הסנדק נותן שי לנימול.- הווי ומסורת מחזור החיים-רפאל בן שמחון

תאריך 24 בינואר 2016

הסנדק נותן שי לנימול.

ישנן קהילות שבהן נוהג הסנדק לתת מתנה לנימול ביום הברית ומייחסים זאת לנאמר במדרש : " כשמל אברהם אבינו את עצמו, נרתע ופחד מאוד, ואז אחז בו הקב"ה במילה " ויכרות עמו ברית " ( נחמיה ט,ח ) ועשה לו סנדקאות ונתן לו שבעה עממיים וארצם "

מכאן נוהגין שהסנדק נותן דורון לנימול, אולם במכנאס, ואולי בעוד מקומות, לא נהג הסנדק לתת מתנות. יש מקומות שהסנדק שלח יין או בשמים, בדים לבנים לתינוק, ולפעמים תכשיט זהב. במקומות אחרים נהג הסנדק לשלוח לבעל הברית בנוסף יין, עראק, פירות יבשים, מיני תרגימה וגם חליפה לתינוק. אם בעל הברית היה אדם עני, הסנדק שלח שלח לו סכום כסף.

משהים כסא אליהו בבית הברית.

מאחר שלפי המסורת יושב אליהו הנביא על הכיסא כאשר מלים את התינוק, קשה אם כן הפרידה מהאורח ומכסאו. משאירים את הכיסא לפחות עוד שלושה ימים אחרי הברית היולדת, מפני כבודו של אליהו הנביא.

ביקור אחרון של המוהל. המוהל בא כל יום לבקר את הנימול, ומחליף לו את האיספלנית אם יש צורך. הוא בא במיוחד ביום השלישי, כי ביום הזה הוא יודע שהתינוק סובל יותר מכאבים, וכך נשאר קשר הדוק עם המוהל עד שהילד מבריא לגמרי.

המוהלים מלים ללא תשלום.

יש להדגיש כי המוהלים במרוקו לא קיבלו תמורה כלשהי בעד עבודתם. כולם עשו את עבודתם נאמנה בהתנדבות ולשם מצווה. יותר מזה, הם ממש היו נלחמים ביניהם על כל ברית, מי יזכה בה. בכמה ערים קבעו הקבנים אזורים או מספר משפחות לכל מוהל.

כלומר שרק הוא לבדו יכול למול את ילדיהם. עניין המילה היה גם עניין של שררה, במכנאס, השררה של ברית מילה, הייתה בידי משפחות טולידאנו ומשפחת בירדוגו ( והוא הדין לגבי זכות השחיטה שהייתה במיוחד בידי משפחת בירדוגו ).

הערת המחבר.

בכל צפון אפריקה ולא רק במרוקו בלבד, קיים המנהג מקדמת דנא, למול את בני ישראל חינם אין כסף, כמו שלא גובים כסף בעד הקידושין ומחתנים כל יהודי חינם, אותו הדין גם לגבי ההלוויות – ילקוט המנהגים.

גם באי ג'רבה, אין גובים כמו שלא גובים בעד טיפול בנפטרים ובקבורה. גולוון, עמוד 13 : המוהלים מלים חינם, עני כעשיר.

במראכש, שני מוהלים מראשי חברת אליהו הנביא מלו את בני העיר, וגם עזרו כספית לאבי הבן אם האיש עני הוא. בעיר סאפי היו ארבעה מוהלים אשר מלו חינם, והתחלקו ביניהם לפי התור מי ימול ראשון. במכנאס רבו המוהלים ביניהם מי ימול, עד שקבעו הרבנים מוהלים למשפחות, בין היתר נקבעו איזורים וכל מוהל מונה על אזור עם מספר משפחות, שרק הוא בלבד ימוןל באזור. עד כאן הערת המחבר.

פיוטים ליום ברית המילה ולאליהו.

אן מאורע של שמחה ללא פיוטים מתאימים, ורבני הדורות חיברו שירים ופיוטים לכל חג ומועד, וגם שירים בערבית המדוברת וקצידות לכל מאורע. אנו מביאים כאן כמה פיוטים שהושמעו בכל ברית במרוקו.

פיוט סימנו שלמה.

שולמית שובי נא שובי, הררי ציון עם אליהו הנביא

על מעון עליון, שיר ! שיר ! ידידי, צא מכשדים

ועלמות שיר, צלצלי שמע ומינים…..

לקראת מדבר אדמה, כמה הררי ציון שנים הומה

כים אהמה על מעון עליון…..

מאהבתך אחרי לכתך הררי, ציון עת דודים הייתה לעתך

על מעון עליון…..

הייתי באלף ורבבה, הררי ציון, על מסלול מדבר וערבה

על מעון עליון…..

נאנחים צאן מיד מונה, הררי ציון, עוד תעבורנה על יד מנה

על מעון עליון……………..

39 – אל ברוך גדול דעה לרבי דוד בן אהרן חסין

פיוט לברית מילה

אל ברוך, גדול דעה / יחיד, אין זולתו

בשיר חדש אביעה / אשיש על אמרתו

מתות מילה ופריעה / צוה עם מרעיתו