ד' שבט הילולת ה"באבא סאלי" ע"ה – האדמו"ר רבנו ישראל אביחצירא זצ"ל.

ד' שבט הילולת ה"באבא סאלי" ע"ה –
האדמו"ר רבנו ישראל אביחצירא זצ"ל.Asilah
"תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם. –
ותגזור אומר ויקום לך ועל דרכיך נגה אור". (איוב כב, כז כח). – –
כאשר מעתירים לה' ומקבלים עלינו "נדרי" = התחזקות בעבודת ה', זוכים ל"אור".
"הצדיק גוזר והקב"ה מקיים" גדולתו של ה"באבא סאלי" בתורה ובמופתים. –
"
באבא סאלי" = האבא של התפילה: כך מכונה מרנא ורבנא רבנו ישראל אביחצירא זצ"ל. דמותו קורנת האור
וההוד, מאירה ומשקיפה מאלפי בתים בארץ ישראל לרבות שלנו, ועוד יותר, בבתי עסק.
דומה שאת רבנו מאור עינינו ה"באבא סאלי", זיכו משמיא לשמש כיהלום בכתרם של הצדיקים המלומדים בניסים
של הדורות האחרונים בחייהם, וביתר שאת אחרי מותם.
משפחתנו גדלה לאורו, ומו"ר אבי הצדיק רבי יוסף אסולין זצ"ל התחבב על רבנו בהיותו למדן ופייטן שנהג לשיר
לכבוד "באבא סאלי" משיריו, ובפרט את הפיוט החוויתי הבנוי לתלפיות מבחינה רעיונית וספרותית: "יודו לך רעיוני,
אל מבטן יוצרי/ על קרבתך בסיני, להאיר את נרי", כאשר ביקר בביתנו. זכיתי להתברך על ידו בביתו שבאשקלון
בטרם עבר לגור בנתיבות. מניסיוני, ברכתו היא ברכה לעד, ועד היום זרזיפי אור מברכתו, ממשיכים להאיר את
דרכי בבחינת "וזרחה לכם יראי שמי, שמש צדקה ומרפא בכנפיה", כדברי הנביא. (מלאכי ג, כ).
ה"באבא סאלי" נולד בראש השנה שנת "קבל רנת עמך, שגבנו טהרנו נורא" }תר"ן{ ( 1890 )לאביו חסידא קדישא
האדמו"ר כמוה"ר רבי מסעוד אביחצירא בנו של ה"אביר יעקב" רבי יעקב אביחצירא זיע"א, ולאמו הרבנית הצדקת
מרת עישה זצ"ל לבית בן חמו, אשר ברוב צדקותה וצניעותה כי רבה, לא סבלה מצירי לידה, וכלשון קודשו של
האדמו"ר:
"לא הייתה בפיתקא של חוה". מו"ר אביו שידע את שרש נשמתו כאמור, הוא נולד ביום הקדוש ראש השנה, –
דבר המקרין על שרש נשמתו הגבוהה, קבע משמרות תלמידים שלמדו מסביב לשעון ליד חדר הלידה כך
שהתינוק יספוג את קדושת התורה מרגע יציאתו לאוויר העולם כדברי הזוה"ק בפרשת לך לך.
מו"ר אביו היה המוהל ובכך קיים את ההלכה המצווה על האב למול את בנו כדברי הרמב"ם (מילה פ' א, ה' א
)
"ישראל אשר בך אתפאר" –
רבי ישראל אביחצירא זיע"א.
בצעירותו התגלה כחריף ובקיא בתורה אותה למד מתוך התמדה וקדושה יתירה. בהיותו בגיל 17 שנה, התמנה
לראש ישיבת "אביר יעקב", תפקיד בו שימש במשך 13 שנה. בן 30 נבחר לכהן כרב הראשי למחוז תפיללת. עם
פטירת הרשל"צ הרה"ג הרב בן ציון חי עוזיאל זצ"ל, הוצע לו על ידי רבני וראשי המדינה להתעטר בכתר "הראשון
לציון ורב הראשי הספרדי לא"י אבל בענוותנותו הרבה, הוא דחה את ההצעה.
"ראסי ]ראשי[ ואחר כך רש"י": הביטוי הנ"ל שימש כמוטיב מנחה בלימודי הגמרא בישיבה, בהוראת "באבא
סאלי". כך סיפר האדמו"ר רבי מכלוף אביחצירא זצ"ל ששימש כרב הראשי של מראקש והיה חברותא של "באבא
סאלי", ואחיו "באבא חקי" האדמו"ר הרה"ג רבי יצחק אביחצירא זצ"ל ששימש בארץ ישראל כרב הראשי של
רמלה לוד.
"באבא סאלי" יגע בתורה על כל חדריה: פשט, רמז, דרש וסוד יומם ולילה, במיעוט שינה, אכילה ושתיה. בישיבתו
הרמתה, הלימוד היה מסביב לשעון במשמרות, וכך צמחו גדולי עולם בתורה וביראה.
המקובל האלוקי הרב מרדכי שרעבי זצ"ל סיפר שה "אביר יעקב" סבו של באבא סאלי גילה לו בחזיון לילה –
שנשמת נכדו ה"באבא סאלי" חוצבה מנשמתו של חזקיהו המלך עליו השלום, וכל אדם שזכה לקבל את ברכתו,
כאילו קיבל את ברכתו של חזקיהו ע"ה.
מסירות הנפש של "בבא סאלי"
בקיום מצוות ברכת הלבנה.
ה"בבא סאלי" היה מאוד נזהר לקיים את מצוות ברכת הלבנה מתוך שמחה של מצווה, היות והיא שקולה
כקבלת השכינה. גם בארצות קרות ומעוננות כמו בצרפת שם שהה לעיתים, הוא פעל מתוך מסירות נפש
לקבלת פני השכינה ע"י מצוות ברכת הלבנה.
א. בהיותו בליאון שבצרפת, התקשה לקיים את המצווה בגלל מזג האוויר הסוער. בגלל מסירותו הרבה לקיום
המצווה, הרב עקב דרך הרדיו אחרי מזג האוויר בצרפת. כאשר נודע לו שבעיר מרסיי מרחק של 380 ק"מ
השמים בהירים, עלה על הרכבת הראשונה לשם וזיכו אותו משמיא "להקביל את פני השכינה".
ב. בהזדמנות אחרת כאשר שהה בפריז אצל תלמידו הרב יחיא שטרית בשנת תשי"ג בי"ב בכסלו, הצטער הרב
שלא יכול לקיים את המצווה בגלל העננות הגבוהה שכיסתה את הירח. בשעה שתיים בלילה, העיר את
תלמידו ואמר לו: "גילו לי זה עתה מן השמים שהעננים התפזרו, נצא מיד לברך". השניים יצאו ללילה הקפוא,
אבל זכו "להתחמם" מאורה של ברכת הלבנה.
ג. כאשר התארח אצל בתו וחתנו הרב דוד בוסו בפריז, הגיע הלילה האחרון למצוות קידוש הלבנה, אבל העננים
בשלהם, וממשיכים לכסות את הירח.
לא צדיק כמו "בבא סאלי" ירים את ידיו בבחינת "אנוס, רחמנא פטריה". הרב הרים את ידיו למרום ולעיני רבים
"הסיט בידיו הקדושות את העננים" עד שכולם סיימו את ברכת הלבנה.
מהו סוד ברכת הלבנה?
מצוות קידוש לבנה היא המצווה הראשונה שנאמרה לעם ישראל במצרים כעם כדברי רש"י הראשון בתורה:
"אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החדש הזה לכם…".
יום אחד, מתגלה אליהו הנביא זכור לטוב לרבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי ושואלו: "ידעת מה שכתוב
"שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה?!" הוא ענה לו: אלה השמים, ואלה מעשה הקב"ה בהם יש להתבונן ולברכו
שנאמר: "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננת" )תהילים ח, ד(, ובאתו פרק, קיים גם הפסוק:
"ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ". (קב הישר פרק ב' עמ' ט").
התורה פתחה במצוות קידוש החודש כדי לרמוז איך ללמוד תורה. כמו שהלבנה מתמלאת לאט עד לשיא באמצע
החודש, ושוב מתמעטת. כנ"ל בלימוד תורה. יש ללמוד תורה ברצף מבלי להפסיק. אחרת, מתמעטים כמו הלבנה
כדברי חז"ל: "אם תעזבני יום יומיים אעזבך". )ירושלמי ברכות יד, ד(. –
מסופר על רבי אלעזר בן ערך שהיה "כמעיין המתגבר" כדברי רבו רבן יוחנן בן זכאי )אבות ב, י"ב(.
אחרי פטירת רבו, הלך בעצת אשתו לאמאוס עיר קיט. הוא חשב שחכמים יבואו אחריו בגלל גדלותו בתורה, אבל –
הם העדיפו להישאר ביבנה, עיר של חכמים. מסופר עליו ששכח את תלמודו, וכאשר חזר לחבריו קרא "החרש היה
לבם" במקום "החדש הזה לכם". חכמים התפללו עליו וחזר לו תלמודו.
מסר חשוב: את התורה יש ללמוד ברצף וללא תפנוקים.
"אראנו נפלאות"
ניסים ומופתים מרבנו "באבא סאלי" ע"ה.
"ויחזו את האלוקים, ויאכלו וישתו" )שמות כד, יא(.
הכנסת אורחים של ה"באבא סאלי"
בהמשך לגדולתו בתורה בכלל כרב ראשי ואב בית דין, ותורת הנסתר בפרט, ה"באבא סאלי" מוכר יותר בקרב כלל
הציבור כבעל מופתים, וקוימה בו אמרת חז"ל: "הצדיק גוזר והקב"ה מקיים". להלן מעט מזעיר בנידון. –
מקובל היה אצל "באבא סאלי" לערוך סעודות מצוה, וכל אדם שנכנס לביתו רעב, זכה לכיבוד כיד המלך כמקובל
מאז אברהם אבינו שציפה בחום השמש להכנסת אורחים, ואז שלח לו הקב"ה שלושה מלאכים. כנ"ל אצל משה
רבנו שקיבל את יתרו בסעודת מצוה, בה הוא שימש כמלצר.
רבנו בבא סאלי תפס את מנהג אבותיו אותו הוריש גם לבניו ונכדיו, האדמורי"ם רבי אלעזר זצ"ל, רבי ברוך
מנתיבות, ורבי דוד מנהריה וכו' אליהם נוהרים רבבות להתברך. הם מפעילים בית הארחה לאורחים הרבים.
האדמו"ר סידנא באבא סאלי ע"ה,
והרשל"צ הרה"ג מרדכי אליהו זיע"א.
בשנת תשל"ד, באבא סאלי ערך סעודת מצווה בבית אחד מנאמניו בבאר שבע. באותה התקופה, הרה"ג מרדכי
אליהו שימש כדיין בבאר שבע. כאשר סיפרו לו שהרב אליהו בבאר שבע, מיד ציווה שיביאו אותו לסעודה. הרב
אליהו אמר לשליחים שהוא נמצא בשנת אבלות על מות אמו ולא יכול לבוא. "באבא סאלי" ציווה מחדש שילכו
להביאו בכל מחיר. הרב אליהו אכן הגיע לסעודה. רבנו מזג לו כוס ארק והחל לפלפל אתו בגמרא ובפוסקים בהם
עסק הרב אליהו בבית הדין. לקראת סוף הסעודה, הופיעו שוטרים שחיפשו את הרב אליהו. התברר שאדם אלים
שעמד לדין באותו יום בפני הרב מרדכי ועוד שני דיינים, לא היה מרוצה מפסק דינם והחליט לנקום בדיינים. הוא
הספיק לעשות שפטים בשני דיינים, והמשיך לביתו של הרב מרדכי. "באבא סאלי" שראה ברוח קודשו את האסון
שהיה עתיד להתרחש, דאג להזמין את הרב מרדכי. "באבא סאלי אמר לרב מרדכי: "נו, חכם מרדכי, וכי היכן היה
טוב יותר להיות, בשמחה של מצוה או לסבול מאותו תקיף… לכן קראתי לכבודו. אכן, רוח הקודש במלוא הדרה
בחצר ה"באבא סאלי".
. נס ופלא על ציונו הקדוש
של ה"באבא סאל"י בנתיבות.
"ויעלו בנגב ויבא עד חברון". הגמרא שואלת: "ויבואו }בלשון רבים{ מבעי ליה? אמר רבא: מלמד שפירש כלב מעצת –
המרגלים והלך להשתטח על קברי האבות".
"צדיקים במיתתם קרואים חיים" )ברכות יח ע"א(. האדמו"ר ר"מ מאמשינוב לומד ממה שכתוב "קרואים" ולא נקראים,
משמע שהצדיקים קוראים את הפתקאות שהאנשים כותבים ומשאירים על הציון הקדוש.
לפני שנים, שמשתי כמפקח מחוזי, והוצע לי תפקיד של מפקח ארצי. משום מה ההצעה נפלה, ועד היום אינני יודע
מדוע. ניגשתי למקובל הרה"ג נעים אליהו ע"ה אחיו של הרשל"צ הרב מרדכי זצ"ל, שחיתן אותי והיינו בקשר, היות
וחמי התפלל בביהכנ"ס שלו.
הרב אמר לי שמאן דהוא שלא ראיתיו 22 שנה, מאוד מקפיד עלי, ואני חייב לבקש ממנו סליחה, אחרת עננת
ההקפדה תימשך. דבר הגורם למהמורות מיותרות במעלה החיים.
אמרתי לרב, שמאוד יהיה קשה לי למצוא את האיש אחרי שנים כל כך רבות שלא ראיתיו. תשובתו הייתה:
"תתפלל על זה, ותעשה כל מאמץ להגיע אליו, בבחינת "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה"
שבוע אחרי השיחה והברכה של הרב, עליתי לציון הקדוש של ה"באבא סאלי". בעומדי בתפילה ליד הציון, פנה אלי
רב מסוים שכיהן כרב ישוב באזור הצפון אותו לא זכרתי ואמר לי: "שלום עליכם הרב משה, שנים לא התראינו, –
מה אתה לא זוכר אותי? אני האיש כך וכך…".
התברר לי שזה היה האיש אותו הייתי אמור למצוא. המפגש כל כך הדהים אותי, היות ונוכחתי לדעת עד כמה
מצודתו של רבנו הבבא סאלי ע"ה, שעוד זכיתי להתברך על ידו בחייו פרוסה לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל. –
האירוע לפני 22 שנה בטבריא, השיחה עם הרב נעים הייתה בירושלים, אני גרתי בזמנו בנתניה, והפתרון של
הבעיה היה על ציונו הקדוש של רבנו הבבא סאלי בנתיבות.
אכן, "גדולים צדיקים במיתתם יותר מאשר בחייהם.
השבח לבורא עולם שהכול בא על מקומו בשלום.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

ינואר 2016
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר