דנאן השני אחד מרבני פאס אז ששמו יזכר הלאה, ואשר בתור עד ראייה נתננו את דבריו כמו שהם, ובם הננו רואים כי הרבה סבלו יהודי מראכיש בפרט ויהודי ערים אחרות בכלל, מיד מולאי מחמד ומתגר המלחמות הרבים שהסב אז, עד אשר נספה וימת במלחמה ההיא מלחמת השלשה מלכים יחד, שאודותיה ספר כבר בקורות ימי עולם כנודע.