טללי אורות בתורת רבנו ״אור החיים״ הק׳ לחתימת ספר שמות – פרשת פקודי.

טללי אורות בתורת רבנו ״אור החיים״ הק׳ לחתימת ספר שמות – פרשת פקודי.Asilah

מאות: הרב משה אסולין שמיר

«^א את (פיקוד מ לד)

הורדת השכינה אלינו – קדושת המקום וקדושת האדם. ״רחמנא לבא בעי״ – ע״י רצון, זוכים בחזרה להורדת 3נ1ר של שפע.

פרשת השבוע ״פקודי״, סוגרת מעגל של חמש פרשיות: תרומה, תצוה, כי תישא, ויקהל, פקודי – מעל 500 מילים העוסקות בפרשת הכנת המשכן על פי הציווי האלוקי בתחילת פרשת ״תרומה״: ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״. כלומר, ישנה תכנית אלוקית עם הוראות מדויקות הניתנות למשה, כאשר האמצעים הנדרשים: זהב, כסף וכוי, נתרמים על ידי בני ישראל מכל הלב ומתוך אהבה לקב״ה, כדברי רבי יהודה בר סימון לכתוב (שיר השירים ג ט): ״אפיריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון, עמודיו עשה כסף, רפידתו זהב, מרכבו ארגמן, תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים״ – אפיריון זה המשכן״ (שיר השירים רבה). הביצוע: ע״י חכמי לב כמו בצלאל בן אורי ואחיסמך בן אהליאב. התורה מעידה שהמטרה הושגה ככתוב: ״וכבוד ה׳ מלא את המשכן״. השכינה אכן יורדת אל תוך המשכן, ומתחברת אל כל אחד כל אחד מבני ישראל. כאז, כן עכשיו. שנזכה גם כיום.

כמו שבכל מערכת יחסים בכלל, ובמשפחה בפרט, ״כל מה שאתה רוצה לקבל – תן״, כך ביחסינו עם הקב״ה. כדוגמא, נציין את דברי ריה״ל בסוף ספר הכוזרי בו הוא קובע שברגע שנרצה לקבל באמת את הקב״ה בתוכנו ושיבנה בית מקדשנו – הקב״ה יתן ומיד את מבוקשנו. במילים אחרות, ברגע שנפעיל את הרצון – נקבל צנור רווי שפע של אנרגיות רוחניות וגשמיות, ולא כצפצוף הזרזיר שהוא רגיל בכך, כדברי ריה״ל.

כאז בימי הקמת המשכן, גם עתה ניתן להוריד אלינו את השכינה. "ועיקר הרצון במעשה, הוא המושכל…" = דבקות בה'. היכולת להגיע לדבקות בה' תושג ע"י עשייה מכל הלב בבחינת "כל נדיב לבו״. (רבנו אוה״ח הק׳ על פי הזוהר).

רבנו ״אור החיים״ הקדוש עונה על כך בדבריו לפסוק: ״קחו מאתכם תרומה לה׳, כל נדיב לבו יביאה״ (ויקהל לה׳ הי), וכדברי קודשו: ״ועיקר הרצון במעשה, הוא המושכל… ואמר ״כל נדיב ליבו״, פירוש – העושה דבר בנשיאות הלב -אשר ידבנו ליבו. לצד התנועעות הרוחנית השוכן בלב, יפעיל במושכל נעלם. אבל אם יביא תרומה בלא נדיבות לב, אין זה פועל במושכל״ (אוה״ח לה׳ ה׳). מילת המפתח בדבריו היא המילה ״המושכל״ = דבקות בה׳. כלומר היכולת להגיע לדביקות בה׳ תושג רק ע״י עשייה מכל הלב ככתוב: ״כל נדיב לבו״ או כדברי רבנו אוה״ח הק׳: ״מנשיאות הלב״ דבר המזכך ומזכה את האדם להשראת נועם ה׳ בקרבו, וכן לדבקות באורו יתברך שזו בעצם התשוקה הכי חביבה והערבה, אליה האדם יכול להגיע בחייו. התופעה הנ״ל היא אכן אבן דרך בעבודת ה׳ כדברי הזוהר הקדוש – ״רחמנא ליבא בעי״.

הזוהר הקדוש בפרשת (ויקהל קצח׳) אומר על כך: ״פתח רבי אבא: קחו מאתכם תרומה. בא וראה, בשעה שמתעורר באדם הרצון לעבודת קונו, הרצון עולה תחילה ללב המהווה יסוד קיום הגוף, אח״כ הרצון עולה לכל איברי הגוף המתחברים יחד ומושכים את השכינה שתדור עמהם, דבר שהופך את האדם לחלקו של הקב״ה. לדברי הזוהר, הכול תלוי בלבו של כל אחד מאתנו – כל נדיב לב. ורק ע״י כך נזכה לדבקות בה׳ יתברך.

תופעה דומה אנו רואים אצל בצלאל = בצל הא-ל ,שזכה לחכמת הלב, בו בחר הקב״ה להכין את כלי המשכן ככתוב ״וימלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת… לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת״. הסיבה לזכייה, בגלל ״שחכמתו חלחלה עד ליבו״ כדברי הרמב״ן לביטוי ״חכם לב״ – ההשתוקקות לעסוק בקודש. בצלאל ידע לזהות ברוח הקודש ע״פ צירופי אותיות את כוונת התורם בתרומתו, כך שלאורה שובצה בכלי המתאים. מסופר על רבי חיים מוולוזיין תלמידו של הגאון מוילנא שנהג לשלוח שליח לאיסוף תרומות לישיבת וולוזיין בראשה עמד. השליח נהג בפשטות וענווה.

יום אחד, השליח התעייף והתחלף, ובמקומו מונה שליח שנהג כגביר שהתכבד במרכבה מפוארת הרתומה לשני סוסים. בהגיעו אצל אחד התורמים הקבועים, האיש סירב לתרום. כאשר עיין רבי חיים מוולוזיין ברשימת התורמים תהה מדוע סירב הנ״ל לתרום, הרי מידי שנה בשנה, הוא תרם ״תמידין כסדרן״. הרב החליט לנסוע אליו בעצמו. בהגיעו אליו, הוא שאל אותו מדוע החליט השנה לא לתרום לתלמידי הישיבה, הרי כל שנה תרם בעין יפה? התורם ענה לו שהפעם הוא לא תרם בגלל שראה שהשליח נהג במרכבה נכבדה עם סוסים אציליים, ואינו רוצה שתרומתו תממן סוסים. הרב סיפר לו את המדרש לפסוק ״לחשוב מחשבות״ אצל בצלאל, שידע לזהות ברוח הקודש כוונת התורם, כך שתרומתו הגיעה למקומה בכלי המשכן. כך תרומתך, תגיע למקומה החשוב בישיבה בהתאם לכוונתך.

"וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה ה׳ כן עשו,

ויברך אתם משה" (פיקודי לט, מג).

"מה ברכה בירכם? אמר להם: יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם". והם אומרים: "ויהי נעם ה' אלוקינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו"

(תהילים צ, יז. רש״י 1ע״פ מדרש ת״כ לפ. שמיני).

״טוב עין יבורך״ (משלי כב, ט) – אל תקרי יבורך, אלא יברך. זהו משה רבנו שעינו יפה בברכתם של ישראל, ובירכם ארבע ברכות, ואלו הן: ״וירא משה את המלאכה וגוי, ויברך אותם משה״ (פסיקתא דרב כהנא קצט, ע״ב). משה רבנו מברך את בני ישראל לאחר שנוכח לדעת שהמשכן הוקם בהתאם לתכנית אלוקית ״ככל אשר צוה ה' את משה – כן עשו בני ישראל כל העבודה״ (שמות לט, מב).

רבנו ״אור החיים״ הק׳ מציין שהביטויים: ״צוה ה׳ ו״כן עשו״, מופיעים שלוש פעמים כדי לתקן את חטא העגל בו חטאו ״במחשבה, בדיבור ובמעשה… אשר על כן, בתיקון היו שלושתם יחד: הנדבה הוא המעשה, המחשבה היא בחינת החכמה שבמלאכה, הדיבור הוא שיהיו אומרים בשעת מעשה לשם מצוות הי… וכנגד שלושתם אמר הכתוב שעשו ״כאשר צוה ה׳ את משה״, כי תקנו שלוש הדרגות הרע״. (פיקודי לט, מב-מג).

רבנו ״אור החיים״ הק׳ אומר על הפס׳,״ויברך אותם משה": – טעם שהוצרך לומר משה ולא סמך על זכרונו בסמוך. לומר, לא תהיה ברכה זו קלה בעיניך, כי משה איש האלוקים ברכם״

רש״י ע״פ המדרש אומר שברכם בברכת ״יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. והם אומרים: ״ויהי נעם ה׳ אלוקינו עלינו – ומעשה ידינו כוננה עלינו – ומעשה ידינו כוננהו״. הברכה לקוחה מתוך הפרק בתהילים שכותרתו: ״תפלה למשה איש האלוקים״ (צ, יז). משה רבנו בחר דווקא בברכה הנ״ל מתוך מגוון רחב של הברכות כדי להדגיש את הצורך הראשוני בהשכנת השכינה במעשי ידינו היות ובהקמת המשכן והשכנת השכינה בתוכו ככתוב בהמשך: ״וכבוד ה׳ מלא את המשכן״ (פקודי מ, לד), שזה היהלום בכתר הגאולה כדברי רבנו הרמב״ן שאמר: ״… והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם, ואל מעלת אבותם ישובו… וכשבאו להר סיני ועשו את המשכן, ושב הקב״ה והשרה שכינתו בניהם, אז שבו אל מעלת אבותם, שהיה סוד אלוה עלי אלוקיהם, והם המרכבה – ואז נחשבו גאולים״. (מתוך הקדמת הרמב״ן לספר שמות). עלינו להתפלל יותר לבניין בית תפארתנו, ובפרט בחצות הליל באמירת ״תיקון חצות״. לדעת הרמב״ן, גאולתנו הסופית תהיה בעזהי״ת ובקרוב, רק עם הקמת בית המקדש על מכונו, במלואו ותפארתו.

. ״ויהי נעם ה׳ אלוקינו עלינו״. בעבודת ה׳ מתוך נעם, לקב״ה יש נחת רוח היות וכאשר הדברים נעשים מתוך אהבה, מיד מרגישים נועם במהלך העשייה. כמו במשכן, כך בבית הכנסת, בין איש לאשתו, בין רב לתלמידו, בין חייל למפקדו, בין אזרח תמים לפקיד {שלעיתים מתעלל בו}. והרשימה ארוכה, חיוך קל – יענה את הכול. נעם ה׳ ככתבו וכלשונו.

ב. ״ומעשה ידינו כוננה עלינו״. אנו תפילה לה׳ שנזכה ליהנות מפרי עמלנו, ולזכות להתבשם בהגשמת חלומותינו בבחינת הכתוב: ״יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך״ (תהילים קכ״ח, ב).

ג. ״ומעשה ידינו כוננהו״. לעיתים לא זוכים לראות את התגשמות חלומותינו בחיינו, בכל זאת אין להתייאש. בבוא היום הדברים יתקיימו אם לא בעוד חמש שנים, אז בעוד חמשים שנה כמו מבשרי הגאולה. כדוגמא, נציין גם את פרי עמלנו בחינוך הילדים, רואים לעיתים לאחר זמן רב.

יש לזכור תמיד את הפתגם: ״כל דרך ארוכה – מתחילה בצעד אחד קטן״.

דוגמא ל״נעם ה״ המלווה את משה רבנו, רואים אנו כאשר הוא הצליח להעמיד את המשכן בצורת נס. חז״ל מספרים לנו שבני ישראל לא הצליחו להעמיד את המשכן על מכונו בגלל כובדו, ואז הקב״ה ביקש ממשה רבנו לנסות להעמיד את הקרשים – והמשכן יעמוד מאליו, בעוד שכלפי חוץ, עם ישראל יראה כאילו משה עשה זאת לבדו.

המעשה הנ״ל מעורר תמיהה, היות ולמעשה הוא לא עשה כלום, ומי שהעמיד את המשכן היה בעצם הקב״ה בכבודו ובעצמו! אכן, הקב״ה רוצה להעביר לנו מוסר השכל: כל מעשה שאנו עושים, נעשה מכוחו של הקב״ה, ולא מכוחנו. כנ״ל לגבי קיום מצוות, זוכים אנו לקיימן רק מכוחו של הקב״ה, והוא זה שמשפיע בנו כוח בכל רגע ורגע לפעול.

לולא השפעה מתמדת משמים, לא היינו מסוגלים לעשות דבר! ההבדל היחיד בין כל מצווה שאנחנו מקיימים למצוות הקמת המשכן הוא, שבהקמת המשכן הנס היה גלוי, בעוד שבשאר המצוות נס הענקת היכולת סמוי. כנ״ל לגבי כל פעולה שאנו עושים, הכול מכוחו יתברך. בעצם, השכר שאנחנו מקבלים על מעשינו אינו על התוצאה, אלא על המאמץ וההשקעה בבחינת הפתגם ״לפום צערא אגרא״.

משה רבנו אכן ליווה את הקמת המשכן מתוך התמסרות עילאית, וביטל את דעתו בפני דעת עליון, לכן הקב״ה זיכה אותו בכבוד הראוי להעמיד את המשכן על מכונו בצורה של נס גלוי. משה רבנו שאף במשך חייו למלא את רצון ה׳, ולכן הוא נקרא ״עבד ה׳, וזכה לנסים. גם אנו, ככל שנאמין בכוח עליון הזורם בעורקינו, כן נזכה להידבק בבוראנו.

״ויעשו בני ישראל –

ככל אשר ציוה ה׳ את משה, כן עשו״ (שמות לט, לב). חשיבות האחדות בעם ישראל – "התורה ניתנה להתקיים בכללות ישראל" (רבנו אוה"ח הקי).

רבנו ״אור החיים״ הק׳ אומר בהקשר לחשיבות אחדות המחנה: ״ויעשו בני ישראל – ככל אשר ציוה ה׳ את משה,

כן עשו״ (שמות לט, לב): רבנו שואל על הכתוב ״ויעשו בני ישראל״. הרי רק יחידים עסקו במלאכת המשכן כמו בצלאל וכו׳, ומדוע נאמר ״ויעשו בני ישראל״? על כך עונה רבנו:

״עוד נראה כי כאן עשה הכתוב מחברת הכללות בקיום התורה, והראה כי בני ישראל יזכו זה לזה, והתורה ניתנה להתקיים בכללות ישראל. כל אחד יעשה היכולת שבידו, ויזכו זה לזה. ואולי, כי לזה רמז באמרו ״ואהבת לרעך כמוך״ (ויקרא יח יט). פירוש, לצד שהוא כמותך. כי בשלומו יטב לך, ובאמצעותו אתה משלים שלמותך. ואם כן, אינו אחר -אלא אתה עצמך, וכאחד מחלקיך.

ובזה מצאנו נחת רוח, כי ה׳ ציוה תרי״ג מצוות. ומן הנמנע שימצא אדם אחד שישנו בקיום כולם. וזה לך האות, כהן ולוי וישראל, ונשים. יש מצוות עשה בכהנים שאין מציאות בישראל… אלא ודאי, שתתקיים התורה במחברת הכללות, ויזכו זה מזה. והוא מה שאמר הכתוב כאן: "ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה׳ – כינה לכולם יחד מעשה כולם…״, למרות שרק יחידים עסקו במלאכת המשכן כמו בצלאל ואחיסמך וכל חכם לב.

על חשיבות האחדות בעם ישראל בעיני הקב׳׳ה, נביא את דברי רבנו רש׳׳י על בחירת שני חכמי לב לעשיית המשכן: בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה משבט המלכות, מצד שני אהליאב בן אחיסמך למטה דן. על כך אומר רש׳׳י: ״ואהליאב – משבט דן מן הירודין שבשבטים מבני השפחות, והשווהו המקום לבצלאל למלאכת המשכן, והוא מגדולי השבטים – לקיים מה שנאמר: ׳ולא ניכר שוע לפני דלי (איוב לד יט).

שבת שלום ומבורך – משה א. שמיר.

בברכת ״חזק חזק ונתחזק״ 3ה נחתום בעזהי״ת את ספר שמות – ספר הגאולה. את נוסח הברכה מוצאים אנו אצל יואב בן צרויה שר צבא דוד שבירך את אחיו אבישי בצאתם למלחמת מצווה נגד ארם ובני עמון, וכה בירך: ״חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו – והי יעשה הטוב בעיניו״ (שמואל ב, י, יה). המלבי״ט מפרש: ״ציווהו שיתחזק. א. בעד עם ה׳ ב. בעד ערי אלוקינו… כי תשועת הי צריכה שתי הכנות: א. ההכנה הטבעית {להילחם}. ב. וההכנה המחשבתית לשם ה׳, ועל זה אמר בעד ערי אלוקינו – ואז ה׳ הטוב בעיניו יעשה לעזור

– כפי ההכנה הראויה״.

ושנזכה לחזק איש את רעהו בבחינת "איש את רעהו יעזרו – ולאחיו יאמר חזק" (ישעיה מא, ו-ז).

לע"נ אמו"ר הרה"צ רבי יוסף בר עליה ע"ה. הרה"צ רבי אברהם בר אסתר. המלוב"ן הרה"צ רבי מסעוד אסולין ע"ה. א"מ זוהרה בת חנה ע"ה. חניני בת מרים ע"ה שעלתה לגנזי מרומים – יב אדר. עליה בת מרים ע"ה. בתיה בת שרה ע"ה. לימוד תורה מתוך אהבה ושמחה, ברכה והצלחה, בריאות איתנה למשה בר זוהרה וב"ב.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

מרץ 2016
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר