מי כמוך-נר מצוה-רבי יוסף משאש זצוק"ל
מי כמוך לחנוכה
מי כמוך ואין כמוך
מי דומה לד ואין דומה לך
א אלהים מה יקר חסדד.
על שה פזורה באפסי חלדה
למען שלשת עבדיה
האתנים מסדי ארץ: מיכה ו'
ב בכל דור פדיתם ממכמור.
על כן נקדמה פניד לאמר
למנצח שיר מזמור.
הריעו לאלהים כל הארץ: תהלים פ״ו
ג גלי התלאות עליהם עברו.
וכסאם לארץ מגרו.
וברב עזר נשארו.
ברכה בקרב הארץ : ישעיה י״ט
ד דעי אשא למרחוק.
אז ימלא פי שחק.
ולפעלי אתן צדק בלי חק.
פעל ישועות נקרב הארץ: תהלים ע"ד
ה הוא עשה פלא ותשועה.
לכנה אשר ימינו נטעה.
בימי מלכות יון הרשעה.
מודעת זאת בכל הארץ : ישעיה י״ב
ו ויהי בימי אנטיוכוס האכזר.
מארץ חיים הייתי נגזר.
לולי ה, עז התאזר.
כמעט כלתי בארץ: תחליט קי״ט
ז זד יהיר בגדי נקם לבש.
ועטרת גאות לראשו חבש.
ובזרוע עזו הוא כבש.
כל ממלכות הארץ : עזרא א׳
ח חבר היה לאיש משחית ועריץ.
משנהו הרשע בגריץ.
אכזרי פריץ בן פריץ.
אשר שם שמות בארץ: תחליט מ״י
מ טמאים בנו שתי ערים רמות.
קראו בשמותם להם שמות.
וכל יום יגורו מלחמות.
עד קצה הארץ: שם
י יום מלאו למלכו כא״ב שנים.
היא שנת גר"י בית אדון אדונים.
שם פניו אל עיר ששונים.
יפה נוף משוש כל הארץ: שם מ״ח
כ כגובה אפו אמר אריק חרבי.
על היהודים לטרפם כלביא.
לחלל גאון כל צבי.
להקל כל נכבדי ארץ: ישעיה כ״ג
ל לשריו ועבדיו אמר
. לבו תמיד יתמרמר.
על אומה תפרח כתמר. ־
ותשרש שרשיה ותמלא ארץ: תחלים פ׳
מ מאום וסחי נגדם כל מלכיות.
ולשברם עיניהם צופיות.
ומיחלים תמיד הם להיות.
שרים וכל שפטי ארץ: שם קמ״ח
נאה למלך גדול כמותו.
להכות עם זה עד כלותו.
וגם את עיר תפארתו.
ישפילנה ישפילה עד ארץ: ישעיה כ״י
סמכוני להסיר מהר את עדים.
פן יגדל עד מאד מרים.
וירד מים עד ים.
ומנהר עד אפסי ארץ: תהלים ע״כ
עצתי לבטל מהם תחלה.
שבת וראש חדש ומילה.
ואז כל היהודים כלה.
יבאו בתחתיות הארץ: תהלים פ״ג
פה אחד ענו יהירים זדים.
הנם כאחד צמודים.
להיות חיש שומדים.
לקדושים אשר בארץ: שם ט״ז
צידה הכינו דבר לא נכחד.
וגם ברזל בברזל יחד.
ונקנור שמו להם ראש אחד.
ועלו מן הארץ: תחלים ע״ד
קלים כנשרי שמים.
דאו כלם לירושלים.
ואותה שמו לעיים.
שרפו כל מועדי אל בארץ: תהלים ע״ד•
רצחו ושפכו דמם כמים.
ונבלת ברים ונקיי כפים.
נתנו מאכל לעוף השמים.
בשר חסידיו לחיתו ארץ: תהליט ע״ט
שממה המקדש אויב החזיר.
ואבני קדש בחוצות הפזיר.
והמזבח טמא בדם חזיר.
ובכל הרמש הרמש על הארץ: בראשית ח׳
ת תלה זר פסלו בהיכל.
ולו השתחוה כל רע וסכל.
ועל השלחן הטהור חזיר אכל.
וכל השרץ השורץ על הארץ: ויקרא י"א
א אז דם יוחנן רתח כסיר.
ובקש ראש נקנור להסיר.
וחרפת עמו יסיר.
מעל כל הארץ: ישעיה כ"ה
כתיבת תגובה