נשות חיל במרוקו – אליעזר בשן

נשות חיל במרוקו

היהודי קרא לסולטאן להצילו ונקב בסכום מסוים של כסף, שייתן לו בתמורה, " לא, כלב ! ", אמר הסולטאן, " לא יסולח לך אפילו לא תמורת כל הכסף של ברבריה " ופקד : " קחו אותו ושרפו אותו " ואכן, השומרים ביצעו זאת מיד. ביתו רוקן, כולל כספו.

לא היה זה המקרה היחיד של חיסול יהודי, שפעל בשירות הקשרים בין סולטאן מרוקו ובין מדינות אירופה. מוחמד עבד אללה 1757 – 1790, שבשירותו פעלו יהודים בתפקידי מזכירים, תורגמנים וממלאי שליחויות דיפלומטיות, חיסל יהודי שפעל בשירותו.

יצחק קארדוזו, בעל מעמד נכבד בחצר, הוזמן על ידי הסולטאן ובחשד שחיבל ביחסים בינו ובין בריטניה ציווה להלקותו, לכרות את ראשו ולשרוף את גופתו – כל זאת ללא חקירה ודרישה.

האיטלקי אדמונד אמיקיס כתב, שבשנות ה – 70 של המאה ה- 19 הגישו נשים יהודיות פטיציה לשגריר איטליה במרוקו. אין פרטים על אופי הבקשה.

אלמנת יהודי, ששירת את סגן הקונסול הבריטי ברבאט, דרשה פריעת חוב מדוד הסולטאן. היא פנתה לשגרירות הבריטית אך גורשה על ידי חיילים.

במאה ה – 19 חלה עלייה במספרם של היהודים, ששירתו את השגרירים והקונסולים של מדינות זרות במרוקו. הם שירתו בתפקידים שונים כגון תורגמנים, סוכנים קונסולריים וסגני קונסולים בערים שונות. עדויות על כך מצויות בארכיון של משרד החוץ הבריטי.

תביעתה שלך הגברת סאנג'רו, אלמנתו של יהודי, ששירת את הקונסול הבריטי ברבאט, ג'והן פרוסט בדבר חוב כספי, שימשה נושא להתכתבות בין דיפלומטים בריטיים בין ה – 9 בנובמבר ל – 21 בדצמבר 1885.

שר החוץ הבריטי העביר לג'והן דרומונד האי, שגריר בריטניה במרוקו, מכתב מהגברת סאנג'רו, הנמען התבקש לדווח על הטיפול בנושא.

ג'והן פרוסט ענה ב – 13 בדצמבר. לדבריו, בחיפוש שערך בארכיון של סגנות הקונסוליה ברבאט מצאו 16 מסמכים, הדנים בחוב לגברת סנג'ארו. אלא שהחייבים נפטרו מזמן ואין סיכוי כלשהו, שהחוב או חלקו ייפרע. מולאי חאמד, דודו של הסולטאן, חסן הראשון, שהיה חייב את הכסף ואודותיו מצא הכותב את התזכיר, שהה במצרים.

ההתייחסות המפורטת והאחרונה בנדון הייתה מכתבו של ג'והן דרומונד האי לשר החוץ מן ה – 21 בדצמבר 1885, שבו אישר את מכתבו מן ה – 7 בחודש בצירוף מכתבה של אלמנת סנג'ארו. לדבריו, לא מצא בארכיונים פרטים כלשהם או מכתב, שהופנה בנדון לממשלה, אך נזכר, שבביקור בחצרו של הסולטאן בשנת 1861 הביא את תביעתו של סנג'ארו ממולאי חאמד אחיו של הסולטאן המנוח, מוחמד הרביעי שלט בשנים 1859 – 1873

תשובת הסולטאן הייתה, שכיוון שהוזהר חזור והזהר, שהסולטאן אינו אחראי לחובותיו של מולאי חאמד, אין להתחשב בתביעה. הנושא ירד מעל הפרק ואין הוא זוכר צעד כלשהו שנעשה בנדון מאז.

בהמשך להוראות שנתן לסגן הקונסול פרוסט, כשהגיע לטנג'יר, העביר אל הכותב חבילה, הכוללת 71 מסמכים בערבית בדבר כספים המגיעים לגברת סנג'ארו. אלה הופקדו בסגנות הקונסוליה בשנת 1866.

מר פרוסט העיר במכתב, שאת תמציתו שלח דרומונד האי לשר החוץ, שהחייב נפטר מזמן ולכן אין לדעתו תקווה שחלק כלשהו מהחוב יוחזר. בין השאר כתב, שתביעות של אזרחים בריטיים גורמות לצרות וקשה ליישבן.

אם תובאנה גם התביעות של האלמנות ושל משפחות משרתי הפקידים הקונסולריים בפני השלטונות יגרום הדבר לתרעומת ולמבוכה.

בבקשתה כתבה הגברת סאנג'רו, שגורשה מדלת השגרירות הבריטית בטנג'יר על ידי חיילים. דרומונד האי שאל, האם נכון הדבר, והנשאלים הכחישו מאת דבריה. אחד התורגמנים אמר לו, שחודשים מספר קודם לכן נאמר לגברת סאנג'רו שלא ניתן לעשות ולא כלום. 

כיוון שמר פרוסט יצא לחופשה יש לחכות עד שובו, או אז יקבל הוראה לחפש בארכיונים את התעודות החסרות. הכותב ביקש לשלוח לגברת סאנג'רו 17 מסמכים וכן ביקש אישור על קבלתם. נמסר לה, שללא הוראות הממשלה הבריטית אין השגריר רשאי לנקוט בצעדים כלשהם בהקשר לתביעות אלה. יתר על כן הוא משוכנע, שאילו נהג כך לא היה הדבר מוביל לתוצאות מועילות כלשהן.

בסיום מופיעה הערה : הבעל לא הועסק בשירותה של ממשלת הוד מלכותה, הוא היה רק משרתו של סגן הקונסול.

Recent Posts

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 138 מנויים נוספים

פברואר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
2829  
רשימת הנושאים באתר