שירי הקינה לרדב״א חסין —טיבם וייחודם אפרים חזן

אפרים חזן

ולא רק לגבי חכמים כך; גם בשאר קינות מעמיד המשורר דמות הנפטר וייחודו ומבליטם בעזרת דרכי שיר וסגנון ובעזרת עיצובם האמנותי. אין צריך לומר שכך עשה באותה קינה על מות בתו וחתנו, שמתו בתוך השנה הראשונה לנישואיהם, ובה העמיד המשורר דו־שיח קורע לב בין בני הזוג.

כבר בפתיחת הקינה ״לבי כמו ימים נוהם״ עולים מאליהם השיבוצים ״הנעימים בחייהם / ובמותם לא נפרדו״(שמואל א, בג), ״חתן מחדרו / וכלה מחופתה נדדו״, ועוד. בצר שיבוצים אלה, שהם טבעיים לקינה מעין זו, כולל השיר שיבוצים שוני משמעות, הנטולים מהקשר שונה לחלוטין, ומעמידים שעשוע לשון צורב. בעיקר בולט הדבר בדו־שיח שבין בני הזוג:

יקךא קול מר איש נעמי:

בואי כלה שכבי עמי

ואַתֶם אחי ולאומי / אוי אח ואוי אחות ספדו

 

ותען ותאמר לו

 אשת נעורים בת גילו

 מִלְמֵתִיב אַרְמְלו / טָב לְמֵיתַב טָן דּוּ

מלמתיב….יבמות קיח " טוב לשבת ביחד מלשבת אלמנה "

 

דירתי עמך אקבעה

 ועול לי כאורח כל ארעא

 במקום רמה ותולעה / עפר עלינו יכבידו.

לאמור, דרכו של עולם שאישה נושאת בעול הבית עם בן זוגה, והנה העול שנישא אנו יהיה עול אחר, עול העפר המכביד על המת. הלשון ״בואי כלה שכבי עמי״, המתכוון למותם ולקבורתם יחדיו, אף הוא בשינוי סדרי עולם הוא. חיי האישות מחליפים מקומם לקבורה משותפת.

אכן לסיטואציה ולמעמד המיוחד תפקיד מרכזי בבניית השיר, והמשורר מנצלם היטב לבנות את מעשה השיר. ועולים הדברים בשלושת היסודות של הקינה — השבח, המספד ואפילו התנחומים — שהלשון והציורים ודרך התיאור חוזרים אל הדמות המיוחדת ואל העניין המיוחד, שבמקרה הנספד הזה בדברי התנחומים מבקש הדובר עליהם

זבד טוב אותם יִזְבֹּוד

ערשים רעננה ירבוד

ואם נזכור את הקשר בין ״זבד״ ובין ״זבול״, הרי הזבול והערש, שעניין להם כאן עם התנחומים, מתקשרים בהחלט אל הסיטואציה היסודית. קינה זו על בני זוג, איש ואשתו, מביאה אותנו אל קינות על מות נשים.

הקינה בשלמותה מתוך הספר " תהלה לדוד " לרבי דוד בן אהרן חסין

169 – לבי כמו ימים נוהם – קנ

 קינה קוננתיה יום יד עלוה נגעה בי, ונלקחו ממני בתי וחתני בתוך שנה לנישואיהם, וקוננתי על שניהם קינה.

 

   לבי כמו ימים נוהם / לחסרון רעים נדדו

   הנעימים בחייהם / ובמותם לא נפרדו

 

   אל שבר כי השברתי / לחם היתה לי דמעתי

   יגעתי באנחתי / עשתונותי אבדו

 

   נהי ונהיה אגדילה / כי מות בחלוני עלה

   חתן מחדרו וכלה / מחופתה נדדו

 

   יקרא קול מר איש נעמי / בואי כלה שכבי עמי

   ואתם אחי ולאומי / הו אח הוי אחות ספדו

 

   דמעות הורידי אישתי / כי אבי לשחת קראתי

   לרימה אמי אחותי / אחי כנחל בגדו

 

    ותען ותאמר לו / אשת נעורים בת גילו

   מלמיתב ארמלו / טב למתב טן דו

   דירתי עמך אקבעה / ועול לי כאורח כל ארעא

   במקום רימה ותולעה / עפר עלינו יכבידו

 

   בזאת כל שומעי מליהם / יאמרו " אוי מה בא עליהם "

   ינהו יקרעו בגדיהם / דמעה מעין יורידו

 

   נסעה וברחה שמחתם / קצרו לא ארכו שנותם

   עזבו אל כלי חמדתם / מאהליהם שודדו

 

   חרבה ביתם שמשם חשכה / על אלה נפשי אשפכה

   לחסרון האישה שהלכה / היא ובעלה שאול ירדו

 

   ספוד ארבה בכפלים / אילל כיללת אגלים

   הילכו יחדיו שנים / בלתי אם נועדו

 

   ישרים היו בלבותם / מתוקה שנת עבודתם

   כל רואיהם את צדקתם / יבואו ויגידו

 

   נגלוה נגלה דר מעונים / ללקוט בגנים שושנים

   פרחי נטעי נעמנים / בשחיתותינו נלכדו

 

   חסד ומשפט אשירה / כי כן חכמת האל גזרה

   צור אשר רוח כל נברא / ונפש כל חי בידו

 

   זבד טוב אותם יזבוד / ערשם רעננה יזבוד

   יקר וגדולה וכבוד / מכובדים יתכבדו

 

   קדוש ישלם נחומים / לאבלים השוממים

   ישלח מלאכי רחמים / לקראת אמתו ועבדו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
ינואר 2016
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר