ב. הקדשה לר׳ דוד גאנז על מפר יסוד עולם בכתב־יד-אוצר גנזים

ב. הקדשה לר׳ דוד גאנז על מפר יסוד עולם בכתב־יד

ההקדשה שלהלן מצאתי בסוף ספר ״יסוד עולם״ לרבי יצחק הישראלי כתב־יד שנכתב בכתיבה אשכנזית דקה, בשנת שנ״ט׳  1599 – באומנות ובציורים יפים. כתב־היד נמצא אצל ידידי הרב דב בורשטיין, חיפה. ויש בו שינויים רבים מהס׳ יסוד עולם הנדפס בברלין תקל״ז ותר״ח. הסופר כתב את הספר ושלחו להרב דוד גאנז, בעל צמח דוד. או אולי כתב אותו לדרישת ר״ד גאנז, במו שכותב בהקדשה זו שבסוף הספר.

השירה כתובה בלשון עלגית ונראה שהסופר ששמו הוא לפי הרשום בתחילת השורות שבשירה ןיוסף] יוזל בן ישכר היה סופר מצוין, אך לא ידע עברית ולא היה משורר, אף על פי כן השארתי הנוסח כמו שהוא בלא שינוי והגהה.

נפשי בשאלתי ולבי חשקתי לאתן שבח ותהלה, לא׳ איום ונורא, אשר בידו כח וגבורה׳ והכניסנו תחת כנפי השכינה, ונתן לנו את התורה. והכח והבינה והגבורה, להתחיל הספר ולגמרה, המעטרת בכתר מלוכה, הוד והדר׳ לבושה. כתבתי זה הספר המהולל, לחכם הגדול ורב התורה׳ במשנה בגמרא: בפלפול ובסברה. במלאכת העיבור ובספרי תכונה. שאין כמוהו בכל המדינה,. הר״ר דוד גנז שמו מכונה, וגמרתי בזו השנה, מבראשית אשר ברא. לאלפ' הששי לפרט קטנה׳ ליהודים היתה אורה ושמחה לחדש שבט בחמשה עשרה, ועתה שנפתח פי ואדברה, ואשירה ליי׳ כי גאה .גאה, שיר קצרה ולא :ארוכה, מרובעת מכל צדדה, כמו בימין כן בשמאלה, והראשונה לעצמה היא עטרה, והתחתונה ממחנה למחנה היא פנה׳ ולא יוכל יוסף להתאפק, לכל הנמצאים עליו ויקרא»

זמרו לי שירה חדשה

אני הוא המדבר בצדקה

יערב עליו שיחי ובקש

וישמע תפילה וקול שווע

זכור לנו בארוך גלויותנו

למענך עשה ולא כגמול

בנין הקודש רבי שמחתנו

ישלח עזרך ויסעדנו ברכה

יחרות הא' לעטרת ראשנו

שיר ושבח לתפארת לאלוקינו

כבוד ויקר ונזכה לאמרתנו

ראש ונשובה לארץ תפארתנו

חזקנו ואמצנו ותבנה בימינו

ע. קטעים מדרשת בנו של ר׳ יוסף מטראני על אמו בכתב ידו

כתב־היד מכיל דרוש הספד שדרש בנו של רבי יוסף מטראני הידוע בשם מהרי״ט, על אמו. כתב־היד חסר בסופו וגם בתחילתו לא נז' שם מחברו ועל מי דרש. אך נתברר לי מתוך דברי הדרוש עצמו, שזהו דרוש הספד על אמו, כי בין שאר הדברים, בדברו על תמיהה ברמב״ם, הוא אמר; והרב א"א ז״ל תירץ בס׳ הדרשות בפ' יתרו, דמה שהוצרכו וכו'. ודברים אלה מובאים בספר ״צפנת פענח״ לר״י מטראני בפ' יתרו. מחבר הדרוש מספר כמו כן על התלמידים שלמדו לפני אביו ושאמו עזרה בכלכלתם. והנה ידוע, שמהרי״ט העמיד כשמונים תלמידים. ככתוב ב״שם הגדולים״ להרב חיד״א. המהרי״ט נפטר בשנת שצ״ט (עי׳ שם הגדולים). ואם כן דרשה !זו דרש אותה בנו בערך בשנת ה״א ת״י, כעשר שנים אחר פטירת אביו, כשמתה אמו׳ אשת המהרי״ט.

למהרי״ט היו שני בנים: משה וישעיהו. אפשר שרבי ישעיהו הוא־הוא שחיבר את הדרוש שלפנינו, כי בספר ״קורא הדורות״ מזכירו, שהיה חכם גדול, מובהק ודרשן. בתוך דברי הדרוש נזכרים שני רבנים, שדרשו לפני המחבר. הוא אומר: שני גדולי הדור, שני המאורות הגדולים, שני הרבנים המובהקים החרש והמסגר … רבינו יצחק תנא דאגדתא. ואחריו יאיר נתיבות עולם רבינו ברוך המקום יהיה בעזרו. וכן הוא מזכיר את אביר הרועים צבי עדיינו צניף תפארתנו רב ועצום יה יושיענו אשר הוא גם הספיד.

אני משער׳ שרבי יצחק הנז׳ הוא רבי מאיר יצחקי מרבני קושטא אחר מהרי״ט, כנזכר ב״קורא הדורות״. וחתום בשו״ת פני משה, חלק ב, סי׳ ח וסי׳ -קה. או אולי הוא רבי יצחק אלפאנדארי, מתלמידי המהרי״ט. עי׳ בשם גדולים .בדבריו על המהרי״ט, ורבי ברוך, הוא רבי ברוך בן חיים החותם ראשון בין רבני קושטא בחשו׳ פני משה שם,ונזכר גם ב״קודא הדורות״ וב״שם הגדולים״. והדורש השלישי הנזכר בתוארים אביר הרועים וכו׳׳ דומה לי, שהוא רבי יהושע בן בנישתי׳ אחיו של בעל כנסת הגדולה׳ והמלים ״יה יושיענו״ רומזות לכך. הוא היה מתלמידיו המובהקים של המהרי״ט וחיבר ־הספר ״שדה יהושע״ על הירושלמי ועוד ספרים.

הדרשה בכתב־היד ארוכה וגם חסרה בסוף ולכן לא הבאתי כאן אלא קטעים ממנה המעניינים מבחינה היסטורית.