מידת הצדק של הפועל המזרחי.עליית יהודי האטלס..

מידת הצדק של הפועל המזרחי.

בי"ג בסיון תשט"ו 3.6.55 קובע בעל המאמר הראשי בהצופה " העולים מכפרי האטלס, יהודים חסידים, לא פקפקו אף רגע אחד שיישבו אותם בישובים דתיים שלמים " מידת הצדק חייבה את מחלקת ההתיישבות להעביר את כולם לרשת הפועל המזרחי, ולאפשר לה לישבם ללא כל הגבלות שרירותיות של מפתח פוליטי "

ט"ו בסיון תשט"ו 5.6.55

למקרא מאמרים אלה בהצופה נזדעזעתי עד עומק נשמתי. אלה הם דברי בלע ועלילות שוא אשר קצרה בינתי מלהשיגם. אני חייב לציין כמה עובדות :

1 – נכון שהבטחתי לאשי ארגון דמנאת מושב דתי, הודעתי במפורש שבמסגרת תנועת המושבים ינתנו להם שירותי דת וינהלו להם שירותי הדת וינהלו חיים דתיים כאוות נפשם, ומעולם לא דובר אתם על התיישבות במסגרת הפועל המזרחי, ומצידם לא הייתה כל דרישה לכך, משום שהשם הפועל המזרחי לא היה מוכר להם כלל.

2 – גם לאחר שנקרט בראשית מארס 1955 לדין תורה בפני הרב הדיין מכלוף אבו חצירה במראכש, נסעתי שוב לדמנאת ב 10.3.55 וכינסתי את חברי ועד הארגון וביניהם, אהרן בוחובוט, מסעוד שמעון, והרב מסעוד דהאן.

אמרתי להם במפורש, ובאפן הברור ביותר שאם ברצונם להצטרף להפועל המזרחי בארץ לאחר עלייתם זו תהיה זכותם ולא אפריע להם. והם הודיעו לי במקום באפן פסקני שאיטן בדעתם ואין ברצונם להצטרף להפועל המזרחי.

3 – סידור עלייתם לארץ נקבע ביני לבין משרד העליה, ולא עמדה כלל לויכוח שאלת הגדרתם לתנועת המושבים. כי על הגדרה זו ידעו כולם מראשית התארגנותם להתיישבות.

4 – אשר ליצחק אלמליח, קודם כל הוא אינו שייך לפועל המזרחי ומעולם לא היו לו כל יחסים עם תנועה זו. ובמידה שהיו הם היו תמיד יחס ריב ומדון. הוא השתייך לנטורי קרטא, הוא תמיד הפריע לענייני העליה והיה בין הקיצוניים ביותר ותמיד נתן ידו לכל ריב ומדון.

פגישה עם אב בית דין

 כ"ו  בניסן תשט"ו 16.6.55

נפגשתי בקזבלנקה עם ראש בית הדין, הרב מכלוף אבו חצירה ושוחחתי אתו בעניין פרשת אנשי דמנאת. לאחר ששמע טענותי על מעשי החבלה וחתירה בארגון העולים, דבר שאינו מוסיף כבוד למדינת ישראל בעיני אלה המתעתדים לעלות, פסק כי על אנשי דמנאת ללכת אתי תוך הבטחה לספק להם צרכי דת במקום התיישבותם ושאין לכפות עליהם השתייכות להפועל המזרחי.

הראיתי לו את גליון " פנים אל פנים " והוא נסער ונרגז מאד על כך שבכתבה באותו גליון מכניס יצחק אלמליח בתור " ריש גלותא " של יהודי מרוקו. הרב אבו חצירה ציין כי הגדרה זו יש בה משום עלבון גדול ליהדות מרוקו וכי הוא עצמו מתקומם אילו כינו אותו בתואר זה. באשר ליהדות מרוקו יש רבנים וחכמים בעלי שם.

כמו כן הוא קבע שאין כל שמץ של אמת בכל מה שנכתב כתבה זו על יצחק אלמליח, ושהוא וחבריו מגנים בכל תוקף פרסומים מסוג זה.

אווירה מורעלת

כ"ח בסיון תשט"ו 18.6.55

שלשום חזרתי למראכש ומצאתי אווירה מורעלת בקרה היהודים בכל האזור, כולל הכפרים. לידי האנשים הגיעו גליונות עתון הצופה גדושי השמצות ועלילות שוא. עתונים אלה עברו מיד ליד וכל אחד מוסיף מדמיונו הפורה כיאות לאנשי המזרח. עם כל מי שדיברתי ענה לי, אתם תנועת המושבים כופים על אנשינו הכפריה בדת. ומעבירים את בנינו על דעתם ואמונתם.

דברי תגובה על ההשמצות

קיבלתי את גיליונות "דבר " מתאריכים ד', ט', יב בניסן תשט"ו 25.30.31 במאי 1955 וכן גיליון " למרחב " מיום 31.5.55 ובכולם תשובה מוחצת ותגובה על ההשמצות ועלילות שוא של עתון " הצופה "

הפועל המזרחי מחדש את ציד הנפשות בקרב העולים

שלושים משפחות עולים שהגיעו ביום א' באניה " גולדן איילס " מהרי האטלס בצפון אפריקה, אורגנו במקומותיהם על ידי נציגי תנועת המושבים להתיישבות בחבל לכיש, אולם בדרכם ממרסיי לחיפה הוסתו על ידי נציגי הפועל המזרחי וחלק מהם אף פותה לסרב לצאת למקום התיישבותם. שיטה זו של התחרות והשמצה עוררה התמרמרות קשה בחוגי תנועת המושבים.

פנינו אל י. קורן מזכיר תנועת המושבים, וקיבלנו ממנו פרטים על השתלשלות הפרשה הזאת ועל צורת הארגון של העולים בהרי האטלס. לא היה מקרה דומה – ציין י. קורן למה שקרה ביום א' בנמל חיפה עם קבוצת משתיישבים, שאורגנו לפני שישה חודשים על ידי נציג תנועת המושבים , יהודה גרינקר מנהלל, הנמצא בשליחות בצפון אפריקה.

האנשים הביעו את רצונם לעלות לארץ ישראל ולהנות מושב עובדים, לפי הסדר, שהוסכם על ידי כל הגורמים בצפון אפריקה ועל ידי מחלקת העליה בירושלים, מופנים העולים שאורגנו על ידי נציג תנועת המושבים, לכפרים של תנועה זו. בהתאם לכך הופנו גם 67 משפחות מהכפר היהודי דמנאת, שהתארגן יחד בתור מושב ועלה עכשיו לישראל.

כאשר העולים האלה הגיעו למרסיי, הם נמסרו לידי נציגי הפועל המזרחי, חיים מויאל, שצריך היה ללוות אותם לחיפה. אך תחת למלא את שליחותו בנאמנות, הוא ניצל אותם לשם הסתת העולים נגד תנועת המושבים, סיפר להם במסגרת התנועה הזאת אין מקום ליהודי דתי וכי עליהם לתבוע כפר מסונף להפועל המזרחי. מלאכת ההשמצות נשאה פרי ו – 27 משפחות סירבו לעבור למקומן בחרובית.

מחאה חריפה על ההתנהגות של נציגי הפועל המזרחי כלולה במכתב, ששיגר מנהל מחלקת העליה במרוקו, עמוס רבל, אל מנהל מחלקת העליה במרסיי, דוד נוימן. עמוס רבל מתריע על המשטר של חטיפה ותחרות, שהשתרש במרסיי. הוא מאשר, כי מתיישבי דמנאת התארגנו במסגרת תנועת המושבים, וכותב בין השאר : " אני מוחה בכל תוקף על חטיפות כאלה ועל המסחר באנשים חיים, כפי שזה נעשה במקרה הנ"ל במרסיי " .

אנו תובעים אמר י. קורן, את התערבות מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית. עליה לשיפ קץ למשטר פרוע זה של ציד נפשות. לאחר שנודע שלשום על המעשה של אנשי הפועל המזרחי באניה " גולדן איילס ", החילטו נציגי מחלקת הקליטה להעביר את אנשי כפר דמנאת לחרובית, בליווי נציגי הפועל המזרחי, עד הבירור.

תנועת המושבים מתנגדת לסידור זה. אין היא רואה שום הצדקה להתערבותם של אנשי הפועל המזרחי בעניין העולים מכפר דמנאת. 27 המשפחות מבין העולים האלה, שנתפתו להודיע על סירובן לצאת לחרובית, נשארו בינתיים בשער העליה, עד בירור הבעיה בסוכנות היהודית. הדבר מחייב טיפול דחוף ומכריע, כי לא ייתכן לגרור את כל העליה מצפון אפריקה לתוך מערבולת של סכסוכים וציד נפשות.