התחדשות טקסי החינה בישראל 5.1-יוסף שטרית

 התחדשות טקסי החינה בישראל 5.1חינה (9)

 הצורך החדש לביטוי הזהות הקהילתית

עלייתם לישראל של רבבות יהודי מרוקו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה ה־20 והגירתם של אלפים רבים נוספים לארצות אירופה ואמריקה שיבשו את מכלול ההביטוסים הקהילתיים שנשאו במשך תקופה ארוכה את החיים היהודיים במאות הקהילות היהודיות שהתקיימו במרוקו. הפיזור הרב של בני הקהילות ושל בני המשפחות בנקודות יישוב מרוחקות, הניתוק מן המנהיגות הרבנית הפורמלית ומן המנהיגות התרבותית הבלתי פורמלית של הקהילות, קשיי הקליטה והפרנסה, ובעיקר המדיניות המעקרת של בור ההיתוך והעוינות לכל מסורת יהודית שפיתח הממסד הפוליטי והתרבותי ששלט בכיפה באותה התקופה בארץ, כל אלה תרמו לשיבושן המוחלט של המסורות הקהילתיות של העולים, וביניהן כללי ההביטוס התרבותי בעניין החתונה.

החובה לרישום במשרדי הרבנות המקומית של היישוב ובמנהל התושבים כזוג נשוי וניהולו הרשמי של טקס החופה והקידושין שנגזר מכך קבעו טקס זה לטקס היחיד הנחוץ לקיום חוזה הנישואין. עד לסוף שנות השבעים השתמרו רוב הטקסים המסורתיים של החתונה היהודית במרוקו, לבד מטקס החופה והקידושין, בריכוזים של יוצאי מרוקו שהתיישבו(נכון יותר להגיד: יושבו) במושבים ובעיירות פיתוח, אך גם במקומות אלה לרוב בחוסר שיטתיות ובחוסר אחידות. בטקסי החתונה היהודית המסורתית הוזנחו גם טקסי החינה, לרבות טקס החינה המרכזי, שאם אמנם התקיים הרי שנערך בחוג משפחתי מצוצמם בעיקר.

התפוררות זו של המסורות הקהילתיות של יהודי מרוקו נבלמה בסוף שנות השבעים ובעיקר בשנות השמונים של המאה ה־20, כתוצאה מהתפתחותה של מודעות חדשה לזהות הקהילתית ולייחוד התרבותי שלה בקרב חוגים שוגים מבני הדור שעלו צעירים ממרוקו. חוגים אלה, שהלכו והתרחבו עם הזמן, התערו בארץ לאחר שקיבלו בה את עיקר חינוכם והכשרתם והכירו במעומעם בלבד את המסורות הקהילתיות של אבותיהם כשהיו בשיא פריחתן. סימן מובהק להתעניינות זו במסורות תרבותיות קהילתיות של יהודי מרוקו הוא הקמתם של חוגי פיוטים ובקשות הולכים ומתרבים החל בתקופה זו ברחבי הארץ, ובמיוחד בערי פיתוח בצפון הארץ ובדרומה, שקיימים בהן ריכוזים גדולים של יוצאי מרוקו" גם כאן אלה שהובילו את המהפך התרבותי נמנים עם אותם חוגים שעלו בגיל צעיר לארץ וחשו צורך לאזן את זהותם הישראלית בסממנים יהודיימ־תרבותיים ממרוקו.

התפתחות משמעותית בחידוש טקסי החינה בישראל התחוללה בסוף שנות השמונים ובמהלך שנות התשעים של המאה ה־20 עם גבור הנסיעות למרוקו של יוצאי ארץ זו למטרות תיירות ועלייה לקברות הצדיקים. במרוקו נפגשו התיירים עם בני משפחותיהם המעטים שנשארו בקזבלנקה בעיקר והשתתפו בטקסי החתונה של בני המשפחה, ובכללם בטקסי החינה. אלא שגם בקרב שרידי הקהילות היהודיות במרוקו השתנו לבלי הכר טקסי החינה של החתונה היהודית הסטנדרטית והפכו לחגיגה קולינרית, מוסיקלית ובידורית עם החלפת תלבושות רבות בידי הבלה בדומה לאופן התנהלותן בחוגים המבוססים של האוכלוסייה המוסלמית.

טקסי החינה הצטמצמו לטקס מרכזי אחד שבו משתתף קהל רב של מוזמנים והוא נערך כמעט תמיד באולם אירועים, של בית מלון לרוב. הורי הכלה שהם בעלי אמצעים גם שוכרים שירותי הסעדה להכנת המטעמים השונים שיוגשו למוזמנים, וכן מזמינים תזמורת להנעים להם במנגינותיה ולהרקיד אותם על פי מקצבים מרוקניים ואירופיים. הכלה מוכנסת לאולם האירועים כשהיא ישובה על מגש גדול שגברים נושאים אותו על כתפיהם עד למקום ישיבתה ליד החתן בליווי צהלולים ונגינת התזמורת. החגיגה נמשכת לעתים עד מאוחר בלילה, ובמהלכה מוציאים מספר פעמים את הכלה להחלפת תלבושתה ומחזירים אותה למקומה כפי שהוכנסה בפעם הראשונה. קורה שהכלה מציגה עד שבע תלבושות שונות בחגיגת החינה שלה, אולם גם תלבושות אלה אינן שייכות לבלה ולא הובנו עבורה במיוחד, אלא הן מושכרות מאחת החברות שמתמחות בארגון טקסי חינה כאלה ומספקות תלבושות עבור המשתתפים באירוע וכן אביזרי תפאורה על טהרת האומנות המרוקנית המסורתית לקישוט האולם שבו מתנהל האירוע. לקראת סוף האירוע מקיימים את טקס מריחת החינה על ידי הכלה והחתן לשימור סמלי של המסורת, ומעמים את התכשיטים שהביא החתן ובני משפחתו לכלה וכן את התכשיטים או האביזרים האישיים שבהם מבבדים הורי הכלה את החתן.

באופן זה איבד טקס החינה המרכזי את ייחודו הסמלי המקורי והמכונן עבור הכלה, משפחתה והקהילה בכלל, כשהוא נערך בסיום שורה ארוכה של אירועים וטקסים שנערכו בבית הבלה למן תחילת אירועי החתונה, והפך לחגיגה משפחתית בידורית שאמורה להנות את מוזמני משפחת הכלה. משפחה יהודית במרוקו שידה אינה משגת לשבור אולם אירועים לטקס החינה מקיימת את האירוע בביתה או באולם קהילתי מאולתר.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 137 מנויים נוספים

נובמבר 2015
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  
רשימת הנושאים באתר