טופס תקנה כשהבתובה כדת, צריך הסופר להודיע למלוה או לקונה, שהכתובה קודמת

טופס התרת החרם לנשיא ה״ר משה, או למתמנה תחתיו. שיבול לתת למי שאינו בן ברית, יין או מים שרופים.המשפט העברי

מ'ט. ביום שבת קרש ג׳ לניסן המכובד, שנת ה׳ צבאות יג״ן עלינו, נתקבצנו אנו החתומים, עם הנגיד ה״ר משה הלוי יצ״ו, ואנשי המעמד יצ׳׳ו, בחצר הנגיד המעולה הה׳ר אברהם רותי זי׳ל, והסכימו והוציאו מכלל החרם המי, לנגיד המעולה הה״ר משה יצ״ו, או מי שימנה תחתיו בלכתו לשלם עם אדוננו המלך יר״ה ותנשא מלכותו לעיר מראכש יע״א, ויכול הנגיד המעולה יצ״ו, או מי שימנה תחתיו. לקנות יין מכל מי שירצה, וגם ליתנו ולמוכרו לכל מי שירצה. והמוכר לנגיד יצ״ו, או למי שתמנה תחתיו, לא נכנס ג״ב בכלל החרם הנז׳, ולקיים ל דבר התרנו אגו החתו׳ התרה גמורה לנגיד יצ״ו, ולמי שיתמנה תחתיו, ולמי שימכור אליהם. ולראיה שכך הסכמנו, חתמנו פה ביום א׳ ד׳ לניסן שנה הנז״ל, והיה זה בעצת החכמים השלמים יצ״ו, ובעצת אנשי המעמד כולם יצ״ו, שהיו מצויים בהסכמה הנז״ל, וקיים ע״ב וחתומים עליה החכמים השלמים כמוה״ר יצחק אבן צור ז״ל. וכמה״ר שמואל ן׳ דנאן זלה״ה.

טופס תקנה כשהבתובה כדת, צריך הסופר להודיע למלוה או לקונה, שהכתובה קודמת, ויכתבו כן בשטר ההלואה או הקנין. ואם לא הודיעו יחזור עד שתודה.

נ. עוד תיקנו החכמים השלמים, בזמן החולף בימי הנגיד המעולה ה״ר אברהם רותי ז״ל, תקנה לבעלי חובות, כדי שלא תנעול דלת בפני לווין. יען שהרבה מן האנשים, לאו כ״ע דינא גמירי. ובהלוותם לקצת אנשים, אינם יודעים שקודמת להם כתובת אשה, ומן הדין כתובת אשה כחוב שויוה רבנן. ואם ימות הבעל היא קודמת, וב״ה יפסיד מעותיו. שכך הוא הדין בכתובה שהיא כדת, שהיא קודמת לב״ה המאוחרים אליה, הן בקרקעות הן במטלטלין שתחת ידה. ולכן הטיבו לראות החכמים השלמים מהם נ״נ ז׳׳ל, ומהם אשר המה חיים עדנה, אל יחסר המזג. תקנו תקנה, הגונה וישרה, שבשעה שיבואו המלוה והלוה אל הסופר, לכתוב להם שט״ח, שיודיע הסופר אל המלווה עצה טובה, ויאמר לו. דע כי כתובת אשתו של הלווה קודמת, והיום או מחר תפסיד חובך. לכן פקח עיניך וראה, שאם האשה תסלק שעבו׳ כתובתה מעל הנכסים של הלוה הנז', מוסב. ואם תרצה להניח מעותיך על קרן הצבי, עשה תעשה, וגם יכול תוכל. לכן כשירצה המלוה לתת את מעותיו, בלא סילוק שעבוד כתובת אשת הלוה לגבי חובו, צריך הסופר לכתוב בשט״ח, וקודם הודענו למלוה הנז׳, שכתובת אשת הלוה קודמת לחוב המי, וסבר וקביל. ובזה לא ישאר שום טענה למלוה הנז׳, ואם לא הודיע הסופר למלוה הנז' הדבר הנז׳. יכול המלוה הנז׳, לאחר ימים, לחזור על הלוה הנז' ולומר לו, רמיתני ואכלת את ממוני, או המשכונה שעשית לי על הקרקע שלך, בטעות היתה. הואיל ולא סלקת אשתך משעבוד כתובתה מעל הקרקע הנז׳, ויאסר הלוה בבית האסורים, ולא יצא משם עד שיפרע החוב הנז׳, או המשכונה הנז׳, למלוה או לבאי כחו, או עד שתסלק האשה שעבוד כתובתה, מעל נכסי בעלה לגבי החוב הנז׳. ולקיים הדבר פעם שני, ח״פ בעישור אחרון לחדש שבט שנת ועלו מושיעים בה״ר ציו״ן, לפ׳׳ק פה העירה פ׳אס יע׳׳א וקיים. וחתומים הרבנים כמהר״ר יהודה עוזיאל, וכמהר״ר סעדיה ן׳ רבוח, וכמהר״ר יצחק אבן צור, וכמהר״ר שמואל ן׳ דנאן זלה׳׳ה.

שנת שס"ג – 1603

Recent Posts

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 138 מנויים נוספים

פברואר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
2829  
רשימת הנושאים באתר