אשיר בזמירים ליוצר הרים-פיוטי רבי יעקב אבן-צור-ב.בר-תקוה

לחנוכהחנוכיה במורקו 1

אשיר בזמירים ליוצר הרים

הסוג: רשות לקדיש.

העת:לחנוכה.

המקורות: כ׳׳י המוזיאון הבריטי 10368 ז0, דף 22 [=ל]; כ׳׳י נ״י בימ״ל 3105 דף 98 ודף 153 [=נ],

נדפס: עת לכל חפץ, דף לג עמי ב.

אָשִיר בִּזְמִירִים / ליוצר הרים, / מסר גבורים / ביד חלשים

 נלכדו שוטני / ביד כהני, / בני חשמונאי / גזע ישישים.

 

ישע ופֻרקן/ לעמי נתקן, / כי לא נתרוקן / פך החרשים.

יסדו תורות / חכמי הדורות, / להדליק נרות / ששה ושלושים.

 עומדים כסדרם / בפאר הדרם, / אכן לאורם / אין משתמשים.

קול שיר במזמור / ההלל נגמר, / לצור ממכמור / התיר חבושים.

בעת תפלה / גם עת אכילה, / נודה בגילה / בטוב רחשים.

אל נסים עשה / לעם בו חסה, / ואותם פצה / מפח יקושים.

 בעזך יוצרי / תאיר עוד אורי, / ותהל נרי / כעין תרשישים.

 נוצר חסדים / שור רעים דודים, / בם זדים רודים / אדונים קשים.

צור ישע צוה / וטובך דוה, / לעם בקצוי / ארץ נטושים.

 ולדל נאלח / פדותך תשלח, / וחיש תשלח / רצוצים חפשים.

 רומם עם הודש / ובנה בית מקדש, / תגדל תתקדש / בסוד קדושים.

ביאורים לשיר

1 בזמירים: זמירות. ליוצר הרים: על־פי עמוס ד יג. מסר גבורים ביד חלשים: על־פי נוסח תפילת על הנסים. / 2 גזע ישישים: כינוי לבעלי יחוס על־פי הגמרא מו״ק כה עב. / 3 ישע ופרקן: כנאמר

בתפילת על הנסים: ׳ולעמך עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה׳. פך החרשים: פך, כנזכר: ׳וכשגברה מלכות בית חשמונאי וניצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים׳(בבלי שבת כא עב)! וחרשים כינוי לכהן הגדול על־פי זכי ב ג, שם נזכרו ׳ארבעה חרשים׳ ואחד מהם הוא לפי הגמרא יכהן צדק׳ (בבלי סוכה נב ע״ב). / 4 תורות: מצוות בר׳ כוה: שמי טזכח, ונראה שאמר הפייטן ייסדו תורות׳ בלשון רבים רמז למחלוקת בית־שמאי ובית־הלל לענין הדלקת הנרות אם מוסיף והולך או פוחת והולך, בבלי שבת שם, ואמרו חז״ל: ׳משרבו תלמידי בית שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן רבו מחלוקות בישראל ונעשית תורה כשתי תורות׳ סני פחע׳׳ב. / 5 עומדים כסדרם: ולא מעורבים זה בזה כמדורה, בבלי שבת כג ע״ב, שולחן ערוך או״ח תרע״א ד. לאורם אין משתמשים: כנאמר בתפילת הנרות הללו, וראה שולחן ערוך שם תרע״ג א. / 6 במזמור ההלל נגמור: יכל שמונת ימי החנוכה גומרין את ההלל׳, שו״ע שם תרפ״ג. ממכמור: רשת, תהלים קמא י. התיר חבושים: רומז לשחרור מעול היוונים. / 8-7 בעת תפילה… נסים עשה: ׳כל ח׳ ימי חנוכה אומר על הנסים בברכת המזון… ובתפילה׳ לשון השולחן ערוך שם תרפ׳׳ב א. / 7 רחשים: תפילות. / 8 מפח יקושים: ממוקש על־פי תה׳ צא ג. ושמא הנוסח הנכון הוא ׳מפח יוקשים׳ על־פי תה׳ קכד ז. / 9 תאיר: באורהגאולה. ותהל: כמו ותאיר, על־פי איוב כט ג. תרשישים: אבנים יקרות שמי כח כ. / 10 רעים דודים: כינויים לישראל. אדונים קשים: על־פי יש׳ יט ד. / 11 ישע צוה: על־פי תה׳ מד ה. בקצוי ארץ נטושים: על־פי שמ״א ל טז. / 12 ולדל נאלח: כינוי לישראל שהוא כאביון הנטמא בגויים. תשלח רצוצים חפשים: על־פי יש׳ נח ו. / 13 הודש: שחבטוהו בדישה. תגדל תתקדש: רומז לכך שהפיוט הינו רשות לקדיש. בסוד קדושים: בחבר קדושים על־פי תה׳ פט ח.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 149 מנויים נוספים

דצמבר 2015
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר