פורים במרוקו – ממקורות שונים

חג פורים
פורים במרוקו

כל המועדים בטלים וימי הפורים אינם בטלים לעולם (מדרש משלי, פרי ט)

כאמור אין עוד חודש מחודשי השנה שכל כך השמחה טבועה בו כמו חודש אדר, שעליו נאמר: ״משנכנס אדר מרבין כשמחה״ (תענית כט, עא) ,

משום שבו נופל החג העליז והשמח ביותר והוא ״חג פורים״ שבו יוצא היהודי מגדרו וגם שמחתו כפולה, שמחה שיש עימה יין ושכר ומקצת מן ההוללות. לא פלא אם על פורים נאמר:

״שקול יום פורים כנגד כל החגים״. בעלי הנוטריקון חישבו ומצאו כי ״פורים״, ראשי תיבותיו הם: פסח וסוכות ראש־השנה, יום כפורים, מתן תורה, כלומר כל המועדים האמורים בתורה קיפלו מרדכי ואסתר בשם הזה (מדרש אליהו).

חודש אדר זכה גם לשתי שמחות נוספות שנופלות בו; השמחה הראשנה היא שחג פורים חל בו, והשנייה משום היותו מבשר האביב ושכנו של חודש ניסן שהוא כידוע ״ראש חודשים״.

הכנות פורים אצל הנוער

שבועות אחדים לפני החג וכבר אותותיו ניכרים בקרב בני הנוער. ב״חדרים״ המלמדים משננים לתלמידיהם את ״מגילת אסתר״ עם התרגום לערבית־יהודית והנעימות המיוחדות, המסמלות את פורים ואשר כבר נשמעות בכל בית יהודי.

בין התינוקות של בית־רבן מתפתח מסחר חדש־־״המסחר במגילות אסתר״. תלמידים שניחנו בכתב־יד נאה ידעו להעתיק פרקים מהמגילה על סרטי נייר לבן הדומה לנייר של סרטי מכונות חישוב ומכרו לחבריהם בחדר. הכשרוניים יותר ציירו גם את המן ועשרת בניו, צבעו אותם ומכרו לחבריהם.

הילדים פותחים דוכנים

כאמור מתחילת חודש אדר ניכרת תכונה רבה ב־מללאח. הנערים פותחים דוכנים לממכר ממתקים בפתח בתיהם ובהזמינם את חבריהם הקונים, מכריזים: ״חללי וסירי׳ (המתק והסתלק)

כל בעל דוכן חוייב ״לסחוב״ את השולחן הנמוך, עליו האימא נוהגת להעמיד את מכונת התפירה שלה. על שולחן זה היניח בעל הדוכן בצורה מסודרת את כל מרכולתו שהכילה בדרך כלל: תופינים, סוכריות וממתקים, שוקולדות וכדומה.

המסחר בחנות החדשה התנהל על מי־מנוחות ולפי כל הכללים וגם בעירנות מושלמת. המכירות בוצעו בצורת ״משחק קלפים״ : הלקוח שהוא בן גילו של בעל הדוכן, שם סכום כסף (כמה פרוטות) על השולחן וניסה את מזלו במשחק קלפים, והיה אם התמזל מזלו וזכה, הוא קיבל חופן ממתקים בלי להשקיע פרוטה. אם הפסיד, חזר הבייתה בידיים ריקות בוכה ומושפל, כך התנהל המשחק בשכונה היהודית בין הילדים עד יום ״שושן פורים״.

קפיצות פורים

חג פורים העומד במרכזו של חודש אדר שונה הוא ויוצא דופן וגם חריג בתוכנו ובמהותו ממכלול חגי ישראל ובקרב הנוער, הוא היה החג העליז ביותר. בכל קהילה יהודית בגולה, מצא לו הנוער דרכים ושיטות משלו, איך לחוג את מפלת המן ואיך להתבדח על־ידי תחפושות למיניהן או על־ידי הצגות שהלכו והתפשטו במרוצת הדורות.

כבר בתקופת התלמוד היה נפוץ המנהג לערוך משחקים מיוחדים בפורים והמטרה הייתה להרבות בשמחה, ומסופר בתלמוד על משחק מאוד עתיק בשם ״משוורתא דפוריא״ (סנהדרין סד, עב) , (הקפיצות של פורים) שנהגו להדליק מדורה בתוך גומה וילדים היו משתעשעים בפורים בקפיצה מעל המדורה. בכל קהילות המגרב היו נוהגים לשרוף בובה ענקית שהיו מכינים ושסימלה את המן הרשע ולרקוד מסביב למדורה.

הערת המחבר :   צרפתי, עמ' 83 היו מכינים בובה עשויה מקש וסמרטוטים שסימלה את המן הרשע. הבובה הוצבה בראש התהלוכה וסמלה את הלויתו של המן הילדים נשאו את הבובה ושרו בקולי קולות; ימי מועד וזכרון, עמי 127 : בתוניס היו עושים דחליל גדול ומכוער ממולא תבן ולבוש קרעים ושורפים אותו בג׳רבה.

במקומות אחרים נהגו הבחורים לעשות צורה כדמות המן ותולים אותה על הגג במשך ארבעה־חמישה ימים, וביום פורים היו עושים מדורה ומשליכים אותה לתוכה, עומדים סביבה ושרים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 152 מנויים נוספים

ינואר 2016
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר